מה משלימה "הרפואה המשלימה"?

שמות רבים ניתנו לשיטות המרפא הפועלות במקביל לרפואה הקונבנציונלית: "רפואה משלימה ", "רפואה אלטרנטיבית", "רפואה טבעית", או סתם "רפואה לא קונבנציונאלית ".
מתוכם הביטוי "רפואה משלימה" כבר שגור בפי כל, ואין כיום קופת חולים המכבדת את עצמה שאינה מציעה מגוון שירותים תחת הכותרת הזו. מעצם הצירוף "רפואה משלימה" נשאלת השאלה: אז מה בעצם חסר ברפואה הממסדית?

כדי לענות לשאלה יצאנו לבדוק את החוסרים ברפואה "הרגילה", זו שכולנו מכירים וצורכים את שירותיה. והרי תמצית הממצאים:

א. ראייה מערכתית גופנית - ברפואה נהוגה כיום שיטת ההתמחויות: הנפרולוג מתמחה בכליות, הגסטרולוג במערכת העיכול וכן הלאה; לכן קורה שטיפול באיבר אחד בגוף משאיר את עקבותיו השליליים באיבר אחר. לעתים נדמה כאילו הרפואה מתעלמת מהעובדה שאותו מחזור הדם ואותה מערכת העצבים משותפים לכל האיברים. ועוד לא אמרנו דבר על כך שהרפואה הרגילה ממעיטה בערך ההשפעה ההדדית של הגוף והנפש.

ב. ראייה מערכתית סביבתית: הרפואה דבקה, מדעת או שלא מדעת, בתפיסה הדתית המונותיאיסטית, שהאדם הוא נזר הבריאה. גישה זו מבטאת יוהרה מסוימת מצד האדם כלפי הטבע הסובב אותו. התוצאה: התעלמות כמעט מופגנת מ"הכללים" הנהוגים בטבע. למשל, הימנעות משימוש ברעלנים כמוצרי מזון (דוגמת פולי הקפה, שאין בעל חיים הניזון מהם), או הימנעות משימוש בחלב לאחר גיל הינקות (אין כידוע יונק שממשיך לינוק לאחר גמילתו).

היעדרה של חשיבה פילוסופית-רפואית במסגרת החשיבה המדעית-הרפואית, גרמה לרפואה לדבוק ברעיון, כי רק מה שאפשר להוכיח מדעית הוא נכון. המחשבה שרק רפואה הנסמכת על הוכחות (Evidence-based Medicine) היא רפואה שראוי להתייחס אליה ברצינות, מתעלמת מן העובדה שגוף האדם, ובוודאי נפשו, לא נוצרו על ידי מדען במעבדה. מכאן שהניסיון לשפוט את הגוף והנפש דרך עיניים מדעיות, ובמקביל להגביל את דרכי הריפוי רק לאמצעים שהוכחו מדעית לוקים בחסר. סביר להניח שלא ירחק היום והרופאים יבינו כי כוח החיים המקנן בגוף החי אותה אנרגיה המכונה בפי הסינים צ'י, ואשר אינה מדידה עדיין בכלים מדעיים הוא המרכיב הראשי של בריאותנו. הכרה זו תרחיב באופן ניכר את זווית הראיה לגבי אפשרויות שונות ומגוונות לריפוי הגוף. (אני סבור שזה יקרה רק אחרי המצאת הצ'ינומטר).

ויתור על התנהלות טבעית לטובת תרבות המוכתבת על-ידי מעצבי דעת קהל מאפשר לאופנה חברתית להפוך לנורמה בריאותית. והמחיר? פגיעה בבריאות. לדוגמא: הגבהת עקב הנעל, שהתחילה כאופנה לפני פחות מ-500 שנה, הפכה עם השנים לסטנדרט אורתופדי. הרי ברור לכל מהנדס, שהסטה קבועה של מרכז הכובד של הגוף תגרור אחריה ניסיון פיצוי של הגב, דבר שיוביל בהכרח לעיוות כזה או אחר בעמוד השדרה. וזו אמנם הסיבה העיקרית לשכיחותם של כאבי הגב לסוגיהם השונים. ומדובר בכל הגבהה שהיא, לא רק זו הנעשית באמצעות עקב גבוה.

