קרינה מ-WiFi: לא בבית ספרנו?
13 ילדים עותרים לביהמ"ש בטענה כי חלו כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים ניידים ומרשת אלחוטית, הנמצאת גם בבתי ספר. המדינה: לא מכירים מחלה כזו
אפרת, ביולוגית במקצועה ורן מהנדס מכונות, הם הורים לשני ילדים בני 9 ו-12, המתחנכים בבית ספר יסודי בתל אביב, שהותקנה בו, בדומה לבתי ספר רבים בארץ, רשת WiFi (וויי פיי), כדי להתאים את הלימודים למאה ה-21. משנודע להם לפני כשנה וחצי כי תותקן רשת אלחוטית בבית הספר, הם פנו להנהלת בית הספר ולעיריית תל אביב, כדי להביא לביטול רוע הגזירה, וזאת מחשש לחשיפה של ילדיהם לקרינה אלקטרו מגנטית. משלא נענתה בקשתם, החליטו להצטרף לעתירה לבג"צ של הנהגת ההורים הארצית, הפורום לסלולריות שפויה ועו"ד דפנה טחובר, נגד משרד הבריאות ומשרד החינוך, עתירה שעניינה הוצאת רשתות אלחוטיות מבתי הספר. העתירה נדונה בימים אלה.
כולנו רוצים שילדינו יקבלו את החינוך הטוב ביותר, בשיטות המתקדמות ביותר, הכוללות בין היתר שיעורים מתוקשבים וחווייתיים. השאלה היא האם הקידמה הזו עלולה לבוא על חשבון בריאות ילדינו? והאם ילדינו משמשים היום למעשה "שפני ניסיונות", לטכנולוגיה אלחוטית, שאנו לא יודעים מה תהיינה ההשפעות העתידיות שלה?
רגישות לקרינה אלקטרו מגנטית: יש או אין מחלה כזו?
לעתירתם צורפו 13 תצהירים של ילדים הלומדים בבתי ספר שונים בארץ, הסובלים מרגישות לקרינה אלקטרו מגנטית (מחלת ה-EHS). אחד מהם הוא תלמיד כיתה י"א, הכותב כך בתצהירו: "יש לי כאבים בכל מיני מקומות בגוף, בעיקר באלה הקרובים למכשיר פולט קרינה, בעיקר בראש ובצוואר. בבית הספר אני מרגיש את הכאבים, כשילדים עם פלאפונים מתקרבים אלי, ובמקומות שבהם יש וויי פיי בבית ספר".
נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, ביקש מהמדינה להעריך כמה ילדים בישראל סובלים מ-EHS. מתשובת המדינה עולה כי לא ידוע על מחלה כזו. לפי חוות דעתה של פרופ סיגל סדצקי, מנהלת מרכז הידע בנושא קרינה בלתי מייננת, ומנהלת מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ושירותי בריאות, אין אבחון רפואי לתופעה של רגישות לקרינה ולכן לא ניתן להעריכה. עוד נכתב בחוות דעתה כי ייתכן ורגישות זו מקורה בתסמינים פסיכיאטריים, ובכל מקרה יש לבחון האם מזהמים, כגון זיהום אוויר, אחראיים למחלה.
לעומתה, טוען פרופ' אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים (בדימוס), בתצהיר שכתב: "לדעתי המקצועית, אי סבילות לקרינה אלקטרומגנטית, אינה מחלה פסיכיאטרית או פסיכוסומאטית, אלא מצב רפואי הנגרם מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית. קביעתי זו היא הן על-סמך ניסיוני האישי, לאחר שבדקתי פציינטים הסובלים מ-EHS והן על בסיס המידע הרפואי והמדעי הקיים. לצערי, ולמיטב ידיעתי, משרד הבריאות בישראל לא עשה דבר לבדוק את ממדי התופעה בישראל... אני מקבל דיווחים מטרידים על ילדים שהחלו לסבול מ-EHS בארץ ובעולם, לאחר שהוכנסו מערכות WiFi לבתי-הספר. אין לי ספק שבשל הכנסת רשתות לבתי-הספר, מספר הילדים שיצטרפו למעגל הסובלים מ-EHS ימשיך ויגדל, וזאת בשל החשיפה הכרונית לקרינה במשך כל שעות היום בבתי הספר. ואני מדגיש שאין המדובר במחלה נדירה, אלא בתופעה בעלת שכיחות גדלה והולכת... חשוב להדגיש שבהתחשב בכך שאוכלוסיית הילדים היא אוכלוסייה רגישה במיוחד, כיוון שלילדים יש גולגולת דקה, מה שגורם לחדירה גבוהה יותר של הקרינה למוחם, ובשל העובדה שמערכת העצבים שלהם עדיין מתפתחת - לכן, אוכלוסייה זו היא בסיכון גבוה יותר לפתח EHS".
