הפרעת קשב: ילד הולך לאיבוד

הפרעת קשב וריכוז היא ההפרעה הנוירו-התפתחותית השכיחה ביותר כיום - ההערכה היא כי כ-5%-10% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מההפרעה בישראל ובעולם. בשנים האחרונות ניתן להצביע על מגמת עלייה באחוז המאובחנים. עלייה זו נובעת בחלקה משיפור במודעות לתופעה, אך קשורה בעיקר לסגנון החיים המודרני ולקצב המהיר שלו. הילדים חשופים היום למספר רב של גירויים, ונדרשים לא פעם לבצע מספר רב של מטלות בו זמנית. אורח החיים המערבי מוביל לכך שהפרעת קשב וריכוז קלה או גבולית, שבעבר לא הייתה גורמת לקשיים משמעותיים בלמידה או בעבודה, פוגעת היום בתפקוד האקדמי והמקצועי של הרבה אנשים.

אילו סוגי הפרעת קשב קיימים?

באופן גס, ניתן לחלק את הפרעת הקשב והריכוז לשלושה סוגים: הפרעה המלווה בהיפראקטיביות, הפרעה המלווה באימפולסיביות, והפרעה המתבטאת בחולמנות ומוסחות יתר. לרוב, ילדים הסובלים מהפרעה המלווה בהיפראקטיביות יאובחנו מוקדם יותר, זאת בשל הסימפטומים אותם יכולה הסביבה לזהות בקלות יחסית. לעומתם, ילדים שהפרעתם מאופיינת בחולמניות יתר, עשויים לסבול שנים מההפרעה בטרם תאובחן, מכיוון שלא אחת היא נסתרת ורק בחינה מעמיקה של התנהגות הילד תצביע על הבעיה הקיימת.
הפרעת קשב וריכוז מלווה את האדם במשך כל שנות חייו, ואינה חולפת. מכאן החשיבות באבחון מוקדם של ההפרעה, והתאמת טיפול תרופתי שיסייע להתמודדות עמה. בקרב ילדים שהפרעתם מלווה באימפולסיביות והיפראקטיביות, חשיבות האבחון והטיפול גדולה אף יותר, כיוון שללא מתן טיפול התנהגותו של הילד עשויה ליצור בעיות משמעת במסגרת הלימודית, בעיות חברתיות ואף חוסר ביטחון עצמי שיתגבר בשל תגובות שליליות מהסביבה. חלק קטן מאותם ילדים עשוי, בלא טיפול, לנשור ממסגרות ולהגיע עד לכדי פשיעה.

מדוע יש חשיבות לרצף טיפולי?

עם תחילת מתן הטיפול התרופתי, ישנה חשיבות לשמירה על רצף טיפולי בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות או אימפולסיביות, גם בתקופות של חגים וחופשות. כמו כן, מומלץ לבחור בתרופות שהשפעתן ממושכת ומכסה גם את שעות אחר הצהריים. ילדים אלה חווים קשיים וסימפטומים שונים, שעשויים להפריע להם לשמירה על תפקוד ביום-יום, להעיב על יכולות הלמידה ואף על הקשרים הבינאישיים עם הסביבה. הטיפול התרופתי לא נועד רק לסייע להם בלימודים, ומטרתו למנוע מההפרעה לגרום לקשיים חברתיים ומשמעתיים בשל התנהגות לא רצויה.

לא פעם, העדר מסגרת עשוי להקשות מאוד על ילדים אלה, שזקוקים לתעסוקה ולעניין תמידי. כאשר ילד הסובל מהפרעה המלווה בהיפראקטיביות או אימפולסיביות נמצא בבית ללא מעש ומחפש תעסוקה, הדבר עלול להוביל לחיכוכים ומריבות עם האחים והורים, מה שעלול להפוך את החופשה לעונש עבורו ועבור הסביבה. ילדים אלו, זקוקים למסגרת ול"סדר יומי" המספקים להם תעסוקה. הטיפול התרופתי יסייע לילדים אלו לשמור על תפקוד מיטבי גם בזמן החופשה.

כיצד להקל על הילדים את החזרה לבית הספר?

עבור רוב הילדים, חופשת הקיץ מהווה הפוגה חיובית, שלאחריה ישובו לבית הספר ולשנת הלימודים החדשה בכוחות מחודשים ועם מוטיבציה גבוהה. עם זאת, חלק מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בכל זאת יתקשו לשוב למסגרת בית הספר. להלן מספר עצות שעשויות להקל על המעבר מהחופשה חזרה ללימודים:

קושי במעברים - תופעה יחסית שכיחה בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז המלווה בחולמנות (ADD) היא קושי במעברים. כך, ילדים אלו עשויים לחוות קושי כשהם נדרשים לחזור אל הכיתה ולהיות קשובים לאחר הפסקה, ועל אחת כמה וכמה כאשר הם נדרשים לחזור למסגרת לאחר חופשה ארוכה. עבור ילדים אלו, ניתן לשקול חזרה לטיפול התרופתי עוד בטרם החזרה לבית הספר, על מנת להקל עליהם את המעבר.

שמירה על הרצף בחופשה - לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז וממשיכים במסגרת כזו או אחרת בחופשת הקיץ, כדוגמת קייטנה, השלמת שיעורים וכו', מומלץ להמשיך בטיפול התרופתי גם בחופשה.

לא לדחות את הטיפול התרופתי - הורים שחוששים ממתן טיפול תרופתי לילדם עשויים להמתין זמן רב לפני תחילת הטיפול, בייחוד בקרב ילדים שהפרעתם אינה בולטת לעין. חשוב לציין כי להפרעה השפעה גם על תחושות הדימוי והביטחון העצמי, ומכאן החשיבות הקריטית להתחיל את הטיפול התרופתי מוקדם ככל הניתן ולא להמתין עד הילד יגדל וילמד שלא לסמוך על עצמו.

למה כדאי לשים לב אצל ילדים לא מאובחנים?

יד על הדופק - בשבועות הראשונים ללימודים הילדים לרוב מלאי מוטיבציה. לעתים הדבר עלול להקשות באיתור ההפרעה, בייחוד כאשר מדובר במורים חדשים שאינם מכירים את הילד. מכאן החשיבות לשים לב להתנהגותו והישגיו הלימודיים של הילד לכל אורך השנה, דבר שיאפשר לאתר את ההפרעה גם בשלב מאוחר יותר.

שינויים עם השנים - ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, במיוחד אלה ללא היפראקטיביות או אימפולסיביות העולים לכיתה א' המגיעים עם מוטיבציה ורצון ללמידה, עלולים, ללא אבחון וטיפול, לחוות פגיעה בדימוי העצמי שלהם אשר תוביל לעתים קרובות לירידה עם השנים במוטיבציה ללמידה. לכן, ילדים בביה"ס היסודי אשר התחילו את דרכם בצורה תקינה וחיובית ובהמשך מפגינים חוסר ביטחון עצמי לגבי יכולותיהם או ירידה במוטיבציה ללמידה, עשויים לסבול מהפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת.

מתאמצים ולא מצליחים - חשוב שהורים ומורים יעקבו לאורך השנה אחר הישגיו של הילד, ויבחנו באם הם עולים בקנה אחד עם מאמציו. כאשר ילד שמתאמץ ועדיין אינו מצליח לממש את הפוטנציאל ולהגיע להישגים, הדבר עשוי להיות סימן לקיומה של הפרעת קשב וריכוז.

ד"ר נתן ווטמברג הוא מנהל היחידה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים "מאיר" בכפר סבא.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים.