בטיחות ילדים: כיצד למנוע תאונות?

בישראל נפגעים מדי יום כ-520 ילדים ובני נוער ומופנים לחדרי המיון. לפי הסטטיסטיקה הקשה, מדי יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה. כיצד אנו ההורים יכולים למנוע תאונות אלו?

לפי ארגון 'בטרם' - לבטיחות ילדים - היפגעות בלתי מכוונת מוגדרת כהיפגעות שאינה נגרמת בזדון על ידי אדם זר או של הילד בעצמו. היפגעות זו יכולה לקרות מסיבות נרחבות, כגון: טביעות, חנק, הרעלות ותאונות דרכים - ולהתרחש בבית, בדרכים, במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך השונים.

על פי מחקר של ארגון 'בטרם', אותו ערך הדוקטורנט אושרי וייס, חוקר באגף מחקר ופיתוח של הארגון, נמצא כי הסיכון הגבוה ביותר להיפגעות הוא בקרב פעוטות בדואים וערבים, ובקרב נערים בעיקר מהמגזר הערבי.

שתי הקבוצות המוזכרות לעיל נמצאות בסיכון גבוה יחסית לתמותה מסיבות שונות.

וייס: "בעוד שאצל הפעוטות הסיכון נובע מחוסר הבשלות הפיזית והקוגניטיבית שלהם, הגורם לכך שהם פגיעים יותר ודורשים השגחה צמודה ואפקטיבית, אצל בני הנוער הבנים, נובע הסיכון הגבוה משימוש בכלי רכב כגון טוסטוסים, אופנועים וטרקטורונים, אשר חסרים את ההגנה אותה מקנה המכונית וחגורת הבטיחות מפני היפגעות".

"היפגעות נוספת שבה ישנה בולטות של בני נוער בנים היא טביעות בים, בכנרת ובמקורות מים טבעיים אחרים. ההשערה היא שהם נמצאים בסיכון גבוה יחסית לתמותה מטביעה, בשל נטייה לקחת סיכונים, כגון רחצה בחופים בלתי מורשים ובלי מציל, ושחייה לאחר שתיית אלכוהול".

כיצד משפיע המצב הסוציו אקונומי של האדם על הסתברות ההיפגעות שלו?

"להערכתי, וכן על פי המחקר שערכנו, השתייכות לרמה חברתית כלכלית נמוכה, ובפרט לאוכלוסייה הערבית והבדואית, משפיעה על הסיכון להיפגעות בשלוש דרכים עיקריות.

ראשית, תשתית פיזית טובה: סיכון זה קשור בסוג הרכב, בסביבה של הילד, כגון ההפרדה בין הרחוב לכביש, ובגלל אי קיומם של מגרשי משחקים ושל בריכות בסביבתו הטבעית של הילדים. המחסור במגרשי משחקים ראויים, למשל, ביישובים ערביים, מעודד דפוסי משחק מסוכנים, המובילים במקרים רבים לתופעת הדריסה לאחור.

שנית, חוסר מודעות לסכנות ולדרכי מניעת תאונות:היעדר זמינותם של ההורים, בשל הטרדות הכלכליות שאופפות אותם. מחקרים שונים בתחום הבריאות הוכיחו כי השכלת האם היא הגורם שמנבא בצורה הטובה ביותר את בריאות הילד. ברגע שההורה עסוק בטרדת ההכנסה והוא לא יכול לממן שמרטף באופן קבוע, הסיכון להיפגעות גדל.

שלישית, חוסר נגישות לטיפול רפואי מהיר ואיכותי. אחת הסיבות לכך שילדים בדואים סובלים משיעורי תמותה גבוהים במיוחד, הוא המרחק הרב של הישובים הבדואים מבתי החולים, בהשוואה ליישובים בצפון ובמרכז הארץ".

אז כיצד ניתן לשפר את המצב?

"בשבועות הקרובים, תוגש לממשלת ישראל הצעה לתוכנית לאומית לקידום בטיחות ילדים, מהלך עליו עמלו בשנתיים האחרונות 16 משרדי ממשלה וגופים לאומיים, בהובלת משרד הבריאות ובליווי מקצועי של ארגון 'בטרם'. אני מאמין שאישור התוכנית ויישומה יובילו להפחתה משמעותית בהיפגעות ילדים בישראל ולעמידה ביעדי שנת 2020, כפי שנקבעו על ידי משרד הבריאות, במסגרת יוזמת 'עתיד בריא': הפחתה של 35% בשיעור התמותה מהיפגעות של כלל הילדים בישראל והפחתה של 30% בהיפגעות ילדים מהמגזר ערבים".

"המחקר שערכנו מראה שניתן לקדם בצורה משמעותית מאוד יעדים אלה, באמצעות הפחתה משמעותית של שיעורי התמותה בקרב שלוש קבוצות אוכלוסייה בהן שיעורי התמותה הם הגבוהים ביותר: ילדים ערבים בגילאי 0-4 בדרום ובצפון, וילדים ערבים בני 15-17 בדרום".

עד כמה חשובה מעורבות הממשלה בתוכנית המוצעת?

"להערכתי, מחויבותה של ממשלת ישראל לנושא, דרך התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים והקצאת המשאבים הנאותים לתחום בטיחות הילדים, ובפרט לאוכלוסיות הפגיעות ביותר של ילדים בדואים וערבים - תאפשר להביא לשיפור משמעותי לפחות בשניים משלושת הגורמים שציינתי, לפערים שקיימים בסיכון להיפגעות בישראל".

"לצורך המחשה ניתן לקחת לדוגמא את 'מגפת' הדריסה לאחור, שאחראית לכ-30% מהתמותה של פעוטות ערבים ובדואים, שאותה ניתן למגר באמצעות השקעה בפיתוח ובהטמעה של אמצעים טכנולוגיים להתראה, שעלותם הכוללת תהיה פחותה בהרבה מהחיסכון למשק כתוצאה ממניעה של מקרי נכות ואשפוזים".

"לגבי הגורם התרבותי-פסיכולוגי, אני מאמין ששימוש בידע ובכלים מתחום קבלת החלטות ושיפוט הם דרך אפקטיבית להתגבר על הקשיים המיוחדים של משפחות עניות לאמץ הרגלים של התנהגות בטוחה".

"בנוסף לכך, אנחנו מאמינים שרתימת הקהילה וההון החברתי שלה לנושא בטיחות הילדים, יכולה לסייע בהפחתת היפגעות גם בקרב שכבות חלשות, כפי שמתרחש ככל הנראה בקרב החברה החרדית, שבה שיעורי ההיפגעות אינם גבוהים - למרות סיווגה כשייכת למעמד חברתי כלכלי נמוך".

בואו לדבר על זה בפורום "בטרם" - לבטיחות ילדים.