יבלות ויראליות: איך הומאופתיה יכולה לעזור?

יבלות ויראליות מדבקות (מולוסקום) הן תופעה נפוצה יחסית (ומדבקת מאוד), בגילאי הגן ובית ספר יסודי. מדובר בווירוס מדבק, העובר במגע ישיר בין ילדים - גם בבית הספר וגם במסגרת המשפחה.

ההדבקה עלולה לקרות גם באמצעות מגע בחפצים, כמו מגבות או מצעים, שהילד נגע בהם, אך היא מוגבלת כמעט באופן מוחלט לילדים בגילאים הללו. הפגיעה בילדים בוגרים ובמבוגרים היא נדירה ביותר.

ההדבקה אפשרית גם על ידי מגע בחפצים, כמו מגבות או מצעים. צילום: שאטרסטוק

מהי שכיחות המחלה?

המחלה שכיחה יותר בקרב חולים המטופלים בסטרואידים, בחולי דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס - Atopic dermatitis; ידועה גם בכינוי: אסטמה של העור) וחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון.

בעוד שאצל ילדים ההדבקה היא באמצעות כל סוג של מגע, הרי שאצל מבוגרים (גיל 15-29), כאשר מתרחשת הדבקה - היא מתרחשת דרך מגע מיני בלבד (ולכן שכיחותה נמוכה).

מהם התסמינים של יבלות ויראליות מדבקות, אצל ילדים?

הידבקות בווירוס מתבטאת בהופעת נגעים קטנים, מעין שלפוחיות קטנות, נוקשות וחלקות -על פני העור, באזורים שונים של הגוף. הנגעים מתחילים על פי רוב כשלפוחית בודדת, ההולכת ומתפשטת - ועשויה להגיע לכיסוי אזורים נרחבים של הגוף.

כלומר: הילד מדביק את עצמו - ומעודד העברה של הנגעים ממקום למקום בגוף, כשהוא נוגע בנגעים; ולאחר מכן, בחלקי הגוף השונים.

הנגעים יכולים להופיע בקבוצות, או מפוזרים על העור כולו. במצבים קיצוניים, הילד יהיה מכוסה בנגעים מכף רגל ועד ראש - כולל אזור הפנים. אבל, על פי רוב, הנגעים יהיו ממוקמים בגב ובגפיים.

מדוע חשוב לטפל ביבלות ויראליות אצל ילדים?

לרוב, הנגעים נעלמים עם הזמן; עם זאת, הנגעים עלולים להישאר שנים אחדות - עד שהגוף לומד לפתח עמידות כנגד הווירוס, באופן עצמאי. בשל אופיין המדבק והזמן הרב שלוקח לגוף להתמודד עם היבלות, המחלה מהווה קושי רב עבור ילדים שנדבקו בהן - אנשים נרתעים מלבוא איתם במגע; גננות לא ירשו לילדים להגיע לגן, על מנת שלא ידביקו את הילדים האחרים וכו'.

מהו הטיפול המומלץ ביבלות ויראליות, בקרב ילדים?

בעוד שמרבית רופאי העור ימליצו להורים לא לטפל - ולחכות שהתופעה תעבור מעצמה, הרי שישנן שיטות שונות להתערבות, שרופאים נוקטים בהן מעת לעת. אם מדובר בנגעים בודדים, הטיפול יהיה מקומי - ויכלול צריבה עם חנקן נוזלי, שימוש במשחות שונות לייבוש הנגעים וגירודם, או סילוק הנגעים עם כפית כירורגית, בהרדמה מלאה.

מה הבעיה בסוגי הטיפול הקונבנציונלי, המוצע לטיפול ביבלות ויראליות אצל ילדים?

הבעיה העיקרית היא שהטיפולים המקומיים אינם פותרים את מקור המחלה. הנגע אמנם מסולק ממקום מסוים בגוף - אך יום אחרי זה, הנגע יופיע במקום אחר, משום שהווירוס עצמו נותר בגוף. מדובר במחלה מערכתית, כלל גופית; ופתרון מקומי אינו פותר את הבעיה, באופן מערכתי.

בנוסף, הטיפולים המקומיים גורמים סבל רב לילדים, משום שיש לחזור עליהם ללא הפסקה -וכך הורים נוטים להתייאש מהטיפולים ומעדיפים לחכות שהמחלה תעבור מעצמה.

הטיפול ההומאופתי ביבלות ויראליות ניתן כטיפות דרך הפה. צילום: שאטרסטוק

מה הפתרון שמציעה הרפואה ההומאופתית לבעיית היבלות הוויראליות, אצל ילדים?

להומאופתיה המודרנית יש פתרון המאפשר להרוג את הווירוס עצמו - ולא רק לטפל בסימפטומים שהוא יוצר. התכשיר ההומאופתי שמסייע בחיסול הווירוס מבוסס על סוג של עץ ייחודי מדרום אמריקה, ששימש את הרפואה המסורתית של ילידי היבשת, לטיפול בפצעים ובעיות בעור.

שילוב השימוש בחומר זה, יחד עם תכשירים הומאופתיים אחרים, מייצר פתרון המחסל את הווירוס - ובעקבותיו את הופעת הנגעים, ב-80% מהמקרים.

מהו זמן ההחלמה מיבלות ויראליות, לאחר טיפול הומאופתי?

התכשיר ניתן כטיפות דרך הפה, 3 פעמים ביום. לטיפות אין טעם. בתוך 3 שבועות, מופיעים עיגולים אדומים סביב הנגעים - והם נושרים. בתוך מקסימום 3 חודשים של טיפול עקבי, הילד נקי מהנגעים לגמרי: הנגעים נושרים ונעלמים - ומתרחשת החלמה מלאה, תוך שהגוף מפתח עמידות. הטיפול אינו משאיר צלקות או סימנים - ולילד לא נגרם סבל.

במה שונה הגישה ההומאופתית, לטיפול ביבלות ויראליות?

ההבדל העיקרי נעוץ בגישה שונה לבעיה: התפיסה ההומאופתית היא תפיסה של טיפול מערכתי, במקור הבעיה - שאחת מתוצאותיו היא גם היעלמות הנגעים החיצוניים. המטרה העיקרית של הטיפול ההומאופתי היא חיזוק המערכת החיסונית, כך שהגוף יוכל לפתח עמידות לווירוס - ולהדבקה עצמית חוזרת.

לסיכום: בהתחשב בכך שלרפואה המערבית אין פתרון מוצלח לבעיה; ובהתחשב בכך שהתופעה נפוצה ביותר - וגורמת לסבל חברתי לילד והוריו, הרי שהפתרון ההומאופתי הינו פתרון הגיוני, יעיל, קל לשימוש - ואינו כולל תופעות לוואי. אחוזי ההצלחה בטיפול ההומאופתי גבוהים במיוחד, הטיפול אינו מותיר צלקות - ואין לו שום תופעות לוואי, כך שגם במקרים שבהם הטיפול אינו מסייע, הוא לפחות אינו מזיק.

ד"ר דניאל שינהר הוא מומחה בכירורגיית ילדים והומאופתיה מודרנית.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.