על גדולה וגדילה

תת-תזונה של אורמיה (הצטברות חומרים מזיקים בדם הנובעת מכשל כלייתי), הנובעת מקטבוליזם (פירוק כימי על-ידי הגוף של חומרים מורכבים לחומרים פשוטים יותר) של חלבונים, היא פקטור מנבא חשוב, ובלתי-הפיך, לתוצאה גרועה בחולים עם מחלת כליות סופנית (ESRD).

החוקרים הראו בעבר כי מתן IntraDialytic Parenteral IDPN - Nutrition (תמיסה מיוחדת לחולי כליות) היתה בעלת השפעה חיובית על שיווי המשקל של החלבונים בגוף, אך היתרונות חלפו כאשר הפסיקו את העירוי. שילוב פעילות גופנית עם IDPN הביא לתוצאות חיוביות נוספות.

במחקר עקבו אחר 7 משתתפים שטופלו ב-3 מינונים יומיים עוקבים של GH (הורמון הגדילה), יחד עם IDPN ופעילות גופנית, או IDPN ופעילות גופנית בלבד. מטבוליזם החלבונים נבדק שעתיים לפני הדיאליזה, במשך 4 שעות במהלך הדיאליזה, ובמשך שעתיים לאחריה.

עם GH, מאזן החלבונים בגוף השתפר ב-22%, ואיבוד חומצות אמינו חיוניות לפני הדיאליזה עמד על 18 מ"מול לליטר, בהשוואה ל-71 ננומול לליטר, ללא GH. יתרונות GH נשמרו במהלך הדיאליזה ולאחריה, אך בדרגה נמוכה יותר.

התגובות הנצפות למתן GH במהלך התקופה שלפני ההמודיאליזה, בשילוב עם IDPN ופעילות גופנית, מתווכים ע"י מנגנונים שונים. שיפור במטבוליזם החלבונים עשוי לנבוע ישירות דרך GH המגרה פקטורים שיתחילו את התהליך, או באופן עקיף.

החוקרים מסכמים כי ל-GH יש פוטנציאל תרפואיטי במטופלי דיאליזה. עם זאת, הם מוסיפים כי מאחר שאוכלוסית הנבדקים היתה במצב תזונתי תקין, דרוש מחקר נוסף בכדי להרחיב את הממצאים הללו לחולי CHD, במצבים תזונתיים שונים.


Am J Clin Nutr 2005;82:1235-1243.

הורמון הגדילה הוא הורמון בונה רקמות (אנבולי) , בעל השפעות מעודדות גדילה, מפרק שומן (ליפוליטי) וגורם להטיית חילוף החומרים לכוון של יצירת סוכרים.
ההורמון מגרה יצור של חלבון וגורם לעליה במסת שריר. בחילוף חומרים של שומן- חשיפה ממושכת של תאי שומן (מעבר לשעה אחת) ל-הורמון גדילה, גורמת לעידוד הפרוק של רקמת שומן ועל כן עליה ברמות חומצות שומן חופשיות וגליצרול בדם. פעולה זו נוגדת את פעילות האינסולין המוריד את רמת הסוכר בדם. מתן הורמון גדילה למבוגרים חסרי הורמון גדילה מעלה רמת ח שומן חופשיות בדם. מוריד את רמת ה- VLDL העשיר בכולסטרול.
השפעה על המערכת הלב וכלי הדם: הורמון הגדילה משפר את תגובתיות של כלי הדם של האמה (יכות התרחבותם) בתגובה לניטריק אוקסיד. משפר תפקוד האנדותל (התאים המצפים את כלי הדם מבפנים). נמצא שהורמון הגדילה מוריד מדדי דלקת: אינטרלוקין 6 ו- Protein C Reactive - פורסם בירחון Clinical Endocrinology ביולי 2002:. בחוסר הורמון גדילה. קימים גורמי סיכון למחלות לב: פיזור שומן, פרופיל שומנים בדם, תנגודת לאינסולין, לחץ דם גבוה, שינוי בצורת כלי הדם והתגובתיות שלהם.
לסיכום : כל המחקרים רומזים על יתרון בטיפול בהורמון גדילה כאשר משלימים חוסר, אבל - אין כעת הוכחה שטיפול זה מונע מחלות. בירחון Drug Safety 2002 :פורסם שהיו מקרים של אי סבילות לסוכר ואפילו סוכרת כתוצאה מהטיפול בהורמון גדילה.
להורמון הגדילה השפעה לכוון בנית מסת עצם: J Bone Min Res יולי 2002 :
הורמון הגדילה גורם לשמירה בתוך התאים של המינרלים התוך תאיים העיקריים כמו: אשלגן מגנזיום וזרחן.
ההורמון מעלה רמות זרחן בנסיוב, דרך השפעה ישירה על הכליה, להגברת הספיגה של הזרחן. טיפול ב-הורמון גדילה באנשים במיוחד במבוגרים גורם לשמירת נתרן בגוף, ירידה בהפרשת נתרן בשתן, וכתוצאה מכך עליה בנפח הנוזלים בגוף עד כדי מצב של יתר לחץ דם ובצקות. בילדים תופעה זו מזערית קצרה וחולפת. הצטברות הנוזלים מתרחשת בעיקר בשבועות הראשונים לאחר תחילת הטיפול. תיתכן הגדלת שדיים חולפת בתחילת הטיפול.

(מתוך אתר גדילה: מאמץ - מרכז ארצי למידע בצמיחה)