אירוע מוחי בראי הרפואה המשלימה

שבץ (אירוע מוחי) הינו הגורם השלישי לתמותה בעולם המערבי ואחד הגורמים העיקריים למוגבלויות, בעיקר בקרב מבוגרים וקשישים. אלפי אנשים נפגעים כל שנה ממחלה קשה זו בישראל. הרפואה הצליחה בשנים האחרונות להפחית את שיעור מקרי המוות בקרב חולי CVA, אך ככל שעולה מספר השורדים מחלה זו, עולה מספר הנכים והמוגבלים וכן מתארכת התקופה שחולים אלו נשארים נכים.

^^גורמי המחלה העיקריים:^^

לחץ דם גבוה - מעל 140/90 באורח קבוע.
סכרת - חלק גדול מנפגעי שבץ מוחי חולים בסכרת.
טרשת - בעיקר של כלי הדם המספקים דם למוח. מחלה זו עלולה להיגרם מעישון, השמנת יתר, רמת כולסטרול גבוהה וכד`.
תסחיפים - בעיקר מסתמי לב פגועים או תסחיף שמגיע מהראות (P.E ).
פוליציטמיה - (צמיגות דם) עם הפרעות קרישה או אנמיה.

לרבים מהחולים איתותים מקדימים במשך ימים, שבועות ואף חודשים לפני האירוע. אין להתעלם מהסימנים המקדימים של המחלה; סימנים כגון: כאבי ראש חזקים וסחרחורות; חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף (בפנים, רגל, יד וכד'); קושי פתאומי בדיבור או בהבנה; טשטוש ראיה חוזר; החרפת הסימפטומים של סכרת. לאחר ההתקף/השבץ אפשרויות הטיפול הן על-ידי תרופות למניעת קרישת דם, כגון קומדין או תרופות ממיסות קרישה כגון אספירין. כמו-כן, ניתן לטפל בעזרת פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

בניגוד לרפואה הקונבנציונאלית, מסתכלת הרפואה המשלימה פחות על המחלה ויותר על האדם. המטפל יחפש את הסיבה לאירוע ואת מהלך המחלה עד לאירוע עצמו. לכשיגלה המטפל את שורש הבעיה ואת השתלשלות הארועים לאחריו, יבנה את הטיפול המתאים.

^^הסיבות לאירוע מוחי על-פי הרפואה הסינית:^^

1. עודף עבודה - בעיקר אצל צעירים (30-50), המאופיינים בהיותם Type A אנרגטיים ופעילים מאד. על-פי הרפואה הסינית מתדלדלות הרזרבות שלהם (ה-Yin) דבר שגורם לעליית רוח פנימית הגורמת להתקף.

2. תזונה - תזונה לא מאוזנת ו/או תזונה שומנית ובעלת אנרגטיקה קרה תגרום להצטברות ליחה ולהתקף חום, שיעלה גם הוא למעלה ועלול לגרום להתקף.

3. חוסר מנוחה - בדומה לעודף עבודה, המצב יכול לגרום להידלדלות הרזרבות בכליות, שתוביל לחולשה בדם ולדם צמיגי, וכתוצאה מכך יגרם התקף.

4. עודף פעילות מינית/גופנית - יגרום לחולשה בגוף מבחינת האנרגיה (צ`י) והדם, ועלול לגרום לרוח פנימית או לסטגנציה של הדם. סיבה זו גורמת להתקפים בעיקר בגילאים צעירים. בכתבים הסיניים העתיקים מופיעה הדרכה/המלצה לתדירות מומלצת ביחסי המין. לפי הכתבים חשוב לקיים יחסי מין, אך אין להפריז בתדירותם. בגילאי 30 לדוגמא, אצל אנשים בריאים אפשר לקיים יחסי מין פעם ביומיים, בגילאי 40 - אחת ל-4 ימים, בגיל 50 - אחת ל-10 ימים, בגילאי 60 - פעם ב-20 יום.

נערכו בעבר מספר מחקרים שבדקו שיקום חולי CVA בעזרת הרפואה המשלימה בכלל ואקופונקטורה בפרט. למחקרים אלו שפורסמו בביטאונים מוכרים כגון Stroke, או Neurology, היו תוצאות מעודדות מאד, הן מבחינת שיפורי היכולות המוטוריות והסנסוריות, הן מבחינת התפקוד היומיומי והן מבחינת האפקטים הקוגניטיביים והרגשיים. מסתבר ששיקום חולי CVA יכול להיות אפקטיבי וקצר יותר כאשר לצד הטיפולים ה"מערביים" המקובלים, נעזרים בטיפולי רפואה משלימה.

