מדוע יש עלייה במספר האוטיסטים?

עלייה חדה בשכיחות של מקרי אוטיזם בישראל: על פי הנתונים בשנת 2009, אובחנו 4.5 מקרים של אוטיזם ל-1,000 ילדים מתחת לגיל 12, כאשר 83% מהילדים המאובחנים היו זכרים (כלומר, 1 מתוך 200 ילדים מאובחן כסובל מאוטיזם). כך עולה ממחקר שנערך בקרב ילדים מתחת לגיל 12, שהיו מבוטחים במכבי שירותי בריאות, בין השנים 2002-2009.

יש לציין כי זהו מחקר מקיף וראשון מסוגו שנערך בישראל; עד היום הנתונים על שכיחות האוטיזם בישראל היו מוגבלים מאוד וחלקיים.

ד"ר מיקי דוידוביץ', מומחה ברפואת ילדים, מנהל מערך התפתחות הילד במחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות ומי שעמד בחזית המחקר, אומר בראיון ל-doctors כי "ישראל לא נמצאת לבדה בחזית המחקר של אוטיזם. שיעור העלייה במספר הילדים המאובחנים באוטיזם מדווח מכל העולם ובעיקר מארה"ב".

המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) דיווח על ממוצע של 9 אבחונים של אוטיזם ל-1,000 נפש בשנת 2006. עם זאת, שכיחות האוטיזם בישראל נותרת נמוכה באופן משמעותי מזו שבארה"ב.

ד"ר דוידוביץ מסביר את ההבדלים בין המדינות: "ייתכן שיש פרשנות מחמירה יותר בישראל לקריטריונים של אבחנת אוטיזם, אך בהחלט לא ניתן לשלול אפשרות של הבדלים גנטיים וסביבתיים המשפיעים על שכיחות האוטיזם בשתי המדינות".

נתונים על אבחוני אוטיזם נלקחו ממאגר הנתונים של מכבי שירותי בריאות, המבטחת רבע מהאוכלוסייה בישראל. מקרה של אוטיזם נקבע כאשר ילד נמצא לוקה במינימום אחת מן התסמונות המוכרות על ידי הרופאים המומחים בתחום: הפרעת אוטיזם ("אוטיזם קלאסי"), הפרעת אוטיזם לא מוגדרת (PDD NOS) ותסמונת אספרגר.

כיוון שנמצא כי מרבית הילדים (84%) אובחנו עם אוטיזם בערך עד גיל 6, ממצאי האבחונים חולקו לשתי קבוצות: ילדים עד גיל 6, וילדים בגילאי 6-12.

בקרב ילדים עד גיל 6 נמצאה עלייה דרמטית של פי 3.5 במספר האבחונים: ב-2002 היו 0.34 אבחונים ל-1,000 נפש, לעומת 2009 - 1.2 אבחונים ל-1,000 נפש.

בילדים בגילאי 6-12 נצפתה עלייה פחות מובהקת: ב-2002 - 0.18 אבחונים ל-1,000 נפש, לעומת 0.4-0.6 אבחונים ל-1,000 נפש בשנים 2004-2009.

ד"ר דוידוביץ מציין כי "מרבית המקרים בילדים בוגרים הם של תסמונת אספרגר, שקשורה לבעיות חברתיות והתנהגותיות, המאובחנות בגילאים בוגרים יותר. זאת, לאחר שנשללו אבחנות אחרות מספקטרום האוטיזם".

ד"ר דוידוביץ' מסביר את הגורמים לעלייה בשכיחות האוטיזם: "יש מודעות גדולה של הציבור ושל מערכת הבריאות לנושא. אולם זה רק חלק מההסבר, מאחר שלא ניתן להתעלם מהעובדה שיש עלייה אמיתית במספר המאובחנים". ד"ר דוידוביץ מעיד כי כבר 15 שנים הוא מאבחן ילדים לפי אותם קריטריונים ותיקים, והעלייה בשכיחות המקרים ניכרת בשטח. הסבר אפשרי נוסף אותו הוא מעלה לקוח מהספרות המקצועית בארה"ב - מעבר בין אבחנות. "הכוונה היא שמקרים שלפני עשור ויותר אובחנו כפיגור שכלי קשה, מאובחנים היום כאבחנה ראשית כאוטיזם". בנוסף, כיום ערניים יותר לחשיבות האבחון המוקדם. אם בעבר אבחנו ילדים מעל גיל ארבע, היום האבחון נעשה כבר בגיל שנה וחצי.

הבסיס להפרעת אוטיזם הוא נוירולוגי-ביולוגי, מסביר ד"ר דוידוביץ'. המחקר הגדול ביותר שנערך בכל העולם ניסה למצוא מהם הגנים האחראים לאוטיזם, ואולם הגנים מחוללי התופעה לא נמצאו. עם זאת, יכול להיות שבעוד כמה שנים ימצא מענה לשאלה ואז ניתן יהיה להסביר יותר את הגורמים לאוטיזם.

כבר היום ניתן לבצע בדיקות גנטיות מיוחדות במהלך הריון אשר נותנות אינדיקציה האם קיימת הפרעה גנטית. השאלה האם הפרעה זו קשורה לאוטיזם או לא - עדיין לא ברורה, אולם בדיקות אלה נותנות פתח לבדיקות נוספות.

על השאלה מדוע אוטיזם שכיח יותר בקרב בנים, משיב ד"ר דוידוביץ' כי באופן כללי יש לבנים נטיית יתר לבעיות התפתחויות, כגון הפרעת קשב וריכוז ופעלתנות יתר: היחס הוא ארבעה בנים לבת אחת.

כדי להתמודד עם העלייה בשכיחות האוטיזם, צריך לתגבר את המומחים בתחום האוטיזם. כיום חסרים רופאים שמומחיות העל שלהם היא אוטיזם. בנוסף, חסרים מומחים לטיפול בילדים אוטיסטים בגילאים מבוגרים יותר.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD
פורום אוטיזם - תמיכה