הספקטרום האוטיסטי: איך מזהים?

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי במספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. הסיבות לכך טמונות בין היתר בעלייה במודעות לתסמונת ולסימניה, שמביאה להגדלת מספר האבחונים המבוצעים בהשוואה לעבר והן בשינוי הקריטריונים האבחנתיים. קיימים גם הסברים העשויים להצביע על צמיחה אורגנית במספר מקרי האוטיזם בעולם: הבאת ילד לעולם בגיל מאוחר של ההורים (בעיקר מסיבות סוציאליות ומהגדלת תוחלת החיים), וגורמי סיכון סביבתיים מגוונים שנחקרים בעולם.

ד"ר חגית נגר, מנהלת מרכז "מראות" לאבחון וטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי מדגישה מספר נורות אזהרה שעלולות להצביע על האפשרות שהילד נמצא בספקטרום האוטיסטי:

1. היעדר קשר עין בזמן שיחה או משחק

2. קושי בהבעה ריגשית המשתקפת בהבעות הפנים של הילד. לדוגמא: הילד יגיב באותו אופן לאירוע משמח, מצער או לאירוע מפחיד. כך גם לגבי הבעות פנים של הזולת, למשל: צפייה באדם מחייך עלול לגרום לילד לפרש זאת ככעס.

3. טון דיבור ייחודי ולא שיגרתי טון שעשוי להישמע מונוטוני/רובוטי, לא אנושי וללא "גוון" בקול.

4. שפה גבוהה/אנציקלופדית שפה שאינה אופיינית לדיבור של ילד או נער בן אותו גיל, לדוגמא: יבטא משפטים כדוגמת: "אני נוטל כמוסה",  הנני מתחייב לאכול כריך, ללגום משקה . ברצוני לציין כי ...

5. קושי בהבעה ובהבנת תקשורת לא מילולית: מחוות גוף/ידיים וכד'. אם ילד/אדם יסמן לו בידו לגשת אליו - הילד לא יבין מה הוא רוצה.

6. קושי בייזום שיחה עם הזולת כך למשל כשיראה ילד זר לידו הוא ירצה לפתוח איתו בשיחה, אבל יתקשר עמו באופן חסר שיפוט חברתי כמו: - "החולצה שלך מקומטת", "איזה ציור יש לך על השמיכה בלילה", "למה אתה נמוך? וכו'.

7. חוסר תגובה הילד לא יידע להגיב לאמירה של האדם העומד מולו , מה שיוביל לקטיעת השיחה.

8. קושי משמעותי בקבלת שינויים פעוטים קשיים הנראים להורים לא משמעותיים, כגון: שינוי במסלול הנסיעה, שינוי בזמני ארוחות וכו' וגורמים לילד להתנהגות חריגה ולקושי בקבלת שינויים אלו.

9. מיעוט קשרים חברתיים או היעדר קשרים חברתיים תואמי גיל. ילד צריך שמרבית חבריו יהיו בגילו. אם ילד מתחבר עם ילדים שקטנים ממנו או גדולים ממנו משמעותית יש לבחון את הנושא.

10. עיסוק מוגזם הגוזל זמן רב בנושא מצומצם וייחודי - הקדשת רוב שעות הערות ביום לעיסוק מרכזי לדוגמא ילד צעיר שמתעניין בגוף האדם בצורה מוגזמת וקורא רק על נושא זה או לומד מפות גיאוגרפיות למשך שעות ארוכות ואינו מתעניין בתחומים מגוונים - או כל נושא אחר אשר נדמה כי העיסוק בו מוגזם - מצריך ברור.

11. קושי בהבנה ובהבעת רגשות תואמים לגירוי החברתי -לדוגמה , מפסיד במשחק חברתי ויגיד: "יש, ניצחתי!" תוך כדי חיוך.