בימים אלו נערך מחקר יחודי וראשוני בארץ המנוהל במשותף על-ידי גל חרות (מטפלת ברפואה סינית ומרצה בכירה לרפואה סינית במכללת מדיסין) וכותב שורות אלו. המחקר מתבצע במחלקה הנוירולוגית של מרכז רפואי גדול במרכז הארץ. מחקר זה בודק את השפעת טיפולי אקופונקטורה בשיקום חולי CVA ונעשה על החולים במיטותיהם. טיפולי הדיקור ניתנים בכל יום במשך עשרה ימים ולאחר שחלפו 48 שעות מאז ההתקף.

א.ד. בן 62 בעל בית מלאכה, אדם אנרגטי, פעיל ובריא בדרך-כלל, למעט לחץ דם גבוה, איבד את הכרתו למספר שניות בעת עבודתו. הוא פונה לבית החולים ובבדיקה הסתבר שיד ורגל ימין אינן מתפקדות כלל, למרות שהחולה חש בהן. קצה פיו הימני נוטה למטה ומסתבר שהוא מבולבל ולוקה בזיכרונו וביכולותיו הקוגניטיביות. ידו הימנית היתה ספסטית ומקופלת בצמוד לגוף. על-פי מבחנים נוירולוגים ו-C.T מוח, אובחן א.ד. כחולה CVA במצב בינוני עד קשה. הוחלט להמשיך ולתת לו את הטיפול המערבי המקובל הכולל נוגדני קרישה, מדללי דם ופיזיותרפיה. במקביל הוחלט לטפל בו בטיפול ברפואה סינית אינטנסיבי. הטיפול ברפואה סינית כלל: טיפולי דיקור יומיומיים במשך 10 ימים, ולאחר מכן פעמיים בשבוע במשך תקופה בת שלושה חודשים נוספים. בנוסף, דיקור בכל הגוף והגולגולת ולעיתים נעשה שימוש גם בסטימולציה חשמלית על המחטים. א.ד קיבל גם טיפול מגע (שיאצו) אחת לשבוע וחימום נקודות מסוימות (מוקסה). הוא החל לתרגל את הפעלת הגפיים הפגועות מדי יום בעזרת סט תרגילים שניתן לו על-ידי מטפלו.

לאחר תום שלושה חודשי טיפול נערכו לא.ד. מספר בדיקות. מבחנים נוירולוגים הראו שהחולה יכול לתפקד בצורה טובה הרבה יותר עם ידו ורגלו הימנית. מבחן יכולת הראה שא.ד. יכול ללכת בעזרת מקל ולעשות שימוש בשתי ידיו לכל מטרה. כמו-כן, דיבורו היה מעט כבד ואיטי, אך ברור. לא היו בעיות קוגניטיביות או תקשורת וזיכרון. קצה פיו הימני חזר למקומו שלפני ההתקף ומצב רוחו היה יציב יותר והוא סבל פחות מדיכאונות.

כל אדם הנמצא בקבוצת סיכון למחלת CVA (על-פי גורמי המחלה שמפורטים לעיל), וכן אלו שבמשפחתם קיימת היסטוריה רפואית של אירועים מוחיים, חייבים לנהוג בתבונה רבה ובמודעות מלאה כדי למנוע אירועים מסוג זה. ראשית, ניתן לבצע תרגול מדיטציה - ללמוד להתרכז, להיות מודעים יותר, לחשוב ברור יותר, להיות פחות לחוצים ויותר רגועים. שנית, תרגול טאי צ`י/צ`י גונג - שתי אומנויות לחימה מזרחיות רכות אשר עשויות להביא לזרימה טובה יותר של אנרגיה ודם בגוף, למנוע היווצרות קרישים וליצור איזון טוב יותר בין הגוף לנפש. בנוסף, הרגלי תזונה נכונים קריטיים במקרי סוכרת או לחץ דם גבוה והכרחים בכל מקרה אחר, כדי למנוע אירוע מוחי על-ידי מניעת יצירת אמבוליות או טרומובוזות בכלי הדם. חשוב להיות עם מודעות גבוהה לכל הסימנים המוקדמים לאירוע מוחי וברגע שסימן כזה מופיע יש לפנות מיידית לרופא או למיון.

