כימותרפיה לילדים: יש תקווה

כשמקבלים בשורה קשה שלילד יש סרטן, כל הורה ירצה לעשות הכל כדי שהילד יחזור למסלול חייו ולחיים בריאים ושלווים. הטיפול כולל במקרים רבים הקרנות וכימותרפיה וישנם תופעות לוואי ונזקים לטווח קצר שלרוב הם הפיכים, אך יש גם כאלו שעלולים להופיע אחרי שנים.

מחלת לב בעקבות הסרטן

"תופעות הלוואי בטווח קצר כוללות ירידה בספירת דם, פגיעה במערכת החיסונית, התקרחות וחולשה", אומר ד"ר דרור לוין, מנהל המרפאה להמטו-אונקולוגיה ילדים, בית-חולים דנה, מרכז רפואי תל-אביב. "אולם הנזקים המדאיגים יותר מופיעים בטווח ארוך של 10-30 שנה וכוללים פגיעה במערכות הגוף השונות כמו תפקוד הלב, כליות, ריאות וכבד".

הנזקים לטווח ארוך מופיעים גם אצל חלק מהמבוגרים שעוברים כימותרפיה, אבל כשמדובר בילדים שמבריאים מסרטן אך לאחר כמה שנים סובלים ממחלות עדיין בגילאים צעירים, הבעיה מהותית. ילד שבגיל 10 קיבל טיפול כימותרפי ובגיל 30 סובל מבעיות לב זו בעיה הדורשת מחשבה על דרכי הטיפול הקיימות. בנוסף, ד"ר לוין מציין כי ישנה תופעה של ממאירות משנית - "הטיפול הכימותרפי או הטיפול הקרינתי מגדילים את הסיכוי להופעה של סרטן נוסף לאחר תקופה ארוכה. דוגמה קלאסית היא סיכויים של 30-40% להופעה של סרטן שד המתפתח בעקבות הקרנה שבוצעה עקב לימפומה".

שומרים על הפוריות

בשנים האחרונות יש יותר ויותר מודעות לנזקים המאוחרים של הטיפולים הכימותרפים וההקרנות והרופאים מנסים לחשוב על ההשלכות שיש בטווח הארוך ולהשתדל להמעיט בהקרנות לילדות כדי למנוע סרטן השד. יש כיום יותר מרפאות של מעקב הנמשך במשך שנים לחולים שהבריאו מהסרטן, על-מנת לאבחן מוקדם תופעות לוואי שמתגלות לאחר שנים. "חשוב שכל ילד שנחשף למחלה אונקולוגית וקיבל טיפול כימותרפי או הקרנות יהיה במעקב ארוך טווח", אומר ד"ר לוין.

עקב העלייה במודעות לנזקי הטיפולים, האתגר של הרופאים הוא לתת לחולה טיפול מספיק טוב שירפא אותו אבל שלא יהיה רעיל מדי ובעל נזקים גדולים. נקודה נוספת וחשובה היא עניין הפוריות שלכאורה לא מקבלת חשיבות עליונה כשיש סיכון כלשהו לחייהם של הילד או הילדה אך מאד משמעותית בהמשך הדרך. "נושא הפוריות הוא קריטי למי שנחשף לקרינה וכימותרפיה ולכן ישנה הקפדה על שמירת הפוריות", אומר ד"ר לוין. "לבנים שומרים זרע ולבנות שומרים שחלה, מתוך תקווה שהם ישתמשו בהם בעתיד. מדובר גם על ילדים קטנים מאד שהדאגה לעתידם חשובה ומקבלת התייחסות בהתאם".

התמודדות משפחתית

הטיפול הרפואי נעשה במקביל לטיפול בצד הנפשי הכולל עבודת צוות של הרופא, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטריים שמעורבים לא רק במצבי קיצון, על-מנת לכוון את המשפחה לעבור את החוויה בצורה נכונה שתשאיר כמה שפחות צלקות ונזקים. "מאד חשוב שהמשפחה כולה תעבור ליווי נכון", אומר ד"ר לוין. "כל אחד מהמשפחה עובר את החוויה בצורה שונה. לכל אחד יש את הצרכים המיוחדים שלו, גם האח שכביכול נראה שהכל בסדר אצלו צריך עזרה. בנוסף, חשוב לתת לילד את ההרגשה שהוא עדיין נמצא במסגרות המוכרות לו ומחובר לחברים. ניתן לעשות זאת על-ידי ביקורים של החברים בבית-חולים, שימוש בפייסבוק, התקנת מצלמת וידאו בכיתה ועוד. כך הילד נשאר במסגרת ולא מרגיש בצד, ובהמשך השיקום שלו קל יותר".

הטיפולים אינטנסיביים וקשים אך הנתונים מראים אחוזי הצלחה גבוהים, ו-70-80% מהילדים מבריאים מהמחלה באופן מלא. "באופן יחסי ילדים יודעים להתמודד עם טיפולים אגרסיביים בצורה מרשימה", אומר ד"ר לוין ומוסיף כי חשוב להמשיך ולהיות במעקב הכולל בדיקות דם, אקו לב וכדומה, כדי למנוע או לצמצם נזקים של מחלות אחרות".

בואו לדבר על זה עם ד"ר דרור לוין בפורום לוקמיה ואונקולוגיה ילדים.