תינוקות: הפרעות בשינה
"לישון כמו תינוק" הוא דימוי שכיח לשינה טובה ורגועה, אבל אין לו ממש קשר למציאות: תינוקות רבים מתקשים להירדם ומרבים להתעורר במשך הלילה. מה עושים?
"בימים ובשבועות הראשונים לחייהם, תינוקות ישנים פרקי זמן ממושכים במשך היממה ומתעוררים מדי פעם להאכלה, לטיפול ולמשחק; על כן זה טבעי שבימים אלו ההורים יחסירו שעות שינה. עם הזמן זמני הערות מתארכים, תכיפות ההירדמויות פוחתת ומשך השינה ביום מתקצר, עד שהם ישנים שנת לילה רצופה", אומר פרופ' אבי שדה, מומחה לפסיכולוגיה קלינית ומרצה במגמה הקלינית של הילד, בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "לישון כמו תינוק".
אבל מה עושים אם התינוק אינו מתנהג על פי הספר? 
לומדים לישון
"זה אף פעם לא מוקדם מדי לרכוש מיומנויות של הרדמת ילדים והתנהגות נכונה סביב עניין השינה שלהם", אומר פרופ' שדה. "מחקרים מראים כי ילדים להורים שקיבלו הדרכה ורכשו טכניקות יעילות להרדמה והקניית הרגלי שינה טובים, סובלים הרבה פחות מהפרעות שינה מאשר ילדים להורים שלא נעזרו בהדרכה. לכן, ההורים שבדרך מוזמנים לקרוא, ללמוד ולקבל ייעוץ והדרכות בתחום עוד טרם הלידה ולבטח לאחריה במידת הצורך".
כמו שאף פעם לא מוקדם מדי, אף פעם גם לא מאוחר מדי - בכל גיל ניתן להקנות לילד הרגלי שינה בריאים. תינוקות הסובלים מהפרעות שינה גדלים ומתפתחים והופכים לפעוטות עם קשיי הירדמות ושינה. לא מעט הורים חווים הרדמות קשות והתעוררויות תכופות גם כשילדיהם כבר בני שנתיים ושלוש. פרופ' שדה: "הירדמות עצמאית היא שלב התפתחותי שכל תינוק אמור לעבור. זו מיומנות נרכשת ואותה יצטרך ליישם כל חייו. תינוק שלא פיתח הרגלי שינה בריאים בגיל חצי שנה נוטה לדרוש יותר ויותר מהוריו, ההרדמות נהפכות קשות יותר והבעיה מחמירה ומסתבכת. כך למשל, הורים רבים שהתחילו בהרדמת התינוק על כסא נדנדה תוך כדי הנקה מוצאים עצמם חורשים את נתיבי איילון כדי להרדים את התינוק הסרבן. הבעיה אינה חולפת עם הזמן. לרוב, בעיות שינה של מבוגרים ראשיתן בגיל הינקות.
הפתרון- אבחון והדרכה
ילדים הסובלים מהפרעות שינה נחשבים לכאלה שסביב גיל חצי שנה לא ישנים שנת לילה מלאה ורצופה; מתעוררים לבקש הזנה מבקבוק או בהנקה מספר פעמים במהלך הלילה, למרות שאינם זקוקים לה; הם מתעוררים לעיתים תכופות מתקשים לחזור ולהירדם; והם זקוקים ל"הרדמה אקטיבית"- נענוע, הקפצה, ריקוד, ובמקרים קיצוניים אף טיול בעגלה או ברכב.
אם אתם כהורים מזדהים עם תיאור אחד המצבים דלעיל וסובלים מלילות ללא שינה, חוששים משעת ההרדמה וסובלים מפגיעה בתפקוד, אתם חייבים לפנות לאבחון ועזרה. פרופ' שדה: "בראש ובראשונה יש לשלול בעיות רפואיות. עד הגיעו לגיל שלוש עלול התינוק לסבול מבעיות וכאבים במערכת העיכול, כאבים עקב בקיעת שיניים, דלקות סמויות, בעיות נשימה והפסקות נשימה. כמו כן, במיוחד בקרב תינוקות שנרדמים במצב מאוזן ומתעוררים כשמשכיבים אותם, ייתכנו בעיות שמתגברות במצב שכיבה, כגון ריפלוקס (הגורמת לצרבות), דלקות אוזניים ועוד".