מלכתחילה הנפגעים מ-CVA הם בדרך-כלל אנשים אנרגטיים, פעילים, מעורים מאד חברתית, לעיתים חסרי סבלנות ומוחצנים. התהליך שעובר החולה קשה ביותר - מאדם פעיל וחיוני הוא הופך לאדם שתנועותיו מוגבלות, במקרה הטוב, או לכזה שתלוי במידה זו או אחרת בסביבתו, במקרים היותר קשים. מחשבותיו ורצונותיו בדרך-כלל פעילים כבעבר, כך שניתן לדמות את נפשו של החולה לנפש שכלואה בתוך הגוף ומתקשה להגיע לידי מיצוי וביטוי עקב המגבלות הפיזיות שלא היו קודם לאירוע. בתחילת התהליך, סמוך להתקף, שכיח לפגוש חולים שנמצאים במצב הדומה למצב של הלם. חלקם מכחישים את האירוע וחשים כאילו "תוך שבוע או שבועיים זה עובר" ואינם רואים את עצמם כחולים כלל, למרות שלעיתים לוקים בשיתוק חלקי או מלא.

לאחר שלב ראשוני זה, אופייני למצוא חולים כועסים, מתוסכלים, שואלים ומהרהרים בשאלה "למה זה קורה לי" ומוטרדים מאד מהבאות. בדרך-כלל בזמן זה נוטים החולים להבין ולהפנים את מה שקרה, וכך מגיעים לשלב האחרון בתהליך - הדיכאון. הדיכאון הינו מנת חלקו של כמעט כל חולה CVA בשלב זה או אחר וברמה משתנה מאחד לשני.

חייהם של בני משפחת החולה בכלל ובני זוגם בפרט הופכים להיות קשים מנשוא עקב האירוע. החולה, שעד לאירוע תיפקד, לרוב, מצויין, הופך להיות תלותי ולעיתים אף סיעודי. בני הזוג ובני המשפחה סובבים סביב החולה וחייהם משתנים לבלי הכר. בחלק גדול מהמשפחות נוצרים סכסוכים ומשברים בתקופה זו. על כתפי המטפל ברפואה המשלימה מוטלת אחריות כבדה בבואו לטפל בחולים אלה, שכן לעיתים קרובות הוא מוצא עצמו בתווך, וישנם אף מקרים בהם מנסים החולים או בני משפחה "להשתמש" במטפל ולהפכו לחלק מהוויכוחים.

לאור כל האמור, הטיפול בחולי CVA מורכב מאוד. המטפל לעולם לא יתמקד רק במצבו הפיזי של החולה, אלא יטפל גם במצב הנפשי והרגשי, וילמד את המטופל להתמודד עם מחלתו, תוך כדי מודעות המטפל לסביבת המטופל - משפחה, חברים וטיפולים נוספים אותם מקבל החולה. בנסיבות אלו, בין היתר, טיפולי רפואה משלימה לחולים אלה, מוכיחים עצמם שוב ושוב כיעילים ומוצלחים מאוד. אפקטיביות הטיפול באה לידי ביטוי באיכות חייו של החולה - הן ביכולותיו התפקודיות והיומיומיות, רצונו ויכולתו לשוב לחיי חברה ומשפחה תקינים והן באיזון טוב יותר במצבו הנפשי ובמצבי רוחו.

בעקבות הצלחת טיפולי הרפואה המשלימה בקרב חולים אלו, החלו גופים ומוסדות שונים להפנות משאבים לטובת ביצוע מחקרים בנושא זה. ההנחה היא שככל שהטיפולים יהיו אפקטיביים יותר, יתקצר משך תקופת האשפוז, השיקום וההחלמה; כלומר, יהיו פחות מוגבלויות ולפחות זמן, כך שעלות הטיפול הכוללת בחולה תפחת משמעותית.

עופר אפל הוא מומחה ברפואה סינית ממרכז רפואות, רמת אביב ג', ומתמחה בגריאטריה(רפואה סינית) מחלקת שיקום גריאטרי באיכילוב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום שבץ מוח
פורום רפואה משלימה