האתרוג: מפונק ורגיש

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל; ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ'). הפירוש המקובל הוא, שאותו "פרי עץ הדר" שהתכוונה אליו התורה הוא האתרוג (ראו הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה).

האתרוג בשמו המדעי (Citrus Medica), שיש לו גם טעם וגם ריח, מסמל את תלמידי החכמים - מקיימי המצוות (טעם) ויודעי התורה (ריח).

האתרוג הוא פרי הדר, שציפתו חמוצה. הוא דומה במראהו ללימון וריחני, וכאמור, הוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות. מקורו כנראה בדרום מזרח אסיה (הודו-סין), משם הגיע לארץ ישראל ולמצרים. האתרוג נחשב לעץ חלש ורך, וטיפולו מצריך מסירות ועבודה רבה, משום שהוא חשוף למזיקים וחרקים שונים.

האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים. צילום: שאטרסטוק

ברפואה העממית ובמסורת

בהודו נחשב האתרוג לפרי קדוש. בעבר נהגו להפיק שמן אתרי מקליפתו והפרחים שימשו לצרכים קוסמטיים. במסורת היהודית האמינו כי הוא סמל הפוריות והמושלמות, ייחסו לו השפעות ברוכות על הזרע, ויותר מזה, האמינו שאישה בהריון האוכלת את פיטם האתרוג תלד בן זכר.

הרמב"ם המליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים, וטען כי משקה העלים ייטיב עם החלשים. יהודי אתיופיה נהגו לצחצח את שיניהם בענפים של עץ האתרוג, שחשפו את סיביהם הפנימיים, וייחסו לו תכונות של חומר מחטא. הסינים והיפנים מעריכים את האתרוג בשל ריחו, והם נוהגים לשים אותו בארון, בין הבגדים, על מנת להרחיק עש.

מטבעות לשון רבות נקשרו בשמו של האתרוג; "אתרוג אחרי סוכות" כוונתו לא מעודכן, לא רלוונטי.

האתרוג בספרות הרפואית

במאמר מתוך ה-J Ethnopharmacol, עולה כי התכונות הפרמקולוגיות של האתרוג היו מוכרות כבר מאז העת העתיקה וימי הביניים (ועד המאה ה-16). מתוך כתבים עתיקים עולה כי ייחסו לאתרוג טווח רחב של שימושים ותכונות פרמקולוגיות. אחד השימושים שעליהם דווח כחומר אנטידוט (תרופה נגד רעלנים וארס).

באותו המאמר מצויין, כי לפי הספרות של הרפואה המדעית והקונבנציונלית לאתרוג (וגם לתפוז המר) יש פעילות אנטי סרטנית, אך עדיין נדרשים מחקרים לאושש טענה זו.

יש עדויות כי פירות מסוג ההדרים באופן כללי מכילים חומרים נוגדי סרטן. במאמר Antitumorpromoting activity of coumarins from citrus plants שהתפרסם ב-PlantaMed נבדקו כ-31 מרכיבים מסוג קומרינים (שהינם סוג של פנולים, הנחשבים כנוגדי חימצון) מ-11 סוגי הדרים שונים. חלק מהקומרינים הראו פעילות נוגדת השפעת סרטן העור.

האתרוג יכול לשמש במטבח ככל פירות ההדר, אך מומלץ, לפני אכילתו, להשרות אותו במים במשך שלושה ימים, ולהחליף את המים מדי יום.