15% מהישראלים הבוגרים מוגבלים

ל-15% מהישראלים בגיל 20 ויותר יש מוגבלות חמורה כלשהי, כך עולה מדו"ח שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לציון היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות.

לפי הנתונים, 20% מבעלי המוגבלות מתקשים לראות במידה כלשהי, 15% מתקשים בשמיעה, 18% מתקשים ללכת או לעלות במדרגות, 12% מתקשים לזכור או להתרכז. יש לציין כי שיעור בעלי המוגבלות החמורה הוא גבוה יותר בפועל, כיוון שהנתונים לא כוללים דיירי מוסדות טיפוליים וסיעודיים ואנשים שלא יכלו להתראיין בשל מצבם.

המוגבלויות נפוצות יותר בקרב נשים (17% לעומת 13% בקרב גברים) וסובלים מהן יותר ערבים מהיהודים - 14% בקרב יהודים לעומת 19% בקרב הערבים. שיעור בעלי מוגבלות חמורה עולה עם הגיל ומגיע ל-35% בקרב בני 65-74 (41% מהנשים ו-28% מהגברים) ול-57% בקרב בני 75 ומעלה (64% מהנשים לעומת 47% מהגברים).

בכל קבוצות הגיל שיעור המועסקים בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך מאשר בקרב אנשים ללא מוגבלות. בגיל 45-64, שיעור המועסקים בקרב חסרי מוגבלות כפול משיעורם בקרב בעלי מוגבלות (74% לעומת 34%).

עוד עולה מהדו"ח כי אנשים עם מוגבלות פחות מרוצים מחייהם ופחות אופטימיים ביחס למצבם בעתיד לעומת אנשים בריאים לחלוטין. בגילאים 45-64 שיעור האנשים בעלי מוגבלות שאינם מרוצים מחייהם, גבוה פי שלושה מהשיעור בקרב אנשים ללא מוגבלות (27% לעומת 9% בהתאמה).

10.6% מהילדים ביסודי בחינוך מיוחד

בשנת הלימודים תש"ע, תלמידי החינוך המיוחד היוו 10.6% מכלל תלמידי החינוך היסודי, 6.3% מכלל תלמידי החינוך העל-יסודי ו-5.1% מהילדים בגנים ציבוריים. הלקות הנפוצה ביותר בקרב תלמידי החינוך היסודי (61.2%) ובחינוך העל-יסודי (67.7%) הייתה לקות למידה. בגני הילדים, הלקות הנפוצה ביותר הייתה עיכוב התפתחותי.

רוב התלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בתוכנית השילוב (64.5% ו-58.1% מתלמידי החינוך המיוחד בהתאמה). בגנים, לעומת זאת, רוב הילדים עם צרכים מיוחדים שובצו בכיתות המיוחדות (56.8%).

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.