בדיקות לפי גיל: הקטנים גדלים

כבר בתקופת ההיריון ואף עוד לפניה מתחילים בבדיקות. כולם מבקשים להבטיח את הצלחת ההיריון ולוודא שהכול תקין ומתנהל כשורה. הבדיקות ממשיכות ביתר שאת מרגע יציאת הילודים לאוויר העולם. הם נבדקים באופן שיטתי במטרה לוודא שגדילתם תקינה ומצב בריאותם טוב. בשלוש שנים הראשונות לחייהם ובמיוחד בשנתם הראשונה מתבצעת בדיקות רבות ההולכות ומתמעטות ככל שהם מתבגרים. בנוסף על כך, הילדים מקבלים סדרה של חיסונים שנועדו למנוע התפתחות מחלות, שבחלקן עלולות לסכן את חייהם.

בדיקות התפתחות

ד"ר דני שינהר, רופא בכיר במחלקת כירורגית ילדים בבי"ח תל-השומר, מסביר כי השנה הראשונה בחייו של ילד מאוד אינטנסיבית, בהיבט של מעקב אחרי התפתחותו. הוא מפרט את סוגי הבדיקות: "למרבית התינוקות תתבצע בימים הראשונים לאחר הלידה, בעודם בבית החולים, בדיקת שמיעה. לראשו של התינוק מצמידים אלקטרודות שנועדו לבחון את תגובות אוזנו לצלילים המושמעים בחדר. כל תינוק עובר לאחר הלידה בדיקה של פיסוק הירכיים, אבל האבחנה הסופית נעשית באולטרסאונד פרקי ירכיים בגיל שישה שבועות במטרה לבדוק שאין פריקה של פרקי הירכיים, כלומר שמפרק הירך לא יצא ממקומו".

אם עד עתה לא ביקרתם בתחנת טיפת חלב הקרובה למקום מגוריכם, מומלץ מאוד להגיע אליה בשבוע הראשון שלאחר הלידה, כדי להכיר את צוות טיפת חלב ולקבוע תור לבדיקת רופא. בעת ביקורכם האחות תנחה את ההורים כיצד לטפל בתינוק, בהתאם להנחיות מכתב השחרור מבית החולים וכן תשקול את התינוק כדי להעריך את גדילתו.

"בשבועות הראשונים יבדקו את התינוק בטיפת חלב כל שבועיים ובהמשך בהפרשי זמן רחוקים יותר. "הבדיקה כוללת מעקב אחרי המשקל, הגובה והיקף ראש", אומר ד"ר שינהר. "אם מתגלה בעיה כלשהי, מפנים את התינוק אל הגורמים המתאימים לבדיקות נוספות וטיפול".

גילוי מוקדם ומניעת מחלות

לדברי ד"ר עדי קליין-קרמר, מנהלת מחלקת הילדים במרכז הרפואי הלל-יפה, "בגיל שנה נערכת לילד ספירת דם. בגילאי הגן אין בדיקות שגרתיות, אך לקראת הגיעו לגיל בית הספר נעשית הערכה התפתחותית קוגניטיבית לקביעת יכולותיו ובשלותו. הרעיון ברפואה מונעת הוא לטפל במניעת מחלות וקידום הבריאות, ובמסגרת זו נכללות בדיקות לגילוי מחלות בעת התהוותן ובטרם גרמו לנזקים, לדוגמה גילוי מוקדם של אנמיה הנובעת מחוסר ברזל וטיפול בה ימנעו בעיות קוגניטיביות בבגרות; גילוי מוקדם של הפרעות ראייה ושמיעה וטיפול בהן ימנעו קשיים לימודיים והתפתחותיים".

חיסונים

רוב החיסונים ניתנים בשנתו הראשונה של התינוק. מדובר בחיסון המחומש, המשלב חמישה תרכיבים חיסוניים שונים שניתנים כולם בזריקה אחת, ומכאן גם שמו. החיסון כולל תרכיבים נגד המחלות שיתוק ילדים (פוליו), אסכרה, טטנוס, שעלת אסוללרית והמופילוס אינפלואנזה (חיידק הגורם לדלקת ריאות ולדלקת קרום המוח). החיסון ניתן בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה, בכיתה ב' ובכיתה ח'. חיסון נוסף הוא החיסון המרובע נגד המחלות אבעבועות רוח, חזרת, אדמת וחצבת, והוא ניתן בגיל שנה ובכיתה א'. חיסון פרבנר נגד חיידקים פנוימוקוקיים שעלולים לגרום לדלקת קרום המוח ניתן בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ושנה. חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B ניתן לאחר הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה. חיסון נגד דלקת כבד נגיפיתA ניתן בגיל שנה וחצי ובגיל שנתיים. חיסון נגד נגיף הרוטה ניתן דרך הפה בגיל חודשיים, 4 חודשים, ו-6 חודשים. יש לציין כי החיסונים לעיתים גורמים לתופעות לוואי קלות כמו חום, אודם או חוסר נוחות. במקרים חמורים יותר ההורה צריך לפנות לרופא הילדים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.