"אצבעות חמאה": הילד לא אשם

באנגלית קוראים לילדים אלו Butter Fingers - אצבעות חמאה - ביטוי משעשע לכאורה, המתאר ילד ש"הכל נופל לו מהידיים". אלו ילדים שתמיד נתקלים, נופלים, מתנגשים, שוברים ומועכים. בכיתה, בחוג, בבית ובכלל. והכל בטעות, ללא כוונה, אך הסביבה הצופה בנזקים מכנה אותם ילדים מסורבלים ומגושמים.

היום אנו יודעים כי יש לכך סיבה, והיא אף זכתה לשם משלה: סרבול מוטורי התפתחותי (Developmental Coordination Disorder). אבחנה זו מתבטאת בכמה דרכים:

- רמת ביצוע הפעילויות היומיומיות נמוכה מזו המצופה לגיל ולאינטליגנציה.
- לעיתים אבני הדרך ההתפתחותיות מושגות באיחור.
- פעמים רבות אנו שמים לב לכך שהילד מפיל דברים, ואינו אוחז בבטחה.
- כתב היד בלתי קריא ומסורבל, החזקת העיפרון אינה נכונה וכך גם הפעלת הלחץ על העיפרון.
- שיעורי הספורט אינם בין החביבים על ילדים אלה, מאחר שריצה, בעיטה בכדור וקליעה לסל אינן מיומנויות שהם מצליחים לשלוט בהן היטב.

כמו בכל ליקוי אחר, חשוב להבחין האם מדובר בקושי קל או שמא ישנה פגיעה בתחום הלימודים או התפקוד היומיומי - וכאן חשוב להתערב, לאבחן ולטפל.

כדי להבין את הסיבה לתופעת "אצבעות החמאה", יש להבין כיצד פועלות מערכות הגוף. מעבר לחושים הרגילים, פועלת בגופנו מערכת חושית שתפקידה לתת לנו מידע נוסף מהסביבה, מעבר לזה הנקלט על ידי החושים המוכרים לנו. מערכת זו נקראת מערכת פרופריוצפטיבית. למערכת זו יש רצפטורים (חיישנים) בגידים, בשרירים, ברקמות החיבור ובמפרקים המעבירים מידע לגבי מנח חלקי הגוף שלנו ולגבי תנועתם.

המערכת בעצם מספקת לנו מידע על "איפה ומה" - איפה חלקי הגוף נמצאים ומה הם עושים. לדוגמה, אם נעצום עיניים, נוכל להושיט אצבע ולגעת באף; נוכל להרים יד אחת או לבצע תנועה - משום שאותה מערכת מספקת לנו בכל רגע מידע המאפשר לנו לזהות היכן נמצאת האצבע ביחס לאף.

מהם הסימנים העשויים להצביע על כך שהמערכת החושית של ילד אינה שולחת מסרים תקינים?

- הוא מרבה בתנועה, גם במצבים שאינם מתאימים: נע בכיסא, מטופף ברגליו, מתנדנד במקומו.
- הוא מרבה ללעוס חפצים: בגדים, שיער, עפרונות.
- לעיתים קרובות הוא מועך חפצים או נוגע בהם בחוזקה
- בכתיבה - הוא מפעיל לחץ רב על העיפרון, חורט דרך הדפים, לעיתים עד כדי כך שהנייר נקרע; פעמים אחרות אחיזתו בעפרון רפויה והצורות או האותיות שהוא מצייר הן גדולות ולא מדויקות.
- הוא מרבה לגעת בחפצים, קירות ואנשים סביבו. נראה כי אינו מודע למרחב האישי של אנשים אחרים ולעיתים קרובות פולש אליו.
- הוא מתקשה בחיקוי תנועות או מנחים.
- שיווי המשקל שלו לקוי: הוא מרבה ליפול, מתקשה לעמוד על רגל אחת או לקפוץ.
- הוא מתקשה בביצוע מטלות כגון רכיבה על אופניים, שריכת שרוכי הנעליים, כדרור, טיפוס, עלייה בסולם, גלישה במגלשה, זריקת כדור לסל או ביצוע מטלות של מוטוריקה עדינה כמו השחלת חרוזים, גזירה, והדבקה.
- דברים נופלים מידיו לעיתים קרובות או נהרסים משום שהוא נוגע בהם בכוח רב מדי או מפיל אותם.

