מי ישמור על הפגים?

נתונים לא מעודדים ביום הפג הבינלאומי. עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל מפרסמת היום (ג') נתונים קשים, לפיהם תינוקות שנולדים בטרם עת מופלים כבר מההתחלה; החל בטיפול הראשוני שמקבל היילוד ובמעקב ההתפתחותי וכלה בפגיעה בתנאים הסוציאליים שלו ושל בני משפחתו. ההשלכות הן הגברת תחלואה ותמותה, עיכוב התפתחותי, פגיעה תפקודית ועוד. הנושא יובא היום לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת וכן בוועדת הביקורת.

לפי נתוני "הפורום למען הפגים בישראל" תינוקות שנולדו בין השבועות 34 ועד ה-36 כולל להריון מוגדרים כפגים, אך אינם מקבלים את רמת הטיפול והמעקב כפי שמקבלים פגים זעירים יותר בפגיה, שנולדו עד השבוע ה-34. הדבר מתבטא גם בבית החולים וגם במעקב ההתפתחות של הפגים, לאחר השחרור.

פגים הנולדים בשבוע 34 ומעלה, מקבלים טיפול במחלקות יילודים ובתינוקייה רגילה, לעומתם, הפגים זעירים יותר מקבלים טיפול, השגחה ומעקב בפגיה שהיא יחידת טיפול נמרץ ייעודית לפגים. לאחר מכן, בעוד שפגים שנולדו כשמשקלם נמוך מ-1.5 ק"ג זכאים למעקב מרפאת מעקב פגים בבית החולים או בקהילה, פגים שנולדו במשקל גבוה יותר, נמצאים במעקב של טיפת חלב ורופא ילדים, כמו תינוקות רגילים שנולדו במועד.

מפלים את הילדים וההורים

לדעת הפורום, יש להאריך את חופשת הלידה למי שמטפלים בפגים בגלל הטיפול השונה שהם זקוקים לו. חברות הביטוח, מוסרת העמותה, מסרבים באופן גורף לבטח את הפגים. האפליה באה לידי ביטוי גם בפגיעה בתשלומים המועברים לבתי-החולים מהמוסד לביטוח לאומי: כך למשל הביטוח הלאומי משלם לבית החולים 169,773 שקל על טיפול בילד שנולד עד משקל 1,750 גרם ושרד 4 ימים ללא קשר לשבוע ההריון. על טיפול ביילוד שנולד מעל משקל 1,750 גרם, בית החולים מקבל 11,232 שקל ללא קשר לשבוע ההריון מקופות-החולים.

לפי ועדת הביקורת של הכנסת, מבקר המדינה התריע כבר לפני 8 שנים על מצבן הקשה של מחלקות התינוקות והפגים. מהדו"ח עולה כי תקן האשפוז ביחידות נקבע לפני שנים רבות, חלקו ב-77' לפני 35 שנה, והוא איננו מתאים עוד לגודל ולצורכי האוכלוסייה ובתי החולים. הבדיקות בבתי החולים שערכו אנשי המבקר חשפו, כי בשל המחסור בכוח אדם ביחידות הוזנו תינוקות באמצעות צינורית לקיבה (זונדה), אף שיכלו לאכול דרך הפה. זוהי פעולה פולשנית העלולה לגרום לפציעתם, להגביר את הסיכון לזיהום ולהאריך את משך אשפוזם.

בדו"ח התגלה עוד, כי בבתי חולים אחדים קיים מחסור חמור בתקנים של רופאים, אחיות ומיטות אשפוז ומחסור ניכר בציוד, ובחלקם פגע המחסור פגע בטיפול הרפואי הניתן לתינוקות. המבקר הוסיף כי "בשנים האחרונות יש ירידה הדרגתית בשיעורי התמותה של תינוקות במשקל נמוך מאוד בישראל. אולם שיעורי התמותה של תינוקות בקבוצת המשנה של 500-999 גרם גבוהים מאלו שבארצות אחרות. שכיחות הזיהומים הנרכשים בקרב תינוקות שנולדו בארץ במשקל נמוך מאוד אף היא גבוהה יחסית, דבר התורם לשיעור התמותה".

חיסון RSV חינם רק לחלק מהפגים

עוד עולה מנתוני לה"ב כי רק פגים שנולדו עד שבוע 32 + 6 ימים זכאים למימון טיפול מונע כנגד וירוס ה-RSV הגורם העיקרי לתחלואה בקרב פגים, בעוד שפגים שנולדו בשבוע מאוחר יותר, אינם זכאים למימון הטיפול, ולכן מאושפזים יותר וחשופים לסיכון גדול יותר לתחלואה ותמותה.

מדובר באחד הנגיפים הנפוצים שפוגעים בדרכי הנשימה וגורמים למגוון גדול של דלקות (אף, אוזניים ודלקת ריאות). הוא גם אחד הגורמים העיקריים לברונכיוליטיס (מחלה נגיפית) ואחד הגורמים השכיחים ביותר בארץ ובעולם לאשפוז תינוקות וילדים עד גיל שנתיים בתקופת החורף. בקרב פגים ותינוקות הסובלים ממום בלב וכשל חיסוני המחלה עלולה להיות קשה ואף לגרום תמותה בשיעור ניכר. נוסף על כך, ילדים שחלו ב-RSV עלולים לפתח אסתמה. צפי התחלואה הכללי בישראל מוירוס ה-RSV הוא כ-22,000 תינוקות בשנה.

"צריכים יחס מיוחד"

פרופ' שאול דולברג יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה מסביר כי מקור הפערים הוא בהגדרות הפגות שנסמכות על מחקרים ישנים ולא עודכנו במהלך השנים: "עד לפני מספר שנים, פגים שנולדו מעל לשבוע 34 נחשבו לבריאים כמו תינוקות בשלים, אך ככל שהתקדם המחקר נמצא כי מדובר על יילודים מיוחדים החשופים לתחלואה משמעותית ואף לתמותה מוגברת, שיש לתת להם התייחסות מיוחדת, בדיוק כפי שנהוג לתת לפגים קטנים יותר.

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר "הפורום למען הפגים בישראל": "ברגע שמתייחסים לפג כאל תינוק רגיל מבחינת הטיפול והמעקב, יש לכך השלכות מרחיקות לכת על איכות חייו ועל תפקודו ברמה הפיזית והנפשית לשנים. צריך לטפל בשורש הבעיה, המתחילה במחסור החמור ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז בפגיות בישראל ומסתיימת באטימות ממסדית כלפי הפגים ומשפחותיהם, גם בתחומים אחרים".

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - תמיכה.