מיניות: כיצד לדבר עם הילדים?

הורים רבים מתחבטים בשאלה אם, מתי ואיך לדבר עם הילדים על המיניות שלהם. הורים לילדים בגיל ההתבגרות יוצאים מנקודת הנחה שהם כבר יודעים הכל; והורים לילדים קטנים חוששים שעצם הדיבור על כך, יפתח "קן צרעות" ו"יכניס להם רעיונות לראש".

בפועל, אין טעות גדולה מזו, שהרי אם אנחנו כהורים נעביר לילדים מסר כי מיניות היא לא דבר נורמלי, ניצור אצלם תחושה שמיניות היא דבר אסור שיש לשמור בסוד ונעורר בהם סקרנות גדולה שתוביל אותם "ללמוד" על כך בצורה מעוותת, ממקורות אחרים.

באיזה גיל ילדים מתחילים להתעניין במיניות?

למעשה, ההתעסקות במיניות ובאיברי המין מתחילה כבר בשבועות הראשונים, שלאחר הלידה. בכל גיל, יש לכך מאפיינים שונים.

תינוקות, בעיקר בנים - נוגעים באבר המין שלהם, כמשחק.

ילדים בגיל 4-5 מתחילים להבחין בשוני בין בנים ובנות - וחוקרים אותו מתוך סקרנות.

גיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל 10 - ממוצע קבלת הווסת הראשונה אצל בנות הוא גיל 11.5; ואצל בנים בגילאים אלה, כבר יש קרי לילה.

מתי ואיך כדאי לדבר עם הילדים על מיניות?

מיניות היא לא עניין שדורש זמן מיוחד - וההמלצה היא לדבר על כך באופן שוטף, בהתאם לגיל, בדיוק כמו שמדברים על איברים ותופעות אחרות בגוף.

ילדים בגיל 4-5: הילדים מתחילים להבין שיש שוני בין בנים לבין בנות, אך רואים אותו רק כלפי חוץ (בדרך כלל, בגלל שהבנות לובשות שמלות - והבנים לא). בגילאים אלה, מומלץ כבר להסביר להם את הבידול - ולהשתמש במונחים הנכונים לאיברי המין (פין ופות); לא מומלץ להשתמש בכינויים שונים, כפי שקורה פעמים רבות.

שימוש במונחים הנכונים ינרמל את האיברים ויהפוך את העניין כולו למציאות פשוטה, בדיוק כמו דיבור על יד, רגל וכו'. זאת, לרבות האפשרות לדבר על מה מותר ומה אסור, כמה מותר לגעת באיבר המין ואיפה ניתן לעשות זאת (משמע: במקומות פרטיים בלבד), האם הנגיעה או המשחק מענגים, או לא...
בגילאים האלה, ההורים עדיין רוחצים ומלבישים את הילדים, כך שלא צריך להמתין שהשאלה תגיע מהילדים - ואפשר להעלות את הנושא, תוך כדי שיחה על כל אברי הגוף; להסביר להם את השונות - ולא ליצור מצב שבו הם יבחנו את זה לבד וילמדו על כך בצורה מעוותת.

ילדים בני 5-9: גיל החביון. העניין במיניות יורד, יש איבה בין הבנים ובנות. אך בעידן הדיגיטלי והחשיפה בתקשורת וכן טשטוש הגילאים וצורת הלבוש עלולה לעיתים ליצור מציאות בו ילדה בת 9 תתלבש כמו נערה . לכן חשוב לשמר על הילדות ולא לרוץ ולבגר את הילדים בטרם עת, למשל לא להגיד: הילד שלי מבוגר לגילו.

מתבגרים בגיל 9-10: גיל ההתבגרות הולך ומקדים עם השנים. מכיוון שישנן בנות שמקבלות את הווסת הראשונה כבר לפני גיל 11, כדאי להסביר להן על כך ולדבר על המחזור החודשי, כבר מגיל 9-10, כחלק מהתהליכים הטבעיים של הגוף, מבלי ליצור הפחדה. אצל בנים עשוי להופיע קרי לילה, כבר מגיל 10 - ולכן כדאי להקדים ולדבר איתם על זה, באופן טבעי.

בגילאים אלה, הילדים גם מתחילים להתעניין יותר בדרך בה באים ילדים לעולם; וחשוב לתת להם את כל האינפורמציה, בצורה טבעית ונורמלית, שתספק את הסקרנות שלהם - ולא תשלח אותם להשלים את המידע ממקורות אחרים (פחות בטוחים). אין צורך להיכנס לפרטי פרטים, אבל כדאי לבוא ממקום יותר מקבל ופחות שיפוטי. לשם כך, ניתן להיעזר בספרים או סרטונים ייעודיים (כגון סרט ההסברה "ילדים באים מאהבה").

מתבגרים בגיל חטיבת ביניים: בגילאים האלה, ילדים מתחילים לאונן - וחשופים לרשת ולפורנו, בלי שיש לנו (ההורים) האפשרות למנוע את זה לחלוטין. לכן, עדיף להציף את הנושא ולהסביר להם כי סרטי פורנו אינם דומים למה שקורה בחיים; ואינם סרטים שמלמדים איך לעשות סקס. זו גם ההזדמנות להסביר להם כי יחסי מין צריך לעשות מתוך אהבה - וממקום של אכפתיות כלפי הצד השני. להסביר כי חשוב לאפשר לקשר לקרות - ולא למהר לקיים יחסים בגיל 12, אלא רק מאוחר יותר, סביב גיל 16-18, שזהו גם הגיל שבו גוף האישה (הנרתיק) בשל לחדירה.

חשוב לדבר איתם גם על האוננות, לתת להם לגיטימציה לעשות את זה בפרטיות בחדר שלהם - בלי להסתתר, לכבד את הפרטיות שלהם וללמד אותם איך לאונן, בצורה שלא תגרום להם נזק (עם היד - ולא באמצעות שפשוף בכרית או בשמיכה).

חשוב במיוחד, בגילאים אלה, לתת לגיטימציה למבוכה שלהם, להזדהות איתה, לומר להם שאנחנו יודעים שזה מביך וזה בסדר שהם מובכים, אבל אנחנו רק משוחחים על דברים טבעיים של החיים.

חמדה גיורא היא מטפלת מינית מוסמכת, עוסקת בטיפול וחינוך למיניות במכון "מפנה".

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום סקסולוגיה.