הצטננויות חורף: טיפול בהומאופתיה

הצטננות נתפסת כזיהום נגיפי של הציפוי הפנימי של האף, הסינוסים, הגרון ושל נתיבי האוויר הגדולים. נגיפי שפעת ונגיפים סינסיציאליים נשימתיים RSV)), המופיעים בקביעות בסוף הסתיו ובחורף, גורמים לקשת שלמה של מחלות, כולל הצטננויות. נגיפי השפעת עוברים בקלות מאדם לאדם בתוך טיפות זעירות הנפלטות לאוויר על ידי שיעול או עיטוש. ההומאופתיה הקלאסית היא שיטה טיפולית שבה ניתנת לאדם תרופה המפעילה את כוחות הריפוי הטבעיים שלו, ובדרך זו מחזירה אותו לאיזון ולבריאות.

תסמיני ההצטננות הראשונים הם תחושת אי נוחות באף ובגרון. החולה מתחיל להתעטש ולסבול מנזלת ומתחושה כללית של חולי, לעיתים עם חום נמוך. הפרשות האף מימיות, צלולות וכמותן רבה. מאוחר יותר ההפרשות הופכות סמיכות, עכורות וצהובות-ירוקות וכמותן פוחתת. חולים רבים מפתחים שיעול. הסימפטומים נעלמים בדרך כלל אחרי 10-4 ימים, אך השיעול נמשך בדרך כלל זמן רב יותר. אצל חלק מהחולים עלולים להופיע זיהום של קנה הנשימה יחד עם לחץ בחזה ותחושת בעירה. חולים בדלקת סמפונות ממושכת או באסתמה, סובלים במהלך ההצטננות מקשיי נשימה.

מהם העקרונות והמאפיינים של טיפול הומאופתי?

חוק הדמיון - ההומאופתיה מבוססת על חוק טבע: דומה בדומה מרפא. חומר שיכול ליצור תמונה סימפטומטית של הצטננות אצל אדם בריא (בצל, למשל, גורם לסימפטומים דומים לאלו שגורמת הצטננות) יכול לרפא אדם החולה בהצטננות כאשר יינתן כתרופה הומאופתית.

ריפוי - טיפול בשורש המחלה ולא רק בסימפטומים החיצוניים. לפי תפיסת ההומאופת, יכולת הנגיפים או החיידקים לגרום מחלות אינה מקרית והיא נובעת מבעיה עמוקה יותר שיש לטפל בה. חיסול הנגיף או החיידק בלבד אינה הפתרון הנכון וזו הסיבה שהדלקות חוזרות שוב ושוב במקרים רבים.

תפיסה כוללת (הוליסטית) - ההומאופת אינו מתייחס למערכת החולה (למשל דרכי הנשימה) כבעיה נפרדת משאר המערכות, אלא מסתכל על האדם כעל יחידה אחת ומנסה להבין את ההפרעה במערכת המסוימת כחלק מהפרעה מרכזית, שמשליכה על אותה מערכת חולה. מסיבה זו התרופה ההומאופתית תורמת לא רק לריפוי ההצטננות, השפעת או הדלקת, אלא גם לשיפור כללי, כך שיחלפו בעיות נוספות שמהן החולה סובל, ויחול שיפור בתחושות הפיזיות והנפשיות.

הרכב התרופות - התרופות ההומאופתיות אינן מבוססות על חומר כימי המשנה בצורה מלאכותית את מצבו הבריאותי של החולה, אלא מחומרים שעברו דילול וניעור ותפקידם לגרות את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף.

בחירת התרופה - התרופה נבחרת על פי הסימפטומים הספציפיים של החולה. לדוגמה, לגבי הצטננות או שפעת לוקחים בחשבון האם יש צמא, האם קשיי הנשימה מוחמרים בשכיבה או בישיבה, האם יש הטבה או החמרה ביום או בלילה. מבררים את המאפיינים האישיים של החולה תוך התחשבות בסיבות העמוקות שגרמו לפרוץ המחלה. עקב כך ייתכן בהחלט שמספר חולים בשפעת או הצטננות יקבלו כל אחד טיפול הומאופתי שונה.

תהליך הריפוי - לכל אדם יש כוח חיות. כאשר האדם בריא, הוא נמצא במצב מאוזן נפשית וגופנית, וכוח החיות שומר על הרמוניה ויציבות. מחלה היא הפרה של איזון זה. הסימפטומים והתופעות הם תוצאה של תגובת נגד של כוח החיות לגירוי המזיק, חומרי או נפשי, באמצעות מנגנוני הגוף. הסימפטומים והתופעות הם איתותי אזהרה ומעידים על קלקול פנימי. כדי להבריא באמת, יש צורך להפעיל את כוח החיות בכיוון ההפוך לכיוון המחלה וכך לחזור לנקודת האיזון. כפי שראינו, החומר שממנו הוכנה התרופה מסוגל לגרום לאותם סימני מחלה. כאשר הוא עובר תהליך דילול וניעור וניתן לחולה כתרופה הומאופתית, החולה כאילו מקבל את מחלתו שוב, אך הפעם בצורה מוחלשת. תגובת כוח החיות לגירוי הזה היא הפעם בניגוד לכיוון המחלה. בדרך זו ניתן להגיע לריפוי אמיתי.

יעל שושני היא מטפלת בהומאופתיה קלאסית, קופ"ח לאומית מחוז צפון.

בואו לדבר על זה בפורום הומאופתיה קלאסית.