ילדים זה שמחה - ילדים בישראל, תמונת מצב
מה השם הנפוץ ביותר בישראל? כמה נולדו, איך נולדו? על מה אנחנו מוציאים כסף וכמה כל זה עולה לנו?
השם הנפוץ ביותר לבנות בקרב האוכלוסייה היהודית בשנת 2003 הוא נועה, למעלה מ-3 אחוזים מהבנות נקראו בשם זה. שמות נוספים הנפוצים בקרב הבנות הם שירה, מאיה, עדי ושרה. בקרב הבנים השם הנפוץ ביותר הוא דניאל , 1.9 אחוזים מהבנים נקראים בשם זה.
שמות נוספים הנפוצים בקרב הבנים (היהודים) הם איתי, דוד, אורי ונועם. השם אורי עלה למקום 4 ממקום 7 ב-2002, מה שמעיד כי רבותיי, ההיסטוריה חוזרת.
הורים ילידי הארץ מעדיפים את השמות אורי, איתי, עידו, נועם, רועי לבנים ונועה שירה מאיה יובל ועדי לבנות.
השם הנפוץ ביותר בקרב המוסלמים הוא מוחמד, 13.8 אחוז מהבנים המוסלמים נקראו מוחמד.
בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר הוא שהד (בעברית: דבש) שעלה מהמקום החמישי. בקרב הבנות הדרוזיות השמות הנפוצים ביותר הם אסיל, איה, דיאנה, יארה, מאיה ונורעדן ובקרב הבנים הדרוזים אמיר,שאדי, אייל, אדהם, אדם ודניאל.
השמות הנפוצים שנתנו לתאומים באוכלוסייה היהודית הם: עמית-נועם, שיר-אור, הוד- הדר, שירה-הודיה. מוחמד-אחמד, מוחמד-מחמוד מחמוד-אחמד בקרב הבנים המוסלמים.
אוכלוסיית הילדים בישראל:
בסוף שנת 2003 חיו בישראל 2,253,800 ילדים (גילאי 0-17). מתוכם, מעל למיליון וחצי ילדים יהודים, כמעט 609 אלף ילדים ערבים, ועוד כ- 68 אלף ילדים עד גיל 17 ללא סיווג דת במרשם התושבים.
ילדים עד גיל 17 מהווים שליש (33.4%) מכלל תושבי המדינה. אחוז זה מציב את ישראל במקום אמצעי בין מדינות העולם המערבי בהן אחוז הילדים קטן יותר (18%-26%), לבין מדינות ערב השכנות עם ישראל בהן כמחצית האוכלוסייה הם ילדים.
אמנם, משקלם של הילדים מכלל האוכלוסייה בישראל שונה בין קבוצות האוכלוסייה: 47% מהאוכלוסייה הערבית בישראל הם ילדים, לעומת 30% בקרב האוכלוסייה היהודית.
באופן לא מפתיע במיוחד (עקב הריבוי הטבעי הגבוה שךל המשפחות החרדיות) בעיר ירושלים מספר הילדים הגדול ביותר במדינה (280 אלף) והם מהווים 40% מכלל התושבים בבירה.
תל אביב-יפו היא העיר השנייה מבחינת גודל אוכלוסיית הילדים המתגוררים בה (כ- 74 אלף), אך חלקם מכלל התושבים הוא 20% בלבד, שיעור הנמוך מכלל היישובים העירוניים המונים יותר מ- 2,000 תושבים בישראל. העיר השלישית בגודל אוכלוסיית הילדים בישראל היא בני ברק בה מתגוררים מעל ל- 65 אלף ילדים, והם מהווים כמעט מחצית מתושביה (47%).
בדומה לשנים קודמות, אחוז הילדים הגבוה ביותר בישראל בשנת 2003 נרשם ביישובים הבדויים בדרום: תל שבע (62.4%) ורהט (61.5%). ביישוב ביתר עילית נרשם אחוז ילדים הגבוה מבין היישובים היהודים (61.9%).
