חדשות סרטן השד
עדכון מחקרי: חשיפת נשאיות BRCA1/2 מתחת לגיל 20 לרנטגן מגבירה הסיכון לסרטן; ניסויים קליניים מוצלחים בתרופה טייקרב
על-פי מחקר שהקיף 1,600 נשים נשאיות המוטציות BRCA 1/2, החשיפה לרנטגן בצילומי חזה עלולה להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השד, בפרט כשמדובר בחשיפה לפני גיל 20.
המחקר, שנערך ע"י קונסורציום של מרכזים אירופאים לחקר הסרטן, היה הראשון לבדוק את ההשפעה של חשיפה לקרני רנטגן ברמה נמוכה על נשים הנמצאות בסיכון גבוה מבחינה גנטית לחלות בסרטן השד.
"זהו אחד המחקרים הראשונים המוכיח כי יתכן שנשים בעלות נטייה גנטית לחלות בסרטן השד יושפעו ממנה נמוכה של קרינה מייננת יותר מאשר נשים אחרות", אומר ד"ר דיוויד גולדגאר, מחבר ראשי של המחקר, שכיהן כראש הקבוצה לאפידמיולוגיה גנטית בסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בליון, צרפת, בעת עריכת המחקר. "אם הממצאים יאומתו גם על ידי מחקרים נוספים, יתכן כי נשים צעירות שבמשפחתן קיימות המוטציות BRCA 1 ו-2, ירצו לשקול תחליפים לרנטגן, כגון MRI", ציין דר' גולדגאר.
חוקרים ניתחו שאלונים שמולאו ע"י יותר מ-1,600 נשים שהיו מעורבות במחקר הבינלאומי, IBCCS, שיתוף פעולה אירופאי. בעוד שכל הנשים היו נשאיות, לא כולן חלו בסרטן השד. השאלון בדק האם האישה עברה צילום רנטגן חזה, כמה פעמים ובאילו גילאים.
המחקר גילה כי נשים שעברו צילום רנטגן חזה, היו בסיכון גבוה ב-54% לחלות בסרטן השד, בהשוואה לנשים שלא עברו צילום רנטגן חזה מעולם. נוסף על כך, נשים שנחשפו לקרני רנטגן לפני גיל 20 היו בסיכון גבוה פי 2.5 לחלות לפני גיל 40 בהשוואה לנשים שמעולם לא נחשפו לקרניים.
"כיוון שחלבוני BRCA הינם חיוניים לתיקון הנזק בתאי שד, הנחנו כי אצל נשים עם מוטציות BRCA 1/2 היכולת לתיקון הנזקים שנגרמו ל-DNA מקרינה מייננת תהיה מוגבלת יותר", אמר ד"ר גולדגאר. "הממצאים שלנו תומכים בהנחת היסוד ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים".
מגבלות המחקר: היעדר מידע על כמות קרינת הרנטגן לה נחשפו הנשים, וכן הטיה אפשרית בדווח של הנשים על כמות הצילומים (נשים שחלו עשויות להיות יותר מודעות לצילומים שעברו).
המחקר פורסם באתר המגאזין Journal of Clinical Oncology ב-26 ביוני 2006.
ניסויים קליניים בשלב 3 בתכשיר (Tykerb (Lapatinib שמפתחת חברת גלקסו סמיתקליין, הניבו תוצאות חיוביות יוצאות דופן בטיפול בחולות סרטן שד גרורתי מתקדם. תוצאות הניסויים הוצגו בכנס האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) ביוני 2006.
על פי המחקר, מתן שילוב של טייקרב וקסלודה בהשוואה לקסלודה בלבד הכפיל את הזמן עד להתקדמות המחלה בכמעט פי שניים בנשים עם סרטן שד מתקדם שלא הגיבו לטיפול או סרטן שד גרורתי. מדובר בנשים בעלות ביטוי יתר של HER2 ושמחלתן התקדמה למרות טיפול בהרצפטין וטיפולים אחרים.
"בשל העובדה שסרטן שד עם רצפטורים חיוביים מסוג ErbB2 (HER2) יכול בסופו של דבר להתקדם במהלך או לאחר טיפול בהרצפטין, קיים צורך בטיפול תרופתי יעיל שיכול לבלום בצורה מוצלחת את פעילותו בדרך אחרת. התוצאות מעידות שטייקרב יכול לספק אלטרנטיבה כאשר הרצפטין אינו מסייע בשליטה על המחלה", מציין צ'ארלס גייר, החוקר הראשי בניסוי.
החברה המפתחת הפסיקה את הניסוי הקליני (גם בישראל) לאור הצלחתו והצלחת היעדים שנקבעו לו.
מחקרים נוספים שנעשו בתכשיר טייקרב הוכיחו כי הוא יעיל גם בטיפול בחולות סרטן שד דלקתי בעלות HER2 חיובי, וכן בטיפול בגרורות במוח הקשורות בסרטן השד.
טייקרב היא תרופת מחקר שעדיין לא אושרה לשיווק על-ידי רשויות התרופות בעולם. החברה המפתחת תגיש בקשה לאישור טייקרב בארה"ב ובאירופה במחצית השניה של 2006, ובישראל - לאחר אישור בחו"ל.
בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.