כל אלו מפריעים מאוד לתפקודו של הילד בבית ובמסגרת החינוכית. הסביבה, שאינה מודעת לקושי, והילד, שאינו מסוגל להסבירו במילים, נמצאים במאבקים ומהר מאוד מצטברים מתח וכעסים, יחד עם תחושת חוסר ביטחון של הילד, ה"זוכה" כל הזמן להערות ומתויג כמסורבל או כ"נזק".

אם אתם חוששים שלילדכם יש ליקוי במערכת הפרופריוצפטיבית, מומלץ לפנות למרפאה בעיסוק המתמחה בתחום הוויסות החושי כדי לעבור אבחון מקיף שייתן תשובה מדויקת.

ניתן בהחלט לטפל ולשפר את הוויסות החושי של הילד כך שיוכל לתפקד בצורה טובה יותר. אחת מגישות הטיפול במקרים של סרבול מוטורי היא טיפול באמצעות מים: הידרותרפיה. הידרותרפיה הינה ביצוע פעילות בבריכה טיפולית, תוך ניצול תכונות המים לצורך שיפור וקידום מטרות פונקציונליות. הטיפול ניתן על ידי אדם בעל הכשרה בהידרותרפיה.
.
למים יש תכונות ייחודיות המאפשרות לשפר את תפקודו של הילד המסורבל: צפיפות המים גבוהה פי 800 מצפיפות האוויר. כלומר, כל תנועה שהילד מבצע במים מקבלת משוב תחושתי מיידי וברור המאפשר לילד לזהות את מיקום חלקי הגוף בצורה מוחשית. מכיוון שהמים צפופים מן האוויר וצמיגותם גבוהה יותר, כל תנועה המבוצעת במים הינה כנגד התנגדות. עבודה שרירית כנגד התנגדות היא אחת הדרכים הטובות ביותר לעורר את המערכת הפרופריוצפטיבית.

הלחץ ההידרוסטטי של המים עוטף את גופו של הילד ומאפשר לו לחוש באופן ברור את גבולות גופו. במים הוא אינו צריך לגעת ללא הפסקה כדי להבין היכן הוא נמצא ביחס לסביבה, משום שהסביבה המימית מספקת לו מידע זה בצורה ברורה יותר. במים אין נקודות אחיזה עליהן ניתן להישען, וכל שינוי קטן מעורר חוסר שיווי משקל. על הילד לעבוד כדי לשמור על שיווי משקלו, כאשר היתרון הוא שאובדן שיווי המשקל אינו מסתיים בנפילה כואבת על הרצפה אלא לכל היותר בראש רטוב.

לימוד השחייה, גם אם אינו המטרה העיקרית, הוא דרך נהדרת לילד ללמוד לשלוט בגופו ובתנועותיו, במקביל לרכישת עצמאות במים וביטחון עצמי. השהייה במים נתפסת אצל מרבית הילדים כזמן של הנאה. בטיפול הידרותרפי מושם דגש רב על כך שהפעילות צריכה להיעשות מתוך כיף. ההנאה של הילד, יחד עם תחושת ההישג שלו על כך שהוא לומד לצוף, לצלול ולשחות היא גורם מוטיבציה מעולה.

יעל יושעי, מרפאה בעיסוק והידרותרפיסטית, רכזת לימודי הידרותרפיה בבית איזי שפירא.

בואו לדבר על זה בפורום הידרותרפיה - טיפול באמצעות מים.