ויטמינים ונוגדי חימצון: ממצאים חדשים

מחקרים שונים, כדוגמת אלו שהתבצעו באיטליה וסין, מצביעים על כך, כי נוגדי חימצון, כדוגמת ויטמינים, מפחיתים סיכון למחלות. אך המחקר האחרון שהתבצע באוניברסיטת קופנהגן, דנמרק והתפרסם החודש בכתב העת היוקרתי JAMA, Feb 2007)) טרף את כל הקלפים וסובר אחרת. מסקנת המחקר, אשר התבצע כמטה אנליזה (מחקר על) והתבסס על 47 מחקרים קליניים, היא כי "מינון גבוה של נוגדי חימצון, מסוג בטא קרוטן, ויטמיני A וכן ויטמין E, עלול לגרום לנזק ואפילו להגביר תמותה. לעומת זאת, לגבי ויטמין C וסלניום לא ניתן לומר כי הם עלולים לגרום להגברת התמותה".

בטובי כתבי העת הקונבנציונלים ניתן למצוא עבודות בדבר יעילותם של תוספי תזונה ונוגדי חימצון כדוגמת ויטמינים. כך למשל, פורסם באותו כתב העת, מספר שנים קודם לכן (JAMA, 2002), מטה אנליזה אשר בדק את הקשר בין צריכת ויטמינים ומניעת מחלות כרוניות. נסקרו מאמרים על פני השנים 1966 ועד שנת 2002. ההשלכות הקליניות של עבודה זו היו כי מומלץ לכל האנשים הבוגרים לצרוך תוספי ויטמינים, אשר בחסר שלהם יש הסתברות גבוהה יותר לפתח מחלות לב, סרטן ואוסטאופורזיס. החוקרים מסבירים את הצורך בתוספי מזון, בעובדה שבחיים המודרנים אנשים בוגרים אינם צורכים את הכמות האופטימלית של הוויטמינים באמצעות מזון בלבד (JAMA, 2002).

ועכשיו, כאשר כולנו יצאנו מבולבלים. בואו נראה כמה מהעובדות של המחקר האחרון ומדוע הוא יוצא בביקורת, כה נחרצת, בנושא זה.

הנבדקים במחקר סבלו ממחלות, דבר המצביע על כך, כי הם כבר בקבוצת סיכון.
המחקר מתמקד באנשים שנטלו מינונים גבוהים של נוגדי החימצון, יותר מהכמות המומלצת ליום.
המחקר מתעלם מעבודות אחרות שהתבצעו בסין ובאיטליה, המראות ירידה בסיכון מתמותה.

אחת הבעיות של מחקר זה היא המינון הגבוה, אשר השתמשו המטופלים בנוגדי חימצון המסיסיים בשומן (ויטמיני Aוכן ויטמין E). ידוע כי ויטמינים המסיסיים בשומן, נאגרים בגוף לתקופה ארוכה יותר, ויכולים להיות טוקסיים ורעילים ובהמשך כמובן לגרום לתגובות בלתי רצויות. כך למשל, במחקר זה מינון ויטמיני A שנטלו האנשים, הגיע עד ל-200 אלף יחידות ליום. כאשר ההמלצה היומית (לפחות של נטורופתים) היא כ-5,000 יחידות, מינון גבוה מידי עלול להגביר סיכון לאוסטאופורזיס. כפי שידוע, בכל מה שקשור לוויטמינים מסיסי מים, כגון: ויטמין C, בטא קרוטן וסלניום, הגוף משתמש בכמות הרצויה לו ואילו את השאר מפריש, לכן בדרך כלל לא נראה מצבי טוקסיות בנטילת ויטמינים אלו.

חשוב מאד לדעת כי לפני שנוטלים תוספי תזונה כלשהם יש להתייעץ עם בעל מקצוע (נטורופאת/ית, דיאטן/ית ורופא/ה). לקיחת תוספי תזונה בצורה לא מושכלת ועל דעת עצמך איננה מועילה בדרך כלל. בכלל, יש להתייחס לנטילת ויטמינים במינון גבוה כאל תרופה לכל דבר. רק לאחר אבחון מדוייק יש להמליץ על תוספי תזונה ולא להתפתות לפרסומים שונים שאינם מקצועיים. יש לזכור, שנטילת תוספי תזונה, איננה מהווה פיתרון קסם לבעיות שונות. השילוב הסינרגטי של תזונה נכונה, תוספי תזונה איכותיים ופעילות גופנית, נותן את התוצאות המיטביות. הדרך הנכונה להתחיל באורח חיים נכון, היא לשים דגש על תזונה מלאה ומבוקרת (דגנים מלאים,פירות ירקות, דגים מים צפוני, בשר רזה ומזון בעל חומצות שומן חיוניות). ויטמינים אינם תחליף לתזונה נכונה וההיפך.

לסיכום: אנו, כמטפלים ברפואה משלימה, ממליצים על תוספי תזונה כאשר הדבר חיוני. תוספי התזונה נחשבים כפוליסת ביטוח, במיוחד כאשר אנו מתבגרים וגופנו מתקשה יותר ויותר בביצוע משימת חילוף החומרים של המזון. מומלץ ליטול נוגדי חמצון בפרט ותוספי תזונה בכלל, לאחר התייעצות ולזכור כי במקרה זה, הכלל של "כל המרבה הרי זה משובח" איננו תקף.

מיכל לזרוביץ, N.D ,M.H.A, נטורופתית ואחות מוסמכת, מנהלת מגמת נטורופתיה במכללת מדיסין/המכללה למנהל, בעלת קליניקה פרטית לנטורופתיה.

מיכל לזרוביץ מנהלת שני פורומים באתר דוקטורס: פורום אינטגרטיבי לרפואת עור טבעית ואסתטיקה טבעית ופורום אנטי אייג'ינג ועיכוב תהליכי גיל.