קושי בוויסות חושי: מדריך

כולנו מכירים את חמשת החושים - ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומגע. בנוסף, קיימים החוש התנועתי, הנותן מידע על התנועה שלנו ומיקומנו במרחב; וחוש של תחושה עמוקה, הנותן לנו מידע על מנח השרירים והמפרקים, ומאפשר לנו לדעת מה מיקומנו במרחב וכיצד להניע את גופנו, בהתאמה למערכת הפנימית ולמרחב החיצוני גם יחד.

היכולת של מערכת העצבים שלנו לקלוט ולעבד מידע מהחושים, בצורה מדויקת ויעילה, הכרחית על מנת שנוכל לתפקד בצורה טובה בכל הפעילויות היומיומיות השגרתיות, כגון: לבוש, רחצה ואכילה; ללמוד בצורה יעילה; לקיים אינטראקציות חברתיות וליהנות ממגוון החוויות היומיומיות.

בקרב ילדים טיפוסיים, לעתים קיימים מגוון קשיים בעיבוד מידע חושי. אחד מסוגי הקשיים הוא הפרעת ויסות חושי - והוא קיים בקרב 5% עד 16% מהילדים בגילאי הגן ובית הספר. בשל מיעוט מחקר באוכלוסייה של מבוגרים עם הפרעת ויסות חושי, שכיחות ההפרעה באוכלוסייה זו אינה ידועה. עם זאת, תיעוד מחקרי מראה כי הפרעה זו נמשכת לאורך החיים.
מהו קושי בוויסות חושי (Sensory Modulation Dysfunction)?

ויסות חושי מתייחס לתהליך מורכב המתרחש במערכת העצבים המרכזית. חלק מהתפקיד של מערכת העצבים הוא לדאוג לאיזון עדין, על מנת שנוכל לקלוט רק את הגרייה החושית הרלוונטית לתפקוד שלנו ברגע נתון - ולהתעלם מגרייה העלולה להפריע לביצוע המטלה. בנוסף, המידע שנקלט צריך להיות מווסת ולהיקלט בעוצמה המתאימה (לא בעוצמה חזקה מידי ולא בעוצמה חלשה מידי).

כאשר קיים ויסות תקין, אנחנו יכולים להגיב בצורה מותאמת לגרייה חושית. לדוגמה: להמשיך בפעילות, כשברקע נשמעים צלילים או קיימים ריחות, או להיות קשובים למה שמדברים, מבלי לחוש שהבגדים מפריעים.

ילדים עם הפרעת ויסות חושי מאופיינים בקושי לווסת את העוצמה ואת אופי התגובות ההתנהגותיות לגרייה חושית. הפרעת ויסות חושי יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת חוש אחת או בכמה מערכות חוש, וכוללת שלושה תתי-סוגים היכולים להופיע לחוד או בצירופים שונים.

מהם תתי הסוגים של הפרעת ויסות חושי?

תגובתיות יתר לגירוי חושי (Sensory Over Responsive): ילדים אלה מגיבים לגרייה חושית בעוצמה ובאינטנסיביות רבה יותר ו/או שהם מרגישים את הגירוי למשך זמן ארוך יותר, בהשוואה לילדים אחרים. משום כך, הם חווים גירויים כבלתי נעימים, מפחידים או אפילו כואבים. תיתכן רגישות יתר במערכת חוש אחת או יותר. הביטויים ההתנהגותיים של ילדים עם תגובתיות יתר יכולים להיות שונים בין ילדים. כך, למשל, הם יכולים להימנע מהגירוי (כגון: בררנות רבה באוכל; הימנעות ממגע בחומרים שונים או מבגדים מסוימים), להתנגד בצורה פעילה לגירוי (כגון: תגובה אלימה למגע לא צפוי), או להפגין פחד (כגון: פחד מתנועה). בשל העובדה כי לאורך היום ילדים אלה צריכים להתמודד עם גרייה חושית שאינה נעימה להם, ניתן לעיתים לראות עצבנות, מצבי רוח משתנים, התפרצויות כעס, קשיים בהסתגלות, תוקפנות וקשיים בהשתלבות חברתית.

תת-תגובתיות לגירוי חושי (Sensory Under - Responsive): ילדים אלה אינם מגיבים או מגיבים בצורה פחותה לגרייה חושית. משום כך, זמן התגובה שלהם איטי יותר ונדרשת להם כמות גדולה יותר של גרייה - ולמשך זמן ממושך יותר - לפני שיגיבו אל גירוי מסוים; זאת בהשוואה לילדים אחרים. תיתכן תת-תגובתיות למידע חושי במערכת חוש אחת או יותר. כך, לדוגמה, ילדים אלה מרבים ליפול, או עלולים להרגיש כאב או שינויים בטמפרטורה בצורה פחותה. בשל העובדה כי ילדים אלה אינם מקבלים גרייה מספקת, על מנת לתפקד בצורה אופטימלית, התנהגותם לרוב שקטה ופסיבית; הם עלולים להיות מופנמים, שקועים בעצמם וחולמניים, איטיים ולהתעייף בקלות. כמו כן, נראה כלפי חוץ כי ילדים אלה חסרים את המוטיבציה להתנסות בפעילויות מוטוריות או להתחבר לילדים אחרים.

חיפוש חושי (Sensory Seeking): לילדים עם חיפוש חושי, יש צורך כל הזמן לחפש באופן אקטיבי גרייה חושית. הצורך התמידי שלהם לקבל גרייה חושית נעשה, פעמים רבות, באופן שאינו מקובל מבחינה חברתית. יתכן חיפוש של גירוי חושי, במערכת חוש אחת או יותר. כך, לדוגמה, החיפוש יכול להתבטא בתנועתיות מתמדת, נפילות, התנגשויות, נגיעות בחפצים ובאנשים בצורה שמפריעה. במידה וילדים אלה אינם יכולים לקבל את הגרייה הנדרשת להם, הם עלולים להפוך תובעניים ולהתעקש על צורך זה. לעיתים חיפוש זה עלול להוביל להתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיבית.

חשוב לזכור כי הביטוי של הפרעה בוויסות חושי שונה מילד לילד, ועל כן כל ילד צריך התייחסות אישית, בהתאם לצרכיו. מדובר בהפרעה בוויסות חושי, רק במידה והתנהגויות אלה מפריעות בצורה משמעותית לתפקוד היום יומי של הילד. זיהוי הקשיים וטיפול בהם ישפרו את איכות החיים של ילדכם ומשפחתכם.

כיצד תוכלו לעזור לילדכם? מתי ולמי לפנות?

אבחון - אם נראה לכם כי לילדכם מספר ביטויים המתאימים לקשיים בוויסות חושי ויש לכם חשש שקיים קושי בתחום זה, מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית. מענה לאבחון ולטיפול בקשיים בוויסות חושי ניתן בכל היחידות להתפתחות הילד. מרפאים בעיסוק מעורבים בתחום זה במשך שנים רבות והינם בעלי המקצוע המתאימים לאבחן ולטפל בילד עם הפרעות בוויסות חושי.

במידת הצורך, הילד יכול לעבור אבחון של צוות רב מקצועי הכולל: מרפאה בעיסוק, רופא נוירולוג (שתפקידו לשלול רקע אחר לקושי) ופסיכולוגית (במקרים בהם ישנם גם קשיים רגשיים).

קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של הילד, כדי למקד את הקושי - ולטפל בו מוקדם ככל הניתן, וזאת על מנת למנוע קשיי תפקוד ודפוסי התנהגות המלווים לעיתים קרובות קושי זה.

תהליך האבחון כולל לרוב ראיון מקיף עם הילד (בהתאם לגילו), הוריו, הגננת או המורה, וכן מילוי של שאלונים ותצפית על הילד. מטרת האבחון היא לקבוע האם לילד יש קושי בוויסות חושי, וכיצד הקושי משפיע על התפקוד שלו בתחומי החיים השונים (במשחק, בהשתתפות חברתית, בלימודים ובתפקודי יומיום).

במידה שנמצא כי לילד יש הפרעה בוויסות חושי, המשפיעה בצורה משמעותית על תפקודו - הוא יופנה לטיפול בריפוי בעיסוק.

מה כולל טיפול בריפוי עיסוק, במקרי הפרעה בוויסות חושי?

הטיפול בריפוי בעיסוק מתבצע תוך שיתוף פעולה בין המטפל לבין ההורים. הטיפול לוקח בחשבון הן את הצרכים של הילד והן את הצרכים של המשפחה. מטרת הטיפול היא לאפשר לילד לתפקד טוב יותר בכל תחומי החיים: בתפקודי יומיום, בלימודים, בהשתתפות חברתית - ובפעילויות משחק ופנאי.

הטיפול כולל שני ערוצי התערבות מרכזיים:

טיפול ישיר בילד בקליניקה או בסביבת הילד - בטיפול ישיר עם הילד עובדים במגוון מישורים, כגון: שיפור תפקודים שקשים לילד כמו לבוש, אכילה או משחק במגרש משחקים. כמו כן, קיימת התייחסות לייעול האופן שבו הילד מעבד ומפרש מידע חושי, על מנת לאפשר לילד לווסת את רמות העוררות שלו ולתפקד בצורה יעילה יותר. לשם כך ישנן גישות טיפול מקובלות (למשל: אינטגרציה סנסורית או דיאטה סנסורית), אשר מטרתן לתת לילד סוגים שונים של גרייה חושית, בצורה מבוקרת ובהתאם לצרכים של כל ילד - וזאת על מנת לאפשר למערכת העצבים לעבד גרייה בצורה יעילה יותר ולגרום לויסות תקין של רמות עוררות וקשב. במצב שבו הילד מווסת יותר, הוא יהיה מסוגל לתפקד בצורה אופטימלית יותר במטלות היום יומיות. גישות אלה נעזרות בפעילויות סנסו-מוטוריות שיש בהן הנאה ואשר מספקות גרייה חושית מבוקרת ומותאמת לצרכים של הילד. פעילויות אלה משולבות אל תוך שגרת היום-יום של הילד והמשפחה, בהדרכתה של המרפאה בעיסוק.

כמו כן, קיימת התייחסות למודעות של הילד לקשיים ולצרכים שלו. ילד עם קשיים בוויסות חושי עלול להרגיש שונה, לא שווה, לחוות תחושה שהוא לא בסדר או בבדידות חברתית. חלק נכבד מהטיפול הוא לדאוג שהילד יבין מה קורה לו ולא יפתח תחושות של ערך עצמי נמוך, וכן לעזור להורה/מורה להבין את הילד.

הטיפול מתחיל בקליניקה אבל מכוון למעבר הדרגתי מהקליניקה לסביבותיו הטבעיות של הילד.

מתן ידע, הדרכה וייעוץ להורים ולצוות החינוכי - המרפא בעיסוק מקנה ידע אודות קשיים בוויסות חושי, במטרה לאפשר הבנה של הביטויים ההתנהגותיים של קושי זה. הבנה מעמיקה חשובה על מנת לאפשר קבלה של קשיי הילד ולהיענות בצורה טובה יותר לצרכיו.

בנוסף, ניתנת הדרכה להורים ולצוות החינוכי, הכוללת, בין השאר, הקניית דרכי התמודדות מעשיות במגוון תחומים, כגון: דרכים לאינטראקציה ותקשורת טובה עם הילד (הקשבה, אמפטיה, ליווי, עידוד וביטוי של רגשות) וכן אסטרטגיות שיאפשרו שיפור בתפקוד הילד באותם התחומים בהם הוא מתקשה (אכילת מגוון רחב יותר של מאכלים, בחירת בגדים מתאימים, יכולת להשתתף במפגשים חברתיים).

כמו כן, ניתנת הדרכה לדרכים שניתן בעזרתן לשנות את סביבת הילד, על מנת להקל עליו - ולשפר את תפקודו, כגון: שינוי של תאורה, סוגי בגדים, תזונה, ושמירה על סדר ושגרת יום קבועה וצפויה עבור הילד.

אירית מימון ליבוביץ היא מרפאה בעיסוק MA, מומחית להתפתחות הילד והמתבגר ומנחת הורים; ד"ר אביבה יוכמן היא מרפאה בעיסוק, מרצה בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית (PhD, OTR)

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים וזוגיות.