לא משחק ילדים

(0)
לדרג

מקום חופשי ומוגן, מקום שמחוץ לזמן ובו ניתן ולשחזר חוויות ויסודות טבעיים, מים, חול, אדמה.. על ארגז החול ככלי טיפולי

מאת: ארגז החול מאפשר למטופל להגיע לתקשורת וביטוי עצמי במקום שבו המילים אינן מספיקות, והיא אחת משיטות הטיפול המעניינות של תרפיה ביצירה והבעה.

תרפיה ביצירה והבעה היא תת התמחות בתחום הטיפול הנפשי וניתן למצוא בארץ מטפלים המשתמשים באמצעי טיפול שונים ומגוונים בטיפול כזה כמו מוסיקה, דרמה, תנועה, אומנות, ארגז חול, בעלי חיים וכדומה.

שיטות הטיפול המשתמשות ביצירה ובהבעה כערך טיפולי מהוות את אחד הערוצים לתקשורת ולמתן ביטוי עצמי, במקום שמילים אינן מספקות או אינן יכולות להיות מבוטאות בשל סיבות שונות, ובזאת ייחודן של שיטות טיפול אלו.

מטופלים רבים ממגוון רחב של אוכלוסיות כמו ילדים, מבוגרים, חינוך מיוחד, הפרעות נפשיות ועוד, מתקשים פעמים רבות להביע את עצמם באופן מילולי, כשהקושי עשוי להיות קושי פיזי או נפשי.

מפחדים לגלות סודות

לעיתים איננו מסוגלים לומר את כל מה שאולי היינו רוצים לומר, וכתוצאה מכך אנו אוצרים את הכעס או הפגיעה בתוכנו, ולפעמים אנו מתביישים או מפחדים לגלות "סודות" אישיים ועוד. ערכן של גישות הטיפול ביצירה והבעה הוא בכך שאין תמיד צורך לדבר או למלל את הקושי.

אפשר לשיר אותו, לצייר אותו, לספר לכלב שבאותה עת מלקק את ידינו, להעמיד סיטואציות בתוך ארגז חול או לשחק אותו בדרמה שאנו יוצרים בכוחות עצמנו. היצירה וההבעה הינן מיומנויות בסיסיות הטבועות בכל אחד מאיתנו. אין צורך להיות אמן כדי להיות מטופל באומנויות ואין צורך להיות שחקן מקצועי כדי להיות מטופל בדרמה. לא התוצר הוא החשוב כי אם התהליך של היצירה ומשמעות התוצר עבור המטופל באופן אישי.

אתם בוודאי יכולים לדמיין את התחושה המשחררת והמקלה בזמן שמישהו הוא שר לעצמו או מתופף עם אצבאותיו באופן אינסטינקטיבי בדרך לפגישה חשובה. לפעמים אנו מתרפקים על חיות המחמד שלנו בזמן שעצוב או קשה לנו ולפעמים אנו מוצאים את עצמנו מספרים לחיית המחמד על קשיינו. מצד שני אנו גם נהנים מהמשחק בחול הים ומיצירת ארמונות, מנהרות וטירות קסומות בחול, ובטיפול ביצירה והבעה אנו משתמשים במיומנויות האינסטינקטיביות הללו ונותנים להן מקום בתוך סיטואציה מגנה ומכילה.
גישות הטיפול ביצירה והבעה מבוססות על הגישות הפסיכולוגיות השנות, וכך למעשה מהוות חלק ממקצועות הטיפול המוכרים היום.

תרפיה במשחק בחול

תרפיה במשחק בחול (Sandplay Therapy) הינה שיטת ריפוי יונגיאנית. השיטה פותחה באנגליה על ידי מרגרט לוונפלד (Margaret Lowenfeld) ובשוויץ על ידי דורה קאלף (Dora Kalff). הגישה אינה מוגבלת בגיל, מין או שפה, ומשום שהיא מאפשרת התבטאות לא מילולית , היא מגדילה באופן ניכר את החומר הנגיש לאנליטיקן המטפל.

לידתה של התרפיה בארגז החול הייתה באנגליה כשלוונפלד, שעבדה כפסיכותרפיסטית בלונדון, חיפשה שיטת טיפול שתעזור לילדים להביע את מה שלא היו מסוגלים להביע באופן מילולי.
היא קראה רשימות שכתב וולס (H.G.Wells) על שני בניו בהם תיאר שמצא את שני בניו יושבים על מדרגות הבית, משחקים בדמויות וחפצים מיניאטוריים, והוא הבין שהילדים למעשה התמודדו עם בעיותיהם דרך המשחק במיניאטורות.

לוונפלד החליטה לנסות ליישם את הניסיון הזה בקליניקה שלה עם הילדים המטופלים אצלה. היא הכניסה קופסא עם חול, ועל המדפים היא הניחה מיניאטורות שונות, וכך למעשה החלה להתפתח גישת התרפיה בחול לקראת סוף שנות ה-70.