בישראל שתי אוכלוסיות עם שיעורי פריון גבוהים: היהודית החרדית, והאוכלוסייה הערבית המוסלמית. ביישובים בהם מתגורר ריכוז של אוכלוסיות אלו, אחוז הילדים מכלל התושבים גבוה
בשנת 2003 נולדו בישראל כמעט 145 אלף תינוקות, מהם 99 אלף לנשים יהודיות ו-36 אלף לנשים מוסלמיות. 51.2% מהתינוקות הם בנים. המשקל הממוצע בעת לידה של התינוקות ממין זכר שנולדו שנת 2003 היה 3.3 ק"ג, ואילו משקלן הממוצע של התינוקות ממין נקבה 3.1 ק"ג.
בשנת 2003 נולדו כ-6,500 תינוקות בלידות מרובות עוברים (כ-6,300 בשנת 2001).
מן הראוי לציין כי אחוז הלידות מרובות העוברים עולה בהתמדה בישראל עקב זמינותם וריבויים של טיפולי הפוריות ובעיקר טיפולי ההפרייה החוץ גופית, אם כי המגמה השלטת כיום היא לא להחזיר יותר משני עוברים לרחם, וכך למנוע את כמויות השלישיות המסתכנות בפגות ובמומים שונים.
עוד על הפוריות בישראל: ערוץ "פוריות" בדוקטורס.
מספר הילדים הממוצע במשפחה עם ילדים בישראל הוא 2.3: במשפחות יהודיות ממוצע של 2.2 ילדים, ובמשפחות ערביות 3.0.
92% מהילדים גרים במשפחה ובה שני הורים. 8% גרים במשפחה ובה הורה אחד, בדרך כלל עם האם. במשפחה חד-הורית מספר הילדים הממוצע קטן יותר מהממוצע הארצי (1.7). 21% מהילדים הגרים במשפחה חד-הורית הם ילדים יחידים, בשיעור הגבוה פי 2.5 משיעור הילדים היחידים במשפחה עם זוג הורים (8%).
האם זו מגמה המעידה על התפרקות (או לפחות התחלת ערעור) של ההגמוניות של מוסד המשפחה?
וחשוב לציין את הערפול ביחס למידע מדוייק על אוכלוסיה הולכת וגדלה, ילדי העובדים הזרים - קיים קושי בהערכת אמדן מדויק של ילדים ילידי ישראל אשר שני ההורים הם ללא אזרחות ישראלית, ובעלי אזרחות ממדינות לא מפותחות. על פי הערכה לחודש מרס 2004, מספרם אינו עולה על 4,600 ילדים, והוא עשוי להיות נמוך מזה, עד לכ- 2,000 ילדים בלבד.
בשנת 2003 נחקרו בסקר 6,218 משקי בית, המיצגים כ-1,900,000 משקי בית באוכלוסייה.
ילד הוגדר כפרט אשר גילו מתחת לגיל 18.
ההוצאה הממוצעת החודשית לילד על גן ילדים פרטי ומעון גבוהה פי 4.2 בחמישון1 העליון (1,543 ¤ לחודש) מהחמישון התחתון (368 ¤ לחודש).
משק בית עם ילדים בחמישון העליון מוציא מעל לפי 10 על שיעורי עזר, מאשר בחמישון התחתון.
ההוצאה החודשית הממוצעת על מעדני חלב וגבינה במשקי בית עם ילדים היא 41 ¤ לחודש.
במשקי בית עם ילדים בחמישון התחתון מוצאים יותר על פיתות (53 ¤ לחודש) מאשר בחמישון העליון (16 ¤ לחודש), לעומת זאת בחמישון העליון מוצאים יותר על לחמניות (30 ¤ ) לעומת החמישון התחתון (18 ¤ לחודש).
ל- 90.3% ממשקי הבית עם ילדים יש טלפון סלולרי אחד לפחות ול- 62.9% יש שניים או יותר.
בחמישון התחתון רק 7.2% ממשקי הבית עם ילדים מחוברים לאינטרנט לעומת 75.8% בחמישון העליון.
אז אלו אנחנו, נכון להיום, רבים, בעלי פלאפונים - ונקראים נועה ודניאל - אבל מה צופן לנו העתיד?
בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה
עוד על ילדים: ערוץ "ילדים" בדוקטורס