יש לציין כי קיימת הסכמה גורפת בארץ ובעולם, כי יש להמעיט ככל שניתן בחשיפה לרשת אלחוטית, במיוחד של אוכלוסיות רגישות כגון ילדים. בנייר עמדה של המחלקה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה, משנת 2010, נכתב כי בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, עדיף לעשות שימוש בטכנולוגיה חוטית קווית, לתקשורת בין מחשבים, שכן היא בטוחה יותר מתקשורת אלחוטית. מדיניות זו תואמת את החלטת הפרלמנט האירופי משנת 2009 ואת עמדת ארגון הבריאות העולמי משנת 2011, לפיה טכנולוגיה אלחוטית הכוללת שימור בבלוטות', WiFi וטלפונים אלחוטיים, פולטת קרינה אלקטרו-מגנטית שייתכן כי היא מסוכנת לבני אדם.
גם משרד החינוך בישראל נדרש לנושא, ובחוזר מנכ"ל שהוציא לבתי הספר ביולי 2013, הורה לבתי הספר להקים רשתות חוטיות ורק במקומות בהם רשתות אלה גורמות למפגע בטיחותי, תותקן רשת אלחוטית ותופעל במגבלות. למשל, תכנים פדגוגיים כגון מצגות, שימוש בתוכנות של מעבדי תמלילים קבצי אקסל וכו' יועברו ברשת קווית; רשת אלחוטית בשטח בית הספר תכובה כשלא נעשה בה שימוש במסגרת הלימודים. בנוסף, הוגדרו מגבלות לשימוש ברשת אלחוטית. בכיתות א'-ג': עד 3 שעות שבועיות; ובכיתות ד' ומעלה עד 8 שעות שבועיות.
בעתירה האמורה, נטען שמשרד החינוך לא אוכף את מדיניותו-שלו, ובפועל כן נעשה שימוש בבתי ספר ברשת אלחוטית, בניגוד להנחיות משרד הבריאות. הדבר חמור שבעתיים, לאור העובדה כי נמצאו ילדים הסובלים מרגישות לקרינה מרשת אלחוטית. ואכן, מנתוני משרד החינוך שהוצגו בבית המשפט עולה כי ב-75 אחוזים מבית הספר בישראל מותקנת רשת אלחוטית. זהו נתון מפתיע ביחס למדיניות משרד החינוך, לפיה יש להעדיף רשת קווית.
בעיה נוספת שמעלים העותרים היא התקן הישראלי לקרינה. רמת החשיפה המותרת בישראל עומדת על 40-100 [מיקרו וואט לס"מ בריבוע], לעומת אירופה שם רמת החשיפה מקסימלית לאוכלוסייה של 0.1 [מיקרו וואט לס"מ בריבוע]: אלפית מהמותר היום בישראל.
לפי תצהיר שהגיש לבג"צ רם דישון, מומחה בנושא קרינה: "תוצאות המדידה אינן משקפות כלל את עוצמת הקרינה האמיתית בבתי הספר... מדידות נכונות ימצאו כי רמת הקרינה בבתי הספר יכולה להיות בין פי 200 לבין פי 1,000 מזו שמצוינת בדו"חות! המחדל החמור ביותר שמצאתי הוא שמכשירי המדידה בהם נעשה שימוש כלל אינם מסוגלים למדוד את קרינת ה-WiFi... נעשה שימוש במד קרינה שמודד עד 3GHz בעוד קרינת ה-WiFi עובדת על תדרים של עד 5 GHz... הסיבה לרמות קרינה נמוכות יותר בישראל נובעת ממדידה לא נכונה ושימוש במכשירים לא מתאימים".
מדוברות משרד החינוך נמסר: "משרד החינוך פרסם השנה הנחיות לבתי הספר, לפיהן השימוש ברשת אינטרנט אלחוטית נקבע כאפשרות חריגה לכלל לפיו יש להעדיף התקנה של רשתות חוטיות, זאת לאחר הוכחת קיומם של צידוקים פדגוגיים וטכניים, ובהתקיים תנאים נוספים, שמצדיקים זאת. בבדיקות קרינה שערך המשרד להגנת הסביבה בסוף השנה שעברה, רמות הקרינה שהתגלו הנובעות מרשתות אלחוטיות (קרינת תדר גבוה - RF) הינן רמות נמוכות בצורה משמעותית מרמות הסף שנקבעו בתקנים ובדרך כלל אפילו מתחת לרמת סף המדידה של המכשירים. יצוין כי הנושא מצוי בדיונים בבית המשפט ומענה ניתן במסגרת העתירה".
מדוברות משרד הבריאות נמסר: "לא דווח למשרד הבריאות מיקרים של רגישות לקרינה EHS. מדיניות משרד הבריאות בנוגע לשילוב תקשורת בבתי ספר מובאת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מיולי 2013".
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום רפואת ילדים
והפורום של רפואת ילדים - הלל יפה