צהבת ילודים: חשיבות המעקב

צהבת ילודים היא תופעה נורמלית ופיזיולוגית המופיעה לאחר הלידה בקרב מרבית התינוקות. שימו לב: אין לבלבל אותה עם מחלת הצהבת שהיא מחלה ויראלית.

לתינוק יש כמויות גדולות של כדוריות אדומות - ולאחר הלידה הכדוריות האלה מתפרקות בתוך גופו. ההרס העצום של הכדוריות האדומות מעמיס כמויות גדולות של בילירובין (תוצר שהוא פירוק של ההמוגלובין) על הכבד, שאמור לנטרל אותו ולהביא להפרשה שלו במעיים. הכבד של התינוק, שנולד זה עתה, איננו בשל מספיק - ומתקשה לעמוד בעומס. אז מופיעה צהבת כתוצאה מהצטברות הבילירובין.

אילו תינוקות נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלה?

למעשה, כל התינוקות יכולים לפתח צהבת ילודים - וזאת איננה מחלה, אלא תופעה נורמלית. אך בהחלט ישנם מצבים אשר יכולים לגרום לרמות גבוהות של צהבת, הכוללים תינוקות אשר סוג דם אמם הוא O וסוג דמם הוא A או B במצב כזה, יכולים להיות נוגדנים בדם האם (נגד קבוצת דם A או B) שיכולים לעבור דרך השליה ולגרום לפירוק מהיר יותר של כדוריות הדם.

כמו כן, צהבת נפוצה יותר אצל פגים (תינוקות שנולדו לפני שבוע 37); או אצל תינוקות שסובלים מחסר באנזים G6PD הידוע כרגישות לפול. גם תינוקות אשר נולדו בלידה מכשירנית, שכתוצאה ממנה נוצרו שטפי דם בעור, עלולים לפתח צהבת ילודים.

כיצד מאבחנים צהבת ילודים?

הבדיקה הראשונית סביב צהבת ילודים היא הסתכלות על עור התינוק ועל צבע הלחמיות בעיניים. בהמשך, מתבצעת בדיקת דם פשוטה לקביעת רמות הבילירובין בדם. ישנן שיטות לאבחון צהבת, המבוססות על מדידה באמצעות קרני אור, אך אלה אינן שיטות מדויקות.

מהן הדרגות השונות של צהבת הילודים?

ישנן עקומות של רמות הבילירובין התקינות, המאובחנות על פי גיל הילד ועל פי זמן הלידה שלו. אצל כל תינוק, נדרש לבדוק אם הוא נמצא באחוזונים התקינים לגילו ולשבוע ההריון שבו הוא נולד - ולפי זה ניתן להעריך את חומרת הצהבת שלו. באופן כללי, בילירובין ברמה עד 16, אינן מדאיגות ודורשות מעקב בלבד. מעל לכך, יהיה מקום לשקול אשפוז לביצוע טיפול באור.

כיצד מטפלים בכל אחת מן הדרגות?

הטיפול בצהבת כולל מתן נדיב של חלב או נוזלים וכן חשיפה לאור (פוטו תרפיה), על ידי השכבת התינוק העירום מתחת לאור ניאון. התינוק נמצא באינקובטור (אצל תינוקות קטנים) או בעריסה (אצל תינוקות גדולים). האור משנה את מבנה הבילירובין - ובכך מוריד את הרמות שלו בדם, באמצעות הפרשה יעילה שלו.

כך, האחיות עוקבות אחר חום גוף התינוק, מתקינות מסיכה מיוחדת למניעת סנוור ונזק לרשתית העין - ושומרות על מאזן הנוזלים, כדי לוודא שלא מתרחש אצל התינוק איבוד נוזלים. חשוב להקפיד על כמות הנוזלים שהתינוק מקבל, מפני שהטיפול תחת אור מעודד איבוד רב יותר של נוזלים; וכן משום שלעתים קרובות, תינוק עם צהבת מאבד תיאבון. תופעה זו היא זמנית - ועם חלוף הצהבת, צפויה הנקה והאכלה תקינה. כאשר התינוק נמצא בטיפול באור, ההנקה נעשית במחלקת תינוקות והתינוק לא יוצא מהמחלקה עד גמר הטיפול.

מהם הסיכונים של צהבת ילודים?

אין סיכון בצהבת ילודים, אלא אם כן הרמות שלה (משמע, של הבילירובין) הן מעל 20-25. לרוב, רמות אלה יטופלו במספר סבבים של טיפולי אור אינטנסיביים. אם המצב לא משתפר, ניתן להגיע לטיפול של החלפת דם התינוק.

האם ניתן להקטין את הסיכון לפתח צהבת ילודים?

כאשר תינוק לא אוכל כמו שצריך, עולה בהתאם הסיכון לצהבת ילודים. אך לעתים הצהבת מופיעה ביממה הראשונה לחיי התינוק, כאשר האם המניקה עדיין לא מייצרת מספיק חלב עבורו. במקרים כאלה, התינוק הלוקה בצהבת נזקק למעקב צמוד.

מה הקשר בין הנקה לבין צהבת ילודים?

למעשה, צהבת שכיחה יותר אצל תינוקות יונקים בלבד, בייחוד בשלבים הראשונים של ההנקה, כאשר זו אינה מבוססת היטב. לכן, ביממה שלאחר הלידה יש להניק כמה שיותר, ובהתאם למספר ההנקות, גוף האם ייצר יותר ויותר חלב.

כמו כן, הנקה מונעת התייבשות ומשפרת את יעילות הטיפול הפוטותרפי בתינוק שיש לו צהבת. ניתן להפסיק את הטיפול באור, לטובת האכלות והנקות התינוק.

איך נעשה המעקב אחר צהבת בילוד לאחר השחרור?

ברוב המקרים, יש לעקוב אחרי התינוק שלקה בצהבת ללא טיפול נוסף. אך מעקב זה עודנו חשוב ונדרש, מפני שהצהבת עלולה להגיע לערכים גבוהים גם לאחר השחרור מבית החולים.

ד"ר דניאל שינהר הוא מומחה בכירורגיית ילדים