קשב וריכוז: טיפול משולב

על פי נתונים המתפרסמים לאחרונה, בין 10% ל-15% מהילדים בגיל ביה"ס היסודי סובלים מהפרעות קשב וריכוז, עם או בלי פעלתנות יתר. חלקם של הבנים הוא גבוה באופן משמעותי מחלקן של הבנות, בעיקר בגיל ביה"ס היסודי, אולם בגיל מבוגר יותר בנות מגיעות לאבחון וטיפול, כאשר הבעיות שלא טופלו בילדות משפיעות ופוגמות בתפקודן מאוחר יותר.

הקושי בזיהוי מקור ההפרעה נעוץ, בין היתר בעובדה שחלק מהסובלים מקשיי קשב וריכוז, עם או בלי פעלתנות יתר, לוקים גם בהפרעות התנהגות אחרות הנובעות מהבעיה.

מחקרים משנות התשעים ואילך, מחזקים את העמדה, כי מלבד גורמים ביולוגיים-נוירולוגיים, שהם הגורמים המזמינים התערבות רפואית, גם גורמי סביבה וגורמי התערבות ותיווך, שהבולטים בהם הם קשרי הגומלין בין התינוק לבין הוריו ובני משפחתו, יכולים לתרום להתפתחות קשיי קשב וריכוז, לפעלתנות