ילדים ברשת: 9 טיפים להורים

זוכרים שהיינו ילדים וירדנו לפגוש חברים בחצר או לגינה?
גם הילדים שלנו נפגשים היום עם החברים שלהם, אבל הם כבר לא צריכים לצאת לשם כך מהחדר.... החיים החברתיים של הילדים שלנו מתנהלים מול מסכים בווטסאפ ובגילאים קצת יותר בוגרים בפייסבוק ובאינסטגרם. הכל קורה מהר מאוד, מהירות ה"פוסט" גדולה ממהירות האור, הזמינות הופכת טוטלית, אין יותר מחסומים וכל שריד של פרטיות הולך ונעלם בעידן הדיגיטלי החדש.

את הקידמה וההתפתחות הטכנולוגית לא נוכל לעצור, אך בהחלט נוכל לתווך אותה לילדנו.

לנו ההורים, יש תפקיד משמעותי לפתח את המיומנויות חברתיות של הילד במציאות הדיגיטלית החדשה.

עם קבלת הטלפון, הילד שלנו משתייך לשלל קבוצות הנפתחות בתדירות כמעט יומית: "המגניבים של השכבה", "המקובלים ", "כדורגל כיתה ה'" וכו' וכו'.

להשתייכות לקבוצות יש תועלת רבה: זהו ערוץ להעברת אינפורמציה ועדכונים בזמן אמת. החברות בקבוצה מאפשרת לכל הילדים "להיות בעניינים" וכל ילד יכול להיות בה משמעותי.

אבל... וזה אבל גדול! משנה לשנה הגיל הממוצע לבעלות על טלפון נייד הולך ויורד. כיום ילדים בכיתות ג' ו-ד כבר מחזיקים בטלפונים מתקדמים והם בעלי יכולות לנהל את רוב האפליקציות הקיימות.

בקבוצות הדיגיטליות למינהן יש סכנה חברתית לילד: מחקר של מכללת כנרת מצא כי 10% מתלמידי כיתות ג' ט' סבלו מהצקות או מביטויי גנאי בווטסאפ או בפייסבוק. מדי שבוע אנו נחשפים למקרים המעידים על התגברות השיח האלים בקרב ילדים. תופעה זו המכונה גם "שיימינג" (לבייש בפומבי), עלולה לגרום לנזקים רגשיים וחברותיים משמעותיים לילדנו בטווח הקצר ובטווח הרחוק.

1. תיאום ציפיות כאשר הילד מקבל טלפון סלולרי, עלינו לתאם מולו כללי התנהלות (שעות מסך, שמירה על המכשיר, קוד פתיחה ידוע להורים, איסור שליחת הודעות בזמן הלימודים וכו'). כחלק מתיאום זה יש לקבוע מולו כללי התנהגות הולמים בכל הקשור לשליחת הודעות או העלאת תמונות.

2. ללמד את הילד כשם שאנו מלמדים ילד צעיר לא לגעת בחשמל או לחצות כביש לבד, כך נלמד ילד בוגר את כוחה של המילה. מילה כתובה, בוודאי אם היא פומבית, אינה יכולה להימחק או להישכח. לכן, יש ללמד את הילד לקרוא את שכתב טרם השליחה וללמדו לוודא כי מה שכתב אינו פוגע, משפיל או עלול להתפרש בצורה כזו.

3. פוגע או נפגע? הילד שלנו, יכול להיות בכל רגע נתון בצד הפוגע או בצד הנפגע. לכן כאשר אנו מלמדים אותו את כללי ההתנהלות, חשוב לדבר על שני הצדדים: על האיסור להיות בצד הפוגע ועל חובת שיתוף ההורים אם הוא בצד הנפגע.

4. שאלות מפתח לאחר שלימדנו את הילד את הסכנה ההרסנית שעלולה להתפתח מהודעה בודדת, אנו יכולים להציע לו 3 שאלות מפתח עליהן עליו לענות לפני שילחץ "שלח":
o האם תוכן ההודעה אמיתי ונכון?
o האם ההודעה יכולה לפגוע בילד אחר?
o האם אני משתמש בשפה פוגעת או לא מכבדת?

5. מותר להציץ? הטלפון הסלולרי הוא המקבילה של היומן האישי של פעם. ויומן אישי כשמו כן הוא, שייך לילד ואין לנו ההורים זכות להציץ בו. אבל, בכל רגע בו אני, ההורה, חש בשינוי במצב הרוח או בהתנהגות של הילד, חובה עלי להפר את הפרטיות ולוודא שהילד שלי אינו נתון בסכנה וירטואלית או ממשית. ככל שמערכת היחסים ביני לבין הילד פתוחה וגלויה, כך גדלים הסיכויים שהילד ישתף אותי במתרחש בזירה הדיגיטלית מיוזמתו.

6. תמונות וסרטונים אנו מתעדים את המציאות בצורה כמעט אובססיבית (הורים ומכאן גם ילדים...). גם תמונה תמימה שנשלחת עלולה לעבור עריכה ולהפוך לתמונה פוגענית ופומבית. למדו את ילדכם שלא לשלוח תמונות או סרטונים כלל, לפחות לא לפני שהראה לכם מה הוא מתעתד לשלוח.

7. שתפו את אנשי החינוך אלימות מילולית בווטסאפ משפיעה על האקלים החברתי בכיתה. חרם סלולרי עלול להתממש גם במציאות ולהוביל לפגיעות נפשיות ולחששות. יש לשתף את אנשי החינוך (מורה ויועץ) ולוודא כי גם בכיתה ילמד הנושא וכל התלמידים ייחשפו להשלכות ההתנהלות בקבוצות הסלולריות.

8. להחרים את הסלולר? במידה וגילנו כי ילדנו התנהל בצורה לא ראויה, עלינו לחשוב לפני שאנו מחרימים את הסלולרי כ"עונש חינוכי". כיום, ההתנהלות החברתית מתרחשת כמעט רק באופן וירטואלי. החרמת הטלפון מהילד, מנתקת את הילד לחלוטין מחבריו ודנה אותו לבידוד חברתי. לכן, אין זו התנהלות אפקטיבית עם זאת, חשוב לקיים שיחה משותפת עם הילד על מנת שימצא דרכים להביע חרטה ולוודא כי הוא מתחייב לאמץ התנהגות סלולרית מכבדת.

9. מודלינג הורה שמצטלם כל הזמן סלפי או מעלה תמונות אישיות על בסיס קבוע לפייסבוק הוא דוגמא שלילית להתנהלות לה אנו מצפים מהילד. אין זה משנה כמה "נחפור" על מה אסור, הילד מתבונן במה אנחנו עושים ופחות במה אנו אומרים.

שיר השיימינג - בפסטיגל 2015 מוקדש שיר ייחודי לתופעת השיימינג אפשר לצפות בו עם ילדנו ולפתח איתו שיחה בוגרת בנושא.

לאה שטרן, מוסמכת מכון אדלר להנחיית קבוצות הורים

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.