אין תור ל-MRI? תתקשרו לליצמן

תעשיית הפארמה מייצרת תרופות חדשניות, שמשנות את פני הרפואה בשנים האחרונות כך שמחלות חשוכות מרפא הפכו לברות טיפול. דוגמה טובה לכך היא הקיטרודה שהוכנסה לסל הבריאות לטיפול במלנומה והתרופות ויאקריקס ואקסוירה, לטיפול בהפטיטיס סי. הבעיה היא שפיתוח התרופות הביולוגיות והאימונותרפיות החכמות, הוא יקר מאוד ולכן מחירי התרופות מאמירים בהתאם. כיום הבעיה בעולם היא שמדינות לא יכולות לממן את הטיפולים החדשים, והחשש הוא שהם לא יגיעו לחולים. בעיה זו נדונה בכנס "פארמה ישראל" שנערך שלשום (ג').

עידית צ'רנוביץ', מנכ"לית פארמה ישראל, ארגון חברות תרופות המקור המבוססות מחקר ופיתוח: "אנו נמצאים בפתחו של שלב דרמטי בהתפתחותה של תעשיית תרופות המקור. החדשנות הפרמצבטית מייצרת תרופות המביאות לריפוי ולהצלת חיים וכן לשיפורים משמעותיים באיכות חיי המטופלים. על מנת להדביק את קצב התפתחות הטכנולוגיה אין מנוס אלא לקבוע מנגנון עדכון קבוע של סל התרופות הממלכתי בשיעור של 2% מהתקציב הכולל של סל הבריאות, כנהוג במדינות מערביות עם מערכת בריאות ציבורית".

לדברי פרופ' יונתן הלוי, יו"ר ועדת סל התרופות בין השנים 2013-2015 ומנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק: "אין הרבה מדינות שיש להן סל בריאות כמו בישראל. אך מובן שהיינו שמחים שסל התרופות לא היה מעודכן בכל שנה ב-0.8 אחוז אלא ב-1.6 אחוז. שכן, ועדות הסל הבאות תתקשינה להכליל תרופות חדשניות בסל הבריאות שעלותן גבוהה".

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר בשירותי בריאות כללית חיזק את דבריו של פרופ' הלוי באומרו כי קיימת בעיה עולמית לפיה מצד אחד יש פורטפוליו עשיר בתרופות חדשניות, אולם מאחר והן יקרות מאוד מדינות לא יכולות להכליל אותן בסלי הבריאות וזו בעיה שכעת מנסים להתמודד איתה ברמה העולמית.

דורון שליט, מנכ"ל חברת התרופות GSK מסביר כי הסיבה למחירים הגבוהים של התרופות טמונה בעלויות הגבוהות של פיתוח תרופה, שמגיעות גם למיליארד דולר לתרופה. אחת הסיבות לכך, בין היתר, היא העלויות של הליכי הרגולציה. סיבה נוספת למחירי התרופות הגבוהים, מוסיפה טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכות טכנולוגיות בסל הבריאות, היא המחירים הגבוהים שחולים מוכנים לשלם על תרופות מצילות חיים כגון התרופה קיטרודה לטיפול במלנומה, שהפכה את המחלה מקטלנית וחשוכת מרפא למחלה שניתן בעזרת טיפול להעניק לחולה עוד עשור לחייו.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא אמר בכנס: "אנו בפתחה של דרמה חברתית בכל הנוגע לפיתוח תרופות, ברמה המדעית מייצרים תרופות עתירות כסף, אך לא ניתן יהיה לממן אותן באופן ציבורי. בעבר נתנו באופן סטטיסטי תרופות כימותרפיות לכולם, אולם פיתוח תרופות מותאמות אישיות לפי ביו מרקר ייקר מאוד את הטיפולים. ולכן חברות הפארמה הבינלאומיות צריכות למצוא שיטה אחרת לקשר עם משרדי הבריאות והמדינות השונות. הביקוש קשיח ותהיה מחאה מקומית של חולים שלא יוכלו לממן את הטיפול".

אבי דנצינגר, מנכ"ל רוש ישראל מתח ביקורת על הטענות שהועלו בכנס בדבר מחירי התרופות הגבוהים: "יש שתי מגמות עולמיות - הזדקנות האוכלוסייה והתפתחות הפארמה בזכותה הסרטן הופך למחלה כרונית למשל . חדשנות עולה כסף. בנוסף ההוצאה הציבורית בבריאות בישראל קטנה לעומת מדינות ה- oecd - שם היא עולה בהתמדה. ולכן הפתרון נעוץ בהגדלת ההוצאה הציבורית שנשחקת כל הזמן".

יותר מידי רגולציה על מידע רפואי?

