כיצד מזהים זיהום חמור בילדים?

שילוב של בדיקה גופנית עם בדיקות מעבדה נבחרות יכול לסייע לרופא לזהות אילו ילדים סובלים מזיהום חיידקי חמור. כך עולה מסקירה שפורסמה החודש ב-BMJ, שמטרתה היתה לבדוק את ערכן של בדיקות מעבדה שונות באישוש או שלילת זיהום חיידקי חמור בילדים.

מחלות חום נפוצות מאוד בילדות. במרבית המקרים מדובר במחלות ויראליות פשוטות, שאינן דורשות טיפול, מלבד טיפול תומך. אחד האתגרים העומדים בפני רופאי הילדים והמשפחה הוא לזהות את הילדים הסובלים מזיהום חיידקי חמור, הדורש טיפול מיידי - וזאת במטרה למנוע התדרדרות קלינית. ידוע כי אנמנזה ובדיקה גופנית אינן מספיקות תמיד כדי לזהות את מחלות הילדים.

שיטות

חוקרים מבריטניה ביצעו סקירה מקיפה של הספרות הרפואית הקיימת וניתחו מאמרים רלוונטיים. נבחרו עבודות שכללו מידע על בדיקות מעבדה שונות. ניתן דגש על הכנסת מאמרים שעומדים בקריטריונים ברורים של איכות מדעית, ודיווחו על התוצאה המבוקשת - דהיינו קיומו או היעדרו של זיהום חיידקי חמור.

הבדיקות שנחקרו כללו ספירה לבנה, ספירת נויטרופילים, ספירת באנדים, CRP, שקיעת דם, פרוקלציטונין ורמות אינטרלאוקינים.

תוצאות

בסך הכל נסקרו 14 עבודות מתוך 1,860 מאמרים פוטנציאליים; הרוב הוצאו מהמחקר עקב דיווח חלקי ואיכות מדעית ירודה.

אחוז הזיהומים החיידקיים הקשים היה 4.5%-29% בעבודות השונות.

הערך האבחנתי הגבוה ביותר לניבוי זיהום חיידקי חמור היה של CRP ופרוקלציטונין.

הערך של CRP גבוה באישוש זיהום חיידקי חמור היה 3.15, ואילו בשלילת זיהום חיידקי חמור היה 0.33.

מדדי ספירה לבנה היו בעלי ערך דל מאוד באישוש מחלה חיידקית, וללא כל ערך בשלילת מחלה חיידקית חמורה.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.