חשיפה לאלימות ופסיכוזה אצל ילדים
אלימות משפיעה לטווח רחוק: לפי מחקר בריטי, ילדים שחוו ביריונות, כתוקפים או כקורבנות, נמצאים בסיכון של עד פי 5 להתקף פסיכוטי עד גיל 18
חשיפה למעשי ביריונות במהלך תקופת הילדות, בין אם כקורבן או כתוקף, עלולה להביא לעלייה בסיכון להתפתחות אירועים פסיכוטיים בשלב מוקדם במהלך הבגרות. כך עולה ממחקר בריטי חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המקוון Psychological Medicine של אוניבריסטת קיימברידג'.
מהמחקר שכלל יותר מ-4,700 משתתפים, עלה כי בקרב בני נוער שהיו קורבנות למעשי ביריונות בגיל עשר, תועד סיכון גבוה כפליים לאירועים של פסיכוזה עד גיל 18, בהשוואה למי שלא נחשפו מעולם למעשי אלימות. מעניין לציין כי בילדים שדיווחו כי הם אלו שיזמו את מעשי הביריונות תועדה עלייה של כמעט פי חמישה בסיכון לאירועים פסיכוטיים עד גיל 18.
החל מגיל שבע שנים, הילדים עברו ראיונות אישיים שנתיים ובדיקות פסיכולוגיות וגופניות. כאשר הגיעו לגיל 8 ו-10 שנים, נשאלו גם שאלות אודות חשיפה למעשי ביריונות. דיווחי האמהות על חשיפה למעשי ביריונות של ילדיהן נבחנו גם הם במסגרת שאלונים מותאמים. החוקרים בחנו גם תוצאות תסמינים דמויי-פסיכוזה בראיונות להערכת אירועים פסיכוטיים אפשריים עד גיל 18. אירועים פסיכוטיים הוגדרו כהזיות ויזואליות או שמיעת קולות, מחשבות שווא ו/או הפרעות חשיבה.
מהתוצאות עלה כי 32.2% מהמשתתפים היו קורבנות למעשי ביריונות עד גיל 8, 5.9% נחשפו למעשי ביריונות (כקורבנות או כתוקפים). שיעורים אלו ירדו ל-18.6%, 4.3% ו-0.8%, בהתאמה, בגיל עשר.
בהשוואה למי שמעולם לא נחשפו למעשי ביריונות, שכיחות גבוהה יותר משמעותית של אירועים פסיכוטיים עד גיל 18 שנים תועדה במי שהיו קורבנות למעשי ביריונות בילדות, גם על פי דיווחי הילדים בגיל עשר וגם לפי דיווחי האמהות.
יחסי הסיכון לאירועים פסיכוטיים בבגרות היו גבוהים אף יותר באלו שנחשפו למעשי ביריונות עד גיל עשר שנים. החוקרים לא הופתעו מהקשר עם תסמינים פסיכוטיים, בעיקר במי שהיו קורבנות לאורך תקופות ממושכות. אך הממצא המפתיע היה שהסיכון המוגבר תועד גם בילדים שהתנהגו בעצמם בביריונות.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.