נדחתה תביעת קטין כנגד רמדיה

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, יעל וילנר, דחתה תביעת קטין יליד 2002 נגד חברת היינץ ישראל, חברת הומנה ומדינת ישראל, זאת בגין נזקיו לטענתו, שנגרמו עקב שינוי בהרכב הפורמולות הצמחיות בתרכובות המזון ששווקו על ידי חברת רמדיה, והמכונה "פרשת רמדיה". התביעה הוגשה על ידי אפוטרופסיו הטבעיים.

השופטת דחתה את תביעתו בגין הקביעה כי הקטין ניזון בתקופת השיווק של תרכובת רמדיה מכלכלה מגוונת המכילה תיאמין (ויטמין B1) בכמות מספקת, וכן בגין העדר קשר סיבתי בין תסמיניו לבין צריכת התרכובת הפגומה. חסר של ויטמין B1 (תיאמין) נמצא בתרכובות המזון ששווקו בישראל על ידי רמדיה ונקראו "סופר פורמולה צמחית לשנה הראשונה" ו"פורמולה צמחית ג'וניור".

בעקבות פרסום הפרשה, הורדו המוצרים מהמדפים והציבור הוזהר שלא להמשיך להשתמש בהם. בעקבות צריכת הרמדיה הפגומה, נפגעו ילדים רבים כתוצאה מהחסר בתיאמין, חלקם נותרו עם נזק קשה או מוות.

הקטין טען כי הוא ניזון מתרכובת הרמדיה הפגומה בלבד בתקופה שמיום 12.10.02 ועד יום 6.11.03, מועד פרוץ הפרשה בארץ, וכי מערכת הסימנים הקליניים שנמצאה אצלו תואמת את הקליניקה המתוארת אצל הילדים בעלי הסימנים לאבחון ההפרעה, כגון הפרעות במערכת דרכי העיכול, הקאות, זיהומים, פירכוסים ועוד - האופייניים לחסר בתיאמין.

התובעים התבססו על חוות דעת מומחה מטעמם, לפיה הקטין נותר עם קשיים נוירו-התפתחותיים, לרבות הפרעה פירכוסית מיוקלונית, ומטופל תרופתית, ונכותו הצמיתה בגין ההתקפים הוערכה ע"י המומחה בשיעור של 40%.

הנתבעים טענו כי מצבו הרפואי של הקטין ונכויותיו, אינם נובעים מצריכת הרמדיה הפגומה, שכן הקטין ניזון בתקופת השיווק ממזונות מגוונים שהכילו תיאמין בכמויות מספיקות, ועל כן לא סבל כלל מחסר בתיאמין, וכן כי מהלך המחלה שלו אינו תואם פגיעה על רקע של חסר בתיאמין, ובנוסף הוא לא סבל מתסמינים אופייניים לחסר בתיאמין בעת צריכת הרמדיה הפגומה.

לטענתם, התסמינים האופייניים הופיעו שנים לאחר החשיפה לרמדיה הפגומה, ועובדה זו שוללת על פי כל הדעות את הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של הקטין לבין צריכת הרמדיה הפגומה. כן הוערכה נכותו בשעור של 10% ע"י מומחה מטעמם.

תביעה חסרת בסיס

השופטת וילנר קבעה לבסוף כי בנסיבות המקרה הוכח כי הקטין ניזון מכלכלה רגילה המכילה תיאמין בכמות מספקת. עוד קבעה כי לראשונה הופיעו אצל הקטין תסמינים אופייניים לחסר בתיאמין (ניתוקים ופרכוסים) רק קרוב לשנתיים לאחר הפסקת שיווק הרמדיה הפגומה.

מכאן, שבתקופת השיווק ובסמוך לאחריה, לא סבל הקטין מתסמינים ספציפיים האופייניים לחסר בתיאמין ולפיכך נשלל הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין צריכת הרמדיה הפגומה. כן נשלל בין היתר קשר בין בעיות בהתפתחות המוטורית של הקטין שארעו בהיותו בן 10 חודשים, שכן בתקופה זו טרם שווקה הרמדיה הפגומה בארץ.

בהתחשב במצבו הרפואי של הקטין ולפנים משורת הדין, פסקה השופטת לנתבעים הוצאותיהם במשורה, על אף היות התביעה חסרת בסיס. וחייבה את התובעים 2 ו-3 לשלם לנתבעים 1 ו-2 (ביחד) שכר טרחת עו"ד והוצאות בסכום כולל של 10,000 שקלים ולנתבעת את הוצאותיה בסכום של 4,000 שקלים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.