רפואת ילדים: שחיקה גבוהה

מתמחים ברפואת ילדים אינם חסינים לרמות הגבוהות של שחיקה אליהן חשופים עמיתיהם בהתמחויות אחרות, והמטופלים הצעירים עשויים לשלם את המחיר - כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics.

להערכת השחיקה של מתמחים ברפואת ילדים, התבססו החוקרים על שני מרכיבים של מדד Maslach Burnout Inventory. הם התבססו על המשפט: "אני חש שחיקה מחוץ למקום העבודה שלי" להערכת תשישות נפשית, ועל המשפט: "הפכתי חסין יותר לאנשים מאז שהתחלתי בעבודה זו".

הסקר בחן גם את גישות המתמחים וההתנהגויות שלהם באשר לטיפול בחולים, על-בסיס שבע שאלות שנגעו לתדירות פעולות מסוימות, דוגמת טעויות טיפול שאינן מיוחסות לחוסר ידע או נסיון או חוסר תשומת לב להשפעה החברתית או האישית של מחלה על המטופל.

המשתתפים בסקר היו רופאים מ-11 תכניות התמחות בגדלים שונים ברחבי ניו-אינגלנד.

בקרב 39.1% המשיבים שנמצאו חיוביים לשחיקה, לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי שחיקה לפי מגדר, מוצא/גזע, מערכת יחסית או מצב משפחתי, אם כי במתמחים בגילאי 30 שנים ומעלה תועדה שכיחות גבוהה יותר של שחיקה, בהשוואה לצעירים יותר (52% לעומת 37.5%).

שנת ההתמחות או שעות העבודה בשבוע האחרון גם כן לא נמצאו קשורים בקשר מובהק עם הבדלים בשיעורי שחיקה, אך זוהה קשר עם חוסר שינה. מבין 104 המתמחים שדיווחו על תחושת חסר שינה, 53.9% דיווחו על תחושת שחיקה בהשוואה ל-30.9% מאלו שלא סבלו מחסר שינה.

בניתוח מתוקן, בקרב מתמחים שדיווחו על שחיקה תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של גישות והתנהגויות תת-אופטימאליות באשר לטיפול בחולים על-בסיס שבועי או חודשי.

השכיחות הגבוהה של תחושות שחיקה והשלכות שליליות על הטיפול בילדים עשויים לתמוך בשילוב התמודדות עם שחיקה במסגרת ההכשרה בתכניות התמחות.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.