רפואה סינית: עמידה בפיתויים

חביבה עלי התחושה השורה עלי, כאשר מזדמן לידי מחקר או ספר עדכני המתיימר לגלות משהו חדש בנושא בריאותי (גופני או נפשי). או אז תגובתי המיידית לדברים היא: "היי, אבל הרפואה הסינית אמרה את זה קודם!"

אירוע מרנין שכזה התרחש לאחרונה, עת נתקלתי בספרם של הפרופסור האמריקני לפסיכולוגיה, רוי באומייסטר ועיתונאי הניו יורק טיימס, ג'ון טירני: ,Willpower "כוח הרצון", שיצא בסוף קיץ זה בארה"ב.

הספר עוסק בנושא שאינו מוכר דיו למדע המערבי, אך מוכר וידוע לרפואה הסינית: ה"אנרגיה" המזינה את התפקודים השכליים והרגשיים שלנו.

בתחילת המאה ה-20 העשיר זיגמונד פרויד את החשיבה המדעית ברעיון קיומה של אנרגיה לאו דווקא קלורית שהאגו זקוק לה כדי לפעול. המדענים דאז לא קבלו את דבריו. והנה, חלפו עברו להן מאה שנים ומחקרים עדכניים מוכיחים שאולי בכל זאת פרויד והסינים צדקו ואכן קיימת בתוכנו "סוללה נטענת" של אנרגיה כלשהי בסינית: צ?'י(Qi) - הלובשת צורות שונות. כאשר היא "מלאה" כוח הרצון שלנו נמצא בשיאו וכושר ההחלטה במיטבו. התברר כי השליטה העצמית והעמידה בפני פיתויים (פיתויי אוכל למשל), הם חזקים יותר כאשר המאגר של אותה אנרגיה מסתורית עדיין טעון.

באומייסטר וטירני מדברים על הרצון כעל שריר, שכאשר הוא מתעייף כוחו תש. וממש כמו שריר, אפשר לחזק את הרצון והשליטה העצמית על ידי תרגולים. הם מאזכרים בספרם, בין היתר, מחקר מקיף שנערך בישראל ובו נמצא כי אותן ההחלטות שקיבלו שופטים בבית משפט בשעות הבוקר היו שונות בתכלית מאלה שקיבלו בשעות מאוחרות יותר. התופעה מכונה "עייפת החלטות" (Decision fatigue).

מכיוון שבחלק מהניסויים הוכח כי צריכת סוכרים העלתה זמנית את סף השליטה העצמית, הועלתה הסברה כי רמת הגלוקוזה בדם היא הסיבה לתופעה. בכל מקרה, בין אם הסיבה לירידה בכוח הרצון ובעמידה בפיתויים נעוצה בהתדלדלות משאבי המאגרים "האנרגטיים" ובין אם העניין הוא כימי בלבד - או אולי שילוב בין השניים - לא ניתן להתעלם מחשיבותה של שינה מספקת. במחקר שפורסם ב-2009 נמצא כי שינה בלתי מספקת, פחות מ-8 שעות בלילה, גורמת לשיבושים במטבוליזם של גלוקוזה.

אז מה עניין הרפואה הסינית לכאן? מסתבר שכבר לפני דורות רבים זיהו הסינים את השינה כמקור לשליטה עצמית. הם מדברים על אנרגיית הג?'י (Zhi) האחראית על כוח הרצון ואשר מושבה באפיק (מרידיאן) הכליות - המזוהה עם השינה (כפי שהריאות מזוהות עם הנשימה, הלב עם התנועה ועוד). גם הפחד - המשתתף באופן פעיל בלקיחת החלטות - מזוהה עם הכליות. מחברי הספר טוענים כי רוב רובן של ההחלטות דורשות התגברות כלשהי על פחד: "מה יהיה אם אני טועה?" ומה בדבר כושר קבלת ההחלטות? הוא באחריות "הבן של הכליות", הכבד (המכונה משום כך בפי הסינים "האסטרטג").

אז מהן ההשלכות המעשיות של כל המידע הזה? הרי ברפואה הסינית הקלאסית ידוע שאם אין לנושא מסוים השלכות פרקטיות כלשהן בהקשר בריאותי, הרי שאין לו ערך רב. הנושא החשוב לנו הוא כאמור השינה. מסתבר ששנת הלילה איננה רק 'מנוחת הלוחם' אחרי הפעילות המתישה ביום, אלא תהליך מורכב וחשוב של "טעינת אנרגיה" לקראת היום שלמחרת. בנושא ההתייחסות למיקומה של השינה בהוויית חיינו, יש לטפוח לעצמנו על השכם. המסורת היהודית הבינה כבר לפני אלפי שנים את מה שהתרבות המערבית-נוצרית אולי רק מתחילה להבין כיום: שהלילה אינו סיומו של היום שהיה, אלא תחילתו של היום שאחריו. בתרבות המערבית מתחלף היום בחצות. במילים אחרות, הערב הוא סיומו של היום. בספר בראשית נאמר כבר בתחילת פרק א', שוב ושוב עם סיום עבודת הבריאה היומית, "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". והרעיון הוא: שהערב אינו סיומו של היום שהיה, אלא תחילתו של יום המחרת. מסקנה: מכיוון שיום המחר הוא גם היום הראשון של שארית חיינו, יש להכין את הגוף והנפש לקראתו ולטעון לטובתם את המצברים.

הרפואה הסינית מדברת על שבעה "מפגעים": חרדה, דאגנות, צער, א?ב?ל, עליצות-יתר, זעם ועייפות, תוך הדגשה כי רק העייפות היא זו הפוגעת ישירות בצ?'י בכלל ובצ?'י המגן (Wei qi) בפרט. אגב, גם הרפואה המערבית מכירה בקשר שבין שינה בלתי מספקת לבין ירידה בתפקוד מערכת החיסון. הרפואה הסינית גורסת כי כאשר הצ'י המגן נמצא בחסר, תחושת הפחד גדלה (ויכולת קבלת ההחלטות משתבשת).

ידוע גם כי עייפות כתוצאה מחוסר שינה מורידה משמעותית את חדות החושים ומעלה את החשיפה לסכנות. אנרגיית ההגנה של גופנו קשורה קשר הדוק למערכת החושים, שהם בבסיס מערך ההתרעה שלנו. בלילה החושים אמורים לנום את שנתם ולצבור כוח לטובת היום שלמחרת. מי שנותר ער על משמרתו הוא הצ?'י המגן, שרק בעת השינה מתפנה לכמה מפעולותיו החשובות ביותר אלה הנוגעות לחיזוק ותחזוקת מערכת החיסון.

לסיכום, על פי השקפת הרפואה הסינית (ומעתה גם אולי הרפואה המערבית) תפקידה של השינה אינו מסתכם רק במנוחה לגוף ובחלימה לנפש, אלא גם בתהליך חיוני של אתחול (restart) של מערכות הגוף והנפש בהקשר לאותה 'אנרגיית-חיים' שהיא בבסיס קיומנו.

לאור זאת, ראוי היה אולי, שבמסגרת המחאה החברתית נפגין גם כנגד ההרגל (המגונה, מסתבר) של פרנסי הציבור לקבל החלטות, שהן לעיתים הרות גורל, בשעות הקטנות של הלילה, כאשר 'עייפת ההחלטות" היא בשיאה.

ד"ר גדעון רון הוא דוקטור לרפואה סינית, מסין, ונטורולוג, מרצה בכיר בנושאי הרפואה המשלימה

בואו לדבר על זה בפורום רפואה סינית.