קאלף, שהייתה אנליסטית יונגיאנית, שמעה על עבודתה של לוונפלד והגיעה ללונדון לפתח את הגישה יחד עם לוונפלד. קאלף וב-1980 נתנה לטיפול את השם "Sandplay", תוך שהיא משלבת את התיאוריה היונגיאנית עם הגישה החדשה.

עם השנים הגישה הטיפולית של ארגז החול התפתחה, והמחקרים אודותיה התרבו והעמיקו. נמצא שהחול כחומר טיפולי הינו מפתח אל העולם הלא מודע של המטופל וכי תרפיה בחול מדגישה את התכונות הספונטניות והדינמיות של החויה היצירתית.

ארגז החול - מקום מוגן וחופשי

עיקר התרפיה עוסקת בסימבול (סמל) ובלא-ורבלי (בלתי מילולי), והתרפיה משמשת למעשה כמה שקאלף כינתה "מקום חופשי ומוגן". כשהכוחות הפנימיים מתמודדים עם "סימבולים חיים", הם נוגעים בלא מודע האישי והקולקטיבי, וההקלה וההחלמה עשויים לקרות באופן ספונטני ברמה הלא מודעת של המטופל. באופן מקצועי ניתן להוסיף כי כאשר נוצרים יחסים הרמוניים יותר בין רמות המודע והלא מודע של המטופל, מבנה האגו שלו מתחזק.

תרפיה במשחק בחול מסייעת לאדם לחוות מחדש את הרמות הפרה ורבליות, כלומר את השלבים שהיו לו לפני תחילת הדיבור. ילדים מתחילים להבין (recognize) את השפה לפני שהם מתחילים לדבר (recall), וההתחברות המחודשת לילדות במשחק בחול דרך זכרונות ילדות של משחק בארגז החול בגן הילדים, בשפת הים או בגינה הציבורית, יכולה לעזור למטופל מבוגר.

הדרך היא להתחיל ברגרסיה מספקת על מנת לבנות סצינות ילדות, בהם יכולים דימויים ארכיטיפיים להסתייע באינטרפרטציה מחודשת של מה שקרה כמציאות פסיכולוגית , לא רק כמציאות היסטורית.

לעומת חיי המבוגר, זיכרון האווירות ששררו בילדות הן בדרך כלל יותר לא מילוליות, והמדיום של חול יכול לעיתים לשחרר מהר יותר את התוכן המודחק החבוי של הזכרון המוקדם ולהתחיל לשחזר את העבר. הדבר גורם לחיבור של העבר עם ההווה, לקראת העתיד. המשחק בחול מקל על חזרתם של זכרונות מוקדמים ויכול להוביל לעבודה רבת משמעות בשיחזור ותיקון ילדות טראומתית.

המיניאטורות השונות והחויה החושית (סנסורית) של החול גם כן מגרות את הלא מודע, כהאלמנט הטיבעי של המשחק בחול מעורר את הגוף. החול המשתנה וניתן לעיצוב, מים, אויר, כל אלה הם יסודות טבעיים המצביעים על זרימה ועל איזון שמתרחש בעולם הטבע, וזהו גם שיקוף של התהליכים הנפשיים שקורים במפגש עם היסודות הללו.

יעילותו של המשחק בחול היא ביצירת תמונת החול עצמה, כצורה של דמיון פעיל, ולא בהתמקדות בתהליך החשיבתי או במוצר המוגמר. המטפל משמש כמתבונן בתהליך של המטופל המשחק בחול, וכמו כן נותן הד אמפטי לחוויית המטופל, ותרפיה בחול משמשת לעיתים קרובות כתוספת לטיפול מילולי שמשמר את ההיבטים הפרשניים של העבודה הפסיכותרפויטית.

אתרים העוסקים בתרפיה בחול:
http://www.sandplay.org
http://www.psychceu.com/liminalworldindex.html

ספרים מקצועיים בנושא תרפיה בארגז חול:
דאלי ט., ריפקינד ג., טרי ק. (1998), שלושה קולות על תרפיה באומנות - ציור, מטופל, תרפיסט, הוצאת ספרים "אח" בע"מ, ת"א, עמ' 33-10.

ויניקוט ד.ו. (1995), משחק ומציאות, הוצאת עם-עובד, ת"א, עמ' 113-35.

סטור א.(1983), הדינמיקה של היצירה, ספריית הפועלים, ת"א, עמ' 154-11.

רייס-מנוחין ג.(1993), משחק בחול - על פי תורת יונג, הוצאת ספרים "אח" בע"מ, ת"א.

באנגלית:
Amman R. (1991), Healing and Transformation in Sandplay, LaSalle, Illinois, Open5 Court.

Bowyer R. (1970), Lowenfeld Work Techniques, N.Y.,Pergamon Press

Kalff D. (1980), Sandplay, a psychotherapeutic approach to the psyche, Santa Monica: Sigo.

Lowenfeld M.(1979), The World Technique, London: George Allen and Unwin Press.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום