רפואה סינית: גשר בין תרבויות

בימים אלה יוצא לאור ספרו של ד"ר גדעון רון: "בריאות נוסח סין, מו?דעות ומדע בגוף ראשון". ספר זה מהווה ניסיון ליצור גשר בין שתי תפיסות עולם המנוגדות זו לזו אך משלימות זו את זו. מדובר בשתי גישות בריאותיות: האחת, המערבית - 'המדעית', והשנייה, הסינית - 'המו?דעית'. ומי שנתבקש לשמש כמגשר בין השתיים, הוא הדבר הקרוב אלינו ביותר, אך משום מה הפחות מוכר לנו: הגוף שלנו.

בשיחה זו של גופנו איתנו, בה לוקחים חלק פעיל גם האיברים השונים, נפתחת בפנינו האפשרות להכיר את עצמנו, לא דרך משקפיים של 'אמת אחת', אלא דרך מבטו הנרחב של הגוף עצמו, שהאמת היחידה שהוא מכיר היא זכותו להבריא ולשמר את בריאותו. מה שהגוף מנסה לספר לנו - שאם הוא ירגיש טוב, גם אנחנו נרגיש טוב. לשם כך הוא ביקש את עזרתה של הוותיקה מבין שיטות הרפואה הנהוגות כיום בעולם, שיטה שהיא ערש המדע והמודעות: הרפואה הסינית.

לספר על הרפואה הסינית בישראל של המאה ה-21, פירושו למתוח קו בין שתי תרבויות, שהחלו דרכן בעת העתיקה ושרדו עד היום. האחת נשארה נטועה על אדמתה אלפי שנים והשנייה חזרה אליה לאחר אלפי שנים. זהו גם ניסיון לבנות גשר פילוסופי-בריאותי, בין תרבות המזרח-הרחוק לתרבות המערבית. עד לפני כמה עשרות שנים, רק סינולוגים מדופלמים או מרקו-פ?ו?לו?אים יחידי סגולה, היו מודעים במערב לקיומה של רפואת המחטים. כיום מפתיעה הפופולריות שלה גם את הספקנים שבחבורה.

אין בכוחו של גוף האדם להשתנות בתקופה (אבולוציונית) קצרה כל כך. משום כך, שיטות ריפוי 'ישנות' אמורות להיות יעילות גם כיום. לקרוא על הרפואה הסינית, פירושו להגיע לנקודת המפגש בין רוח וחומר. בצומת זו מצויה הבריאות. ובבריאות - כפי שהיא משתקפת במחשבה הסינית, נעסוק הפעם.

על פי הסינים, להיות ג?'יא?ן ק?אנג ג?'ה (אדם בריא) משמעו דרגה גבוהה יותר מסתם 'לא להיות חולה'. כדי להגיע לדרגה זו, עלינו לציית לכמה חוקים. את זה דווקא לימדו אותנו, לציית לחוקים. אלא שכאן מדובר בחוקי הטבע ולאו דווקא באלה שהם מעשה ידי אדם. הפילוסופיה הסינית, הגורסת כי "החכם לא יזנח את חוקי הטבע גם כשהוא יוצר חוקים לעצמו", מלמדת אותנו להבחין בין טבעי לבין תרבותי ולכרוך אותם יחדיו. חשוב לאדם להשתלב בטבע, לא פחות מאשר להשתלט עליו.

בשפה הסינית, ממש כמו בעברית, המושג 'טבע' הוא בעל כפל משמעות: הדבר שאינו בהכרח משתנה ('זה הטבע שלו'), וכל הסובב אותנו, שאינו מלאכותי, הנמצא בשינוי מתמיד.

על זיקת האדם לטבע בהקשר הבריאותי, מושתתת תיאוריית המכנה המשותף. על-פי גישה זו, שצמחה מתוך ההגות הסינית, הפעלת הגוף, תחזוקתו והבראתו משתפרות ביותר, כאשר מזהים את היבטי המכנה המשותף בין האדם לעולם החי, ופועלים על פיהם (בנושאי אכילה, שתייה, שינה וכו'). כבר דורות רבים רווחת בסין הגישה, כי רופא טוב הוא זה שמטופליו אינם חולים. הם סרים למרפאתו אחת לשלושה חודשים ל'טיפול תקופתי' ומשלמים לו כל זמן שבריאים. רופא סיני הוא גם מורה דרך. גם בלטינית 'דוקטור' פירושו 'מורה'.

"הספר הזה הוא רומן", מסביר ד"ר רון. "רומן שאני מנהל עם הרפואה הסינית כמעט ארבעה עשורים. הוא אינו ספר הדרכה מובהק, גם לא ניסיון להטיף למשהו, אולי רק להיטיב עם מישהו. לא תמצאו בו הסברים ארוכי נגן או פלפולים אקדמאיים מאירי עיניים. ישנה כאן טעימה קלה על קצה הצ'ו?פ?-ס?טיקס, של השקפת עולם בריאותית שעניינה, בנוסף לשימור החיים והארכתם, גם שיפור איכותם".

"בריאות נוסח סין, מו?דעות ומדע בגוף ראשון' (הוצאת אסטרולוג), מאת ד"ר גדעון רון, מראשוני העוסקים ברפואה הסינית בישראל.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה סינית.