בריאות בישראל: מהפכה דיגיטלית

האם בקרוב נוכל לראות שיפור של ממש בקידום תהליכים רפואיים בישראל וקצת פחות קשיים בירוקרטיים? האם כל אדם יוכל לראות את כל המידע הרפואי שלו על גבי הסמארטפון? בדיון שהתקיים אתמול (שלישי), בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, בנושא מהפכת הדיגיטציה במערכת הבריאות, הציגו נציגי משרד הבריאות תחזית אופטימית לגבי הפעילות הדיגיטלית במערכת הבריאות בישראל.

טכנולוגיה מביאה יעילות

הדיון, שהתקיים לציון יום הבריאות בכנסת, נפתח בדבריו של ח"כ אורי מקלב , יו"ר הוועדה: "טכנולוגיה וטכנולוגיה מתחדשת - לא חדשים במערכת הבריאות הישראלית, הידועה כמתקדמת מאוד הן אנושית והן טכנית, אבל יש אפשרות להרחיב ולקדם עוד. למנף ולהטיב את השירות דוגמת נגישות המידע, התאמות הטיפול, איכות הטיפול, גילוי מוקדם וצמצום הפערים. ניקח לדוגמא את טיפת חלב, אנחנו חושבים שיש משהו מיוחד בידע שיש שם, בהתמקצעות, אבל אנחנו עדיין משתמשים בכרטסת מיושנת בהזמנת וביטול תורים, בהעברת המידע לרפואה הקהילתית ועוד. אני שומע על ההתנהלות הקשה והאדמיניסטרטיבית, אם הטכנולוגיה הייתה מוטמעת יותר רמת הטיפול הייתה גבוהה ויעילה עוד יותר".

ח"כ יעקב ליצמן, שר הבריאות, שלקח חלק בדיון הוסיף כי "הגיע הזמן שלכל אדם יהיה כרטיס אישי שיכלול את כל הפרטים כולל תרופות, צילומים, טיפולי שיניים, הכל. בלי זה כבר אי אפשר. זה ירכז את שיתופי הפעולה בין כל בתי החולים וקופות החולים. כיום יש שיתוף חלקי. כללית משתפת פעולה עם בתי החולים שלה, אבל אין שתוף עם המוסדות של מכבי. אנחנו צריכים להגיע לשיתוף פעולה כולל".

שירה לב-עמי, מנהלת בריאות דיגיטלית ומחשוב במשרד הבריאות הציגה את תוכניות המשרד בתחום הדיגיטציה והכריזה כי "מדובר במהפכה של ממש, מערכת הבריאות משתנה בצורה מהירה מבעבר ויותר ממערכות אחרות. גם מבחינת שירותי הרפואה וגם באופן שהיא עובדת. הכל נעשה בצורה המבטיחה את ההגנה על המידע והמטופלים".

בין הצעדים שהציגה בן עמי היה מחשוב תהליכי העבודה בחדרי המיון ומתן מידע למטופל לגבי מצבו בתור "בשלב הבא השאיפה היא לתת לכל תושב לדעת מה מצב העומס בכל חדר מיון כך שיוכל לבחור לאיזה בית חולים לגשת ולקבל את השירות המהיר ביותר".

לא הכל ורוד

מנגד, יש המזהירים מאי סנכרון בין המערכות השונות וצופים לא מעט בעיות. ד"ר זאב פלדמן, מנהל יחידה בבי"ח שיבא, מציין כי "המערכות בין בתי החולים לא מדברות ביניהן. כל בית חולים וקופה מפתחים מערכת אבל אין סנכרון. יש בזבוז משאבים על תחרות בין הקופות ולא מדברים על בזבוז המשאבים הזה. יש פשיטת רגל של בתי חולים בגלל זה. זה התפקיד של בתי החולים למנוע".

ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, אומרת כי "מה שעומד על הפרק הוא לא רק איך לעשות את השימוש לצורך החולה שמולנו, אלא גם לצורך מחקר - כדי לקדם את עולם הבריאות. יש לא מעט בעיות גם בשיתופי המידע וגם בשאלות מתי ניתן לעשות שימוש כזה ומתי לא. לצד כך, השימוש במחשב מקשה על החולה. אנו קוראים לרופאים לא להשתמש בעזרים האלה אם הם לא יכולים לתת לחולה את מיטב הרפואה".

גם ד"ר ויקטוריה וישנבסקיה-דאי מההסתדרות הרפואית נשמעת פחות אופטימית: "אני רוצה להחמיא לציור האוטופי ששירה ומשרד הבריאות הציג בפנינו אבל הבסיס חסר מאוד, והבסיס הוא הרופא. אני לא יכולה לבדוק את העיניים של החולה בלי להרחיב לו את האישונים מקרוב. אמרתם פה שהחולה יפנה למערכת המידע ויקרא מה מתאים לעין האדומה. אם הוא ייקח תרופה מסוימת שהבעיה אחרת הוא יגמור לעצמו את העין. אם משרד הבריאות רוצה אופטימיזציה של הדיגיטציה הוא צריך יותר רופאים. אם אני מקלידה 10 דקות מתוך ביקור של 15 דקות אני רואה פחות ופחות את החולים".

הדיון הסתכם בדבריו של יו"ר הוועדה, שציין כי "יש לזכור שככל שאנחנו מקדמים את המערכות הדבר מביא למטופלים נוספים והזדמנויות נוספות. לצד פיתוח הדיגיטציה יש למצוא גם את המענים שמסביב ובראשם כוח אדם מספיק, על הרופא נוצר עומס רב ויש לו משימות רבות. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות וקידום המערכות".