תלוי את מי שואלים. לדברי ד"ר איל שורצברג, ראש אגף רוקחות במשרד הבריאות, שאמון על הרגולציה על חברות התרופות מסביר כי "הרגולציה היא לטובת בריאות הציבור ויש להפריד בין מידע שקיים באינטרנט לבין האפשרות להפיק ממנו ידע נכון ומועיל. מי שאמון לתת לחולה את המידע על תרופות הוא הרופא ולא חברות התרופות שהן בעלות אינטרס כלכלי. בשנה הקרובה ינגיש משרד הבריאות לציבור מידע באינטרנט על הניסויים הקליניים שנערכים בישראל וזה יהיה בשיתוף חברות תרופות".

לעומת זאת, חברות התרופות וחלק מהרופאים גורסים כי הרגולציה המוגזמת של משרד הבריאות הביאה לחוסר מידע רפואי באינטרנט לטובת החולים. כך, פרופ' איתמר רז, מנהל יחידת הסוכרת בבי"ח הדסה עין כרם ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת מתח ביקורת על מדיניות הרגולציה של משרד הבריאות שלדבריו "תוצאותיה הן שכיום חברות התרופות חוששות ולא משחררות כלל מידע לחולים מה שמעמיד את הרופאים בבעיה מול החולים. רגולציה היא דבר טוב בעיקרו אבל אסור לחסום מידע למטופל. אני רואה פגיעה קשה בחולי סוכרת. אנו הרופאים נעזרים בחברות תרופות במידע חיוני שיש להם לחולים למשל בדרכים לאזן סוכר. והיום אני נאלץ להדפיס את המידע למטופלים. לכן חשוב שתהיה רגולציה שתקדם את בריאות הציבור אבל לא כזו שתשתק רופאים או מועצות חולים וחברות תרופות".

רוח חדשה במשרד הבריאות

שר הבריאות, יעקב ליצמן אמר בכנס כי הוא שבע רצון מההסכם שהגיע עם משרד האוצר וזקף את ההצלחה למנכ"ל משרד הבריאות החדש, משה בר סימן טוב שמכיר היטב את משרד האוצר מעבודתו שם. "החידושים בהסכם הוא שתפתח מנהלת משרד הבריאות לבתי החולים ושתפקידה יהיה לנהל את תקציב בתי החולים בצורה מסודרת. מהלך דומה יקרה גם עם קופות החולים. עד כה בתי החולים והקופות ניהלו באופן עצמאי את התקציב ובכל שנה סיימו בגירעונות".

מהלך נוסף הוא לשפר את שירותי הבריאות לחולים בבתי החולים: "בביקורי הפתע שלי בחדרי המיון ראיתי שהם במצב זוועתי. החזון שלי הוא שבכל חדר מיון תהיה מערכת דיגיטלית, שמציגה את מצב התורים ואני אדע מלשכתי אונליין מה קורה ואיפה צריך לטפל. תקציבים נוספים יופנו לטיפול בזיהומים בבית החולים ולרכישת מכשירי Mri, כל מי שמחכה יותר משבועיים לבדיקה מוזמן להתקשר אליי ללשכה".

ליצמן בירך את היועץ המשפטי ומשרד המשפטים שאישרו את המינוי של פרופ' זאב רוטשטיין למנכ"ל בית החולים הדסה.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות החדש אמר כי דברים שרואים ממשרד האוצר שונים מאיך שהם נראים ממשרד הבריאות וכי זה נס שמערכת הבריאות במתכונתה הנוכחית שרדה עד היום אבל הוא נחוש לשנות את המצב: "מערכת הבריאות הפרטית מרוויחה משחיקת המערכת הציבורית ולכן צריך לפעול למתן פתרונות מערכתיים ולשנות תפיסה ודרכי פעולה. תוכנית העבודה שלנו פועלת בשני צירים: שיפור מוחשי בשירות הרפואי לאזרחים בחדרי מיון, קיצור תורים לניתוחים, קיצור זמנים לאם אר איי, טיפול בזיהומים, תגמול רופאים פול טיימרים, שיעבדו במערכת הציבורית, חיזוק קופות חולים. אולם, תוספות תקציב לא מספיקות וצריך לשפר את התשתית. העברת כסף לבתי החולים הציבוריים תשתנה אף היא כך שהכסף יועבר לבתי החולים בצורה שיוויונית יותר ותהיה להם ודאות בעבודה ולא תרבות של עוני וחיים "מיד לפה". כיום יש הרבה פלסטרים ועיוותים. נשנה את השיטה ונתקצב עוד פעילויות בבתי החולים כגון הכשרת כ"א, הפעלת מערכת הבריאות בחירום ועוד. נצטרך לבצע צעדים גם בקופות כדי להתמודד עם הזדקנות הרפואה ולהיות מוכנים לרפואת המחר".