לאחר שלילת בעיה רפואית אורגנית יש להיפגש עם מומחי שינה שיתשאלו את הורי התינוק וילמדו על שגרת יומו, על הפרעת השינה ממנה הוא סובל ומאפייניה ועל ההתנסויות השונות של ההורים בניסיון להנחיל לו הרגלי שינה. פרופ' שדה, שמטפל במשפחות רבות, אף מצייד את ההורים במעין "שעון שינה"- שעון קטן לבדיקת ותיעוד התינוק בעת השינה, שבוחן את התנהלות הילד בשינה ומספק נתונים מהם למדים איזו שיטה מתאימה ביותר לטיפול בהפרעות השינה של התינוק.
שיטות ההרדמה
"ככלל, יש לא מעט דרכים ושיטות לשנות את הרגלי השינה של התינוק כך שיירדם לבד, לא יתעורר כדי לאכול, שנתו תהיה רגועה, הוא לא יקיץ באמצע הלילה ואם הקיץ יירדם בחזרה באופן טבעי וללא עזרה. באופן גס ניתן לחלק את השיטות לפי דרגת קיצוניותן - שיטות שנועדו לשנות את ההרגלים באופן חד, ושיטות הדרגתיות יותר".
אז מה נדרש מכם לעשות בפועל?
אם תינוקכם נולד זה עתה, או שהוא עדיין ברחם אמו, פעלו להקנות לו הרגלי שינה בריאים כבר בשלבים האלו. ההנחיה הכללית והבסיסית שנותן פרופ' שדה היא להתנהל בשגרה יומית, הכוללת לקראת שעת השינה, מקלחת ויצירת תנאים נוסכי שינה (עמעום אורות, שקט ועוד). בנוסף להשתדל תמיד להניח לתינוק להירדם לבד. "אין צורך 'להרדים' את התינוק באופן אקטיבי", אומר שדה. "יש להניח את התינוק במיטה כשהוא מתחיל להתנמנם, גם אם זה תוך כדי הנקה או אכילה, או משחק. החשיבות היא שהתינוק יירדם וישקע בשינה כשהוא נמצא במיטה ולא על הידיים או בעגלה. צריך להשאירו במיטה ולתת לו להרגיש בה בנוח גם בזמן ערות ולא לבוא ו'לחלץ' אותו כשהוא בוכה, כדי שלא ירגיש במיטה כמי שנענש. סביר כי תינוק שיורדם באופן זה לא יפתח בעיות שינה".
אם אתם הורים לפעוט, שכבר מדבר ואוכל מוצקים אבל לא נרדם בכוחות עצמו, והדורש בקבוק באמצע הלילה, עליכם להיערך לקראת מאבק קשה, מה שפרופ' שדה מגדיר כ"מאבק על תנאי השירות". למעשה מדובר בתהליך גמילה רב שלבי מהרגלי שינה רעים. ניתן באופן הדרגתי להרגיל את התינוק לאכול בקבוקי תמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות) מדוללים, ולהרגילו לישון במיטה למרות מחאותיו. ניתן גם להפסיק את מתן התמ"ל לגמרי ולהשכיב את התינוק במיטה מבלי לקחתו לידיים כשהוא פורץ בבכי. בכל שיטה ניתן לעשות אדפטציות מותאמות לפעוט. נכון יהיה מצד ההורים להיעזר בייעוץ והדרכה אישיים וכן בליווי ותמיכה, כדי למנוע מהם לפעול באופן מוטעה בשלבים הקריטיים בתהליך הלמידה של הילד.
בין אם תבחרו בשיטת גמילה חדה ומהירה ובין באם שיטת הגמילה ההדרגתית ורכה, פרופ' שדה מדגיש את הקושי הכרוך בהשגת השינוי המיוחל והצורך בהתמדה: "ילדים הסובלים מהפרעות שינה חשופים לבעיות בריאות, הם עייפים ומותשים, מחוסרי אנרגיה ובעלי נטייה לעצבנות. הם עלולים לסבול מקשיים חברתיים, מבעיות תפקוד ומבעיות התנהגותיות. במחקרים נמצא שהורים לילדים אלה סובלים מחוסר השינה, מהפרעות במצב הרוח עד כדי דכאון וחרדה, מהפרעות בתפקוד, ירידה בחיוניות, נטייה לתחלואה וקשיים זוגיים. מצבם משפיע באופן עקיף על התינוק וגורר פגיעה נוספת בו. לכן חשוב לטפל בבעיות השינה ולא לחכות שתחלופנה מעצמן, כי לרוב זה לא קורה. זאת ועוד, צפו למאבק קשה עם הילד. הוא יבכה ויהיה מתוסכל, אבל בטווח הארוך הפתרון יועיל לו ולהוריו. יתר על כן, רוב ההורים מדברים בסיום התהליך על מאבק קל משציפו לו ועל תחושה של "ניצחון" מהיר ויעיל יותר מזה שקיוו לו.
בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה בקרב ילדים.
