קיבלת שיעורי בית היום?

שיעורי הבית נכנסים לחיינו כשהילד מתחיל את כיתה א' - ועד לסוף לימודיו בתיכון. החל מכיתה א' - ובמשך 12 שנה, תישמע בחלל הבית השאלה הכמעט בלתי נמנעת: "קיבלת שיעורי בית היום?".

כהורים, הרצון שלנו הוא לתת לילדנו את נקודת הפתיחה הטובה ביותר לחיים. אצל רבים מאיתנו, ביצוע מטלת שיעורי הבית (וגם: ציונים גבוהים), הם ערובה להישגים טובים של ילדנו בבית הספר; ומשם, כל האפשרויות פתוחות לפניו.

מהן המטרות של שיעורי הבית?

לשיעורי הבית שתי מטרות מרכזיות.

המטרה הראשונה היא לשפר את היכולת הלימודית של הילד ואת בקיאותו בחומר הנלמד. והמטרה השנייה, החשובה אף יותר, היא להקנות לילד את כישורי החיים החשובים: אחריות, רצינות, התמדה וכו' - שהרי זאת משימה שעליו לבצע. והוא יבחר האם לבצע את המשימה - וכיצד למלא אותה.
עם זאת, מאחר שהכנת השיעורים חשובה כל כך להורים, השיח סביב הכנת שיעורי הבית הוא אחת הסיבות הנפוצות לכעסים ומריבות, בין הורים לילדים. בבתים רבים, ניתן לשמוע שאלות סביב שיעורי הבית - וגם לא מעט איומים: "אם לא תעשה שיעורי בית, לא תלך לחבר / לחוג...".

כך, למרות ששיעורי הבית הם אחריות בלעדית של הילד, הרצון ההורי שלנו שהילד יכין את השיעורים - גורם גם לנו, ההורים, להיות מעורבים ופעילים; ומכאן, הדרך להעכרת היחסים בין הורים לילדים עלולה להיות קצרה.

ריכזנו עבורכם מספר המלצות, כדי לצלוח את הנושא הנפיץ הזה בשלום.

המלצה 1: לא לקחת אחריות!

נכון, זה באמת חשוב שהילד שלנו ימלא את משימותיו הלימודיות. אבל השאלה הגדולה היא על מי נופלת האחריות לכך?

האם זאת האחריות של ההורים? או שאולי יש כאן הזדמנות נהדרת לילד שלנו, ללמוד לקחת אחריות - ולהיות מוכן לתוצאות מעשיו? ככל שהילד שלנו צעיר - נהיה מעורבים יותר, נוודא שהכין את שיעורי הבית, נבדוק שהבין את החומר ונסייע במידת הצורך. אך מובן לנו ולילד כי האחריות להכנת שיעורי הבית היא של הילד בלבד. אנחנו נסייע, נתמוך ונלווה ככל שנתבקש.

המלצה 2: שגרה ולו"ז.

יש לעשות שיחת תיאום ציפיות, המגדירה לילד גם את האחריות וגם את המועד בו הוא נדרש לביצוע משימת שיעורי הבית. מומלץ לקבוע מועד אחיד וברור לילד - כי שיעורי הבית קודמים למשימות חברתיות ומהנות. ניתן לומר כי רק לאחר מילוי המשימות הלימודיות, יוכל הילד ללכת לחבר או לחוג וכו'. אבל, גם כאן יוכל הילד לבחור האם לעשות שיעורים או לא - כאשר הוא יודע מהי התוצאה הממתינה לו בכל בחירה שיעשה. במילים אחרות: הילד שלנו ייקח אחריות על התוצאות של הבחירות שהוא עשה.

המלצה 3: סביבה תומכת.

לאחר שהפנמתם כי האחריות על שיעורי הבית היא של הילד - והסברתם לילד שלכם שזאת האחריות שלו, ניתן לבדוק מה יכול לסייע לו לעמוד במשימה. תתפלאו כמה תשובות יצירתיות תקבלו מהילד שלכם: ממתק, כיסא מסתובב, שולחן המטבח ועוד. אחריותנו, ההורים, לסייע לילד ליצור את סביבת הבית - שתסייע לו לעמוד במשימתו בצורה המיטבית.

המלצה 4: תוצאות הגיוניות ואחריות לבחירה.

אם הילד בחר לא להכין שיעורים, בהחלט יכול להיות שהוא יינזף - כי לא הכין שיעורים. בניגוד לאוטומט שלנו, המנסה להגן עליו כל הזמן, אנחנו צריכים לאפשר לילד שלנו להבין כי יש תוצאות למעשיו. באותה מידה, כאשר הילד עומד במשימותיו - נעודד אותו; וניתן לילד ליהנות ממילים טובות, מצד צוות בית הספר, כאשר מילא את כל חובותיו.

המלצה 5: אני סומך עליך!

לאחר שהעברנו את המסר, עלינו להרפות מהנושא. זה לא קל, אבל אם זאת אחריות של הילד - אז זאת לא אחריות שלנו! הילד שלנו תמיד יודע שהוא יכול לפנות אלינו, אם ייתקל בקושי; אבל היוזמה היא שלו - ולא שלנו. אגב, הימנעות זו שלנו, ההורים, משדרת לילד שלנו מסר מאד חשוב: "אני סומך עליך!". כלומר: אני יודע שאתה יכול ומסוגל. זהו מסר מעודד, המשקף לילד כמה ההורה שלו מאמין בו - וביכולותיו.

המלצה 6: שגרת סידור התיק לבית הספר.

בדומה לשיעורי הבית, עלינו להסביר לילד גם במטלה זו, כי תפקידו להכין עצמאית את התיק למחרת - בהתאם למערכת השעות. גם כאן, נסייע כשנידרש - אך האחריות לכך היא של הילד - ולא שלנו.

עלינו להבין כי הישגי הילד אינם כרטיס ביקור להורות שלנו: הילד שלנו הוא אדם עצמאי, עם רצונות ויכולות משלו. הוא אינו "שלוחה" שלנו. להישגיו הלימודיים אין שום קשר לתפקודנו כהורים. הורה המבין כי ההורות היא תפקיד לטווח ארוך, יהיה מוכן לתמוך בילדו הלומד - לקחת אחריות על בחירותיו. התמודדות הילד עם שיעורי הבית, באופן עצמאי, תכשיר את ילדנו למגוון של מיומנויות: אחריות, עצמאות, התמדה, סדר, חריצות, רצינות ועוד. תכונות אלה יבטיחו לילד שלנו כישורי חיים, שיסייעו להתמודדותו ולהצלחתו בכל שלבי החיים - בהווה ובעתיד.

לאה שטרן היא מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחיית קבוצות הורים.

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים וזוגיות.