הממסד הרפואי, בלחץ תעשיית התרופות, מטפח כבר יותר ממאה וחמישים שנה את הגישה הטוענת כי המיקרואורגניזמים (חיידקים, וירוסים) הם מחוללי המחלה; זאת בניגוד לדעה הנגדית הגורסת שמחלה היא תוצאה ישירה של היחלשות מערכת החיסון של הגוף, דבר המאפשר למיקרואורגניזמים להתרבות. אימוץ הגישה הראשונה גרם לממסד להתמקד בחיסול ה"פולשים" ובחיסון הגוף באמצעות תרכיבים, במקום בחיסונו של הגוף באמצעות אורח חיים בריא. כלומר, מה שחסר עדיין ברפואה הוא הטיפול באדם ולא במחלתו. אין ספק שהרפואה הממסדית היא האפקטיבית ביותר במצבי חירום, אבל העובדה שרפואת חירום מנהלת את כל מגוון ענייני הבריאות של הציבור, לוקה בחסר. כפי שלא ניתן למכבי-האש, המומחים בכיבוי שריפות, לנהל את כל ענייני האש בחיי האזרח מחימום מזון ועד חימום מים לרחצה כך אין לתת לרפואת החירום (תרופות וניתוחים) לנהל את כל מערך ההיבטים הבריאותיים של הציבור.

לאחרונה גילו מדענים את השפה המיוחדת (הנעזרת במולקולות כלשהן) בה מתקשרים החיידקים ביניהם; ומסקנתם: כדי לפגוע בחיידקים יש לפתח שיטות בעזרתן ניתן יהיה לתקוף (כמנהג ההאקרים) את התקשורת ביניהם. אני מניח שלא יטעה מי שיתנבא, שגם לכך ימצאו החיידקים תשובה, והרבה יותר מהר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.

העובדה שאין מלמדים תזונה בפקולטה לרפואה היא ביטוי לזלזול בגוף האדם, הבנוי באורח בלעדי ממה שאנחנו אוכלים ושותים. אם היינו נתקלים בנגר שאינו בקי בסוגיה: איזה סוג עץ מתאים לאיזה סוג רהיט יש להניח שהיינו מרימים גבה ומדירים רגלינו ממנו. מצערת היא העובדה, שתזונה נחשבת עדיין למקצוע משני שרק דיאטנים לומדים אותו. בעל הרכב יודע שעליו להקפיד על מילוי דלק שמתאים למכוניתו, ומה בדבר "הדלק" לגוף האדם?

תעשייה הפרמצבטיקה עתירת ההון, המספקת את הכלי הטיפולי הכמעט בלבדי של הרופא, קרי התרופות, מו?נעת כידוע מאינטרסים כלכליים. היא זו העומדת כיום מאחורי מרבית המחקרים הרפואיים. התוצאה: רוב רובו של המידע הרפואי המגיע כיום לידי הרופאים, מקורו בגופים אינטרסנטיים. חברות התרופות פועלות כמו הלוביסטים בכנסת, וכשם שהגיעה העת לנקוט באמצעים שיגבילו את פעילות הלוביסטים, כן הגיע הזמן לנהוג באותו אופן, ואפילו מחמיר יותר, להפחתת השפעת תאגידי התרופות על הממסד הרפואי.

חסר ברפואה עיסוק אמיתי ברפואה מונעת. אין תעשייה שתתמוך בפעילות המונעת שימוש במוצריה. לכן אין כל סיבה לצפות, שתעשיית התרופות, המושכת בחוטים של הממסד הרפואי, תקדם מניעת המחלות. מדובר במניעת מחלות על ידי הדרכה לתזונה נכונה, שינה מספקת, פעילות גופנית ולא במתן "מחלות מוחלשות" באמצעות חיסונים. כדאי לשים לב שההמלצות לבדיקות ממוגרפיה, קולונוסקופיה, לחץ-דם ועוד, אינן בתחום הרפואה המונעת, אלא בתחום הגילוי המוקדם של מחלות, שאין לזלזל בו כמובן, אך אין להציגו כרפואה מונעת כפי שעושות לעתים קופות החולים.

ד"ר גדעון רון הוא דוקטור לרפואה סינית, מסין, ונטורולוג, מרצה בכיר בנושאי הרפואה המשלימה

בואו לדבר על זה בפורום רפואה סינית.