טלפון סלולארי: מסרטן או לא?

אחת השאלות הנפוצות בשנים האחרונות נוגעות לסוגיית סיכון למחלות ממאירות, בעקבות שימוש בטלפונים סלולריים. עם זאת, נראה כי אין לשאלה זו תשובה פשוטה, כאשר מחקרים ממשיכים להדגים תוצאות סותרות בנושא, כך לדברי מומחים מפינלנד.

במאמר שפורסם באוגוסט 2016 באתר האינטרנט Conversation מעלים המומחים שאלה מעניינת: מה אם שתי התשובות נכונות? ייתכן כי הקרינה של מכשירים ניידים עצמה אינה גורמת סרטן, אך חשיפה ארוכת-טווח מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן כאשר גורמים אחרים נכללים בתמונה השלמה.

עמדת ה-IARC קובעת כי טלפונים סלולריים הם קרצינוגנים אפשריים לאחר שכ-30 מחקרים אפידמיולוגיים ניסו להעריך את הקשר בין שימוש בטלפונים סלולריים ובין הסיכון לגידולים מוחיים וגידולים בבלוטות רוק.

בשנת 2011 הכריז הארגון כי טלפונים סלולריים הם קרצינוגנים אפשריים. מסקנה זו התבססה ברובה על תוצאות מחקר INTERPHONE וסדרת מחקרים משבדיה. בנוסף, פורסמו מספר מחקרים ניסיוניים, שכללו תרביות תאים ומודלי בעלי חיים, ונתונים ממחקרים בבעלי חיים הובילו לתמיכה בתיאוריה זו.

הרעיון של קו-קרצינוגניות אינו חדש לחלוטין ועלה כבר בעבר. על בסיס המידע המאוד מוגבל בנושא, נראה סביר להניח כי הקרינה עקב טלפונים ניידים אינה גורמת לסרטן בעצמה. במקום זאת, היא עשויה להפעיל תהליכי בקרה ולהאיץ התפתחות המחלה.

על בסיס תיאוריה זו, ניתן להסביר מספר מהתוצאות הסותרות שפורסמו בספרות הרפואית.

מהממצאים עד כה עולה היארעות נמוכה של גידולים במוחות ובלבבות של חולדות ממין זכר, אך לא בחולדות ממין נקבה. בסיכומו של דבר, לא תועדו מקרי סרטן מוח בקבוצת הביקורת, עם מספר קטן מאוד של גידולים מוחיים בחולדות שנחשפו לטלפונים הניידים.

דרושים מחקרים נוספים להוכחת התיאוריה אך אלו כרוכים בהוצאות גבוהות.

ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון.