תאונות בבית: מניעה וטיפול

בעשורים האחרונים חלה ירידה בתאונות בקרב ילדים, אך למרות זאת מדי יום מגיעים לחדרי המיון בישראל 500 ילדים בממוצע בגלל תאונות, כך עולה מנתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. 38% מהילדים מגיעים לאחר נפילה, 11% אחרי תאונת דרכים, 7% כתוצאה מהרעלות, 6% עקב מכה או חבלה, 5% אחרי כוויות, 4% בעקבות נשיכות או עקיצות ו-4% נוספים לאחר שנחתכו או נדקרו. כשני שליש מהאשפוזים בקרב ילדים הם תוצאה מפגיעות בית ופנאי, ואת רובן ניתן היה למנוע.

הדרך הכי טובה למנוע תאונות היא להרחיק את הילדים מהסכנה, אך במקרים שמתרחשות תאונות כדאי לדעת כיצד לנהוג ולפעול במהרה. דוגמה לכך היא חומרי ניקוי שעלולים להיות מסוכנים. "חשוב לשמור חומרי ניקוי בארון נעול מחוץ להישג ידם של תינוקות", אומרת ד"ר עדי קליין-קרמר, מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה. "חלק מנוזלי הניקוי הם סבונים שאינם גורמים נזק, אך מסירי שומנים למיניהם עלולים לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך. בכל מקרה, בשום פנים ואופן אין לנסות לגרום להקאה ויש להגיע לחדר מיון עם החומר, כדי שהילד יקבל את הטיפול הנדרש בהתאם לחומר שבלע".

סכנה נוספת אורבת לילדים בחדר אמבטיה. "יש להשגיח על ילדים עד גיל 5 באופן צמוד ופעיל - המבוגר המשגיח יהיה במרחק נגיעה מהילד ובקשר עין עימו, ויהיה פנוי מכל עיסוק אחר כמו שיחה, קריאה או דיבור בטלפון", אומרת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם". "למניעת החלקה באמבטיה מניחים שטיחון גומי או מדבקות על קרקעית האמבטיה. כמו כן בתום הרחצה מרוקנים את האמבטיה ממים, מיד לאחר השימוש. ילד עלול לטבוע גם במים שעומקם סנטימטרים ספורים בלבד".

במקרה של טביעה באמבט ואיבוד הכרה, ההמלצה היא לבצע בילד החייאה בסיסית. באופן כללי, מומלץ להורים לעבור קורס החייאה למקרים של תאונות. לדברי ד"ר קליין-קרמר, "בילדים יש להתחיל תמיד בהנשמה ולא בעיסוי; בדרך כלל הנשמה זו תגרום לנשימה ספונטנית אצל תינוק שטבע. אם לא, יש להמשיך בהנשמה ובעיסוי כמקובל בהחייאה בסיסית".

במהלך הרחיצה יש להקפיד על כך שהילד לא מזיז בטעות את ידית הוויסות של המים לכיוון המים החמים. במצב זה הילד עלול להיחשף לטמפרטורה גבוהה מאוד של 70 מעלות, מה שעלול לגרום לכוויה קשה. במקרה של כוויה, מומלץ להרחיק את הילד ממוקד החום, לקרר את מקום הכוויה על ידי מטליות לחות רטובות (קרח איננו נדרש) ולמנוע זיהום משני על ידי משחות אנטיביוטיות. אם נוצרו שלפוחיות אין לפוצץ אותן, אלא רק במקרים שבהם הן לוחצות מאוד. בילדים קטנים כל כוויה דורשת פנייה לאשפוז בשל החשש מאובדן נוזלים גם בשטח קטן יחסית. בכוויות נרחבות, גם אם אינן עמוקות, יש לפעול בהתאם לשטח הכוויה.

המכשירים החשמליים נמצאים בכל פינה בבית וגם בהם טמונה סכנה גדולה. סילבינגר ממליצה להורים לסגור שקעים חשמליים שאינם בשימוש בעזרת מגנים מיוחדים, להדק חוטי חשמל משוחררים לקיר או לקצר אותם ולהצמיד לקיר חוטי חשמל ארוכים. בנוסף, היא ממליצה ללמד את הילדים את כללי הבטיחות ולהדגיש בפניהם כי אין לגשת למכשיר חשמלי בידיים רטובות, מכיוון שהרטיבות עלולה לגרום להתחשמלות. חשוב להסביר לילדים כי אסור לגשת למכשיר חשמלי יחפים וכי הנעליים משמשות כחומר מבודד המונע התחשמלות.

"התחשמלות דינה כדין כוויה מהכניסה ועד יציאת הזרם", מסבירה ד"ר קליין-קרמר. "פרט לנזק המקומי יש גם השפעה על קצב הלב. לכן, כאשר מדובר ביותר מאשר נגיעה קלה יש לפנות לבדיקת פתח הכניסה והיציאה ולערוך ניטור של קצב הלב".

המלצת ארגון "בטרם" היא לא להשאיר ילדים עד גיל 12 לבד בבית. "השהייה לבד מצריכה מהילד יכולות קוגניטיביות ורגשיות רבות", מסבירה סילבינגר. "לילד צריכה להיות חשיבה מופשטת כדי שיוכל לצפות מצבי סיכון ולהחליט איך להתמודד איתם. ילדים צעירים אינם מבינים את משמעות הפגיעה ומתקשים לעתים לשלוט בדחפים פתאומיים. ילד עלול לעשות דברים שהוא לא יודע שאסורים עליו, וילדים בגילאים הצעירים של בית הספר עדיין לא מודעים לכל הסכנות הקיימות".

בואו לדבר על זה בפורום "בטרם" - לבטיחות ילדים.