כאמור, אוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית המלווה את הילד כל חייו. אין כיום טיפול תרופתי המעלים את תסמיני הליבה של האוטיזם, אולם ההפרעה לרוב אינה מופיעה בנפרד, אלא בליווי הפרעות שהשכיחות שבהן כוללות OCD, דיכאון והפרעות קשב וריכוז שבהן טיפול תרופתי בהחלט עשוי לסייע. הטיפולים המוצעים כיום לילדים ונוער עם הפרעות על רצף האוטיזם נועדו להקנות להם כלים לתקשורת חברתית והבנה רגשית הדדית שיאפשרו להם להבין ולתקשר טוב יותר עם סביבתם. הפרוטוקול הטיפולי האופטימאלי מבוסס על שילוב של טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי.

חשוב לזכור! ידוע כיום כי ילדים בעלי יכולות קוגניטיביות תקינות שאובחנו כלוקים בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי , יכולים להתקדם מאוד בכישוריהם החברתיים והתקשורתיים באם יקבלו טיפול מערכתי מתאים. על מנת שמטרות אלה יושגו, חשוב מאוד לאתר אותם ולעזור להם בגיל צעיר .

לאחרונה נפתח בבית חולים דנה דואק לילדים שבמרכז הרפואי תל-אביב מרכז ייחודי לאבחון , טיפול ומחקר בילדים על הרצף האוטיסטי בגילאי 6-18. ייחודו של המרכז, "מראות" שמו, הוא בכך שעד כה האבחון והטיפול באוטיזם התמקד בעיקר בגיל הרך, והטיפול בגילאי בית-ספר התפזר על פני מרכזים ומטפלים שונים ללא גוף אחד המרכז הטיפול הרב-תחומי. מרכז "מראות" פועל במסגרת היחידה להתפתחות הילד, ומאגד תחת קורת גג אחת רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ועוזרי מחקר. כל אלו פועלים כצוות אחד, המלווה את המטופלים ומשפחותיהם עד לגיל הבגרות.

חלק מרכזי ב''מראות'' הוא אבחון ראשוני של ילדים שעד כה טרם אובחנו כלוקים בתסמונת. האבחון מבוסס על מספר כלים דיאגנוסטיים: שאלון מפורט להורים (שממולא תוך כדי שיחה עמם ע"י פסיכולוג או נוירולוג התפתחותי /פסיכיאטר), ותצפית קלינית מובנית המתמקדת בילד. השאלון להורים ( ADI-R) כולל 93 שאלות הבוחנות את התפקוד התקשורתי, הרגשי והחברתי של הילד מינקותו ועד רגע הבדיקה. בנוסף, ההורים נשאלים אודות תחומי עניין ייחודיים ורגישויות סנסוריות של ילדם. השאלון ממולא במהלך שני מפגשים של איש המקצוע, ומאפשר להורים להיות מעורבים ושותפים בתהליך ההערכה של ילדם.

התצפית הקלינית נערכת עם הילד, כשההורים אינם נמצאים בחדר. כלי זה, המכונה ADOS-2, בוחן את תגובות הילד למטלות מגוונות, המדמות סיטואציות חברתיות שונות - עיון משותף בספר, שיחה חופשית, משחקי דמיון ושאלות אודות הבנת רגשות ויחסים חברתיים. תשומת הלב בתצפית הקלינית מופנית לרמת השפה של הילד, למאפיינים ייחודיים באופן דיבורו, ברמת השיתוף שלו בחוויותיו, בהתייחסות הרגשית לבודק, במחוות בלתי מילוליות, בהבנת יחסים חברתיים, בעיסוק בתחומי עניין ייחודיים ועוד.

עין מיומנת עשויה לזהות סימני אזהרה שעלולים להצביע על בעיה גם בפרטים הקטנים ביותר, כמו האופן שבו הילד או הילדה אוחזים בבובת משחק: האם הם מסתכלים על פניה (באופן שמשקף נטייה להקדיש תשומת לב לזולת לפרצופו ולדבריו), או שמתייחסים אליה כחפץ ללא יכולת למשחק דמיוני תואם גיל.

כאמור, טיפול משולב פרטני וקבוצתי המכוון הן לילד, הן להורים והן למערכת החינוכית נמצא כיעיל ביותר לתפקודו החברתי של הילד הלוקה באוטיזם.

בואו לדבר על זה בפורום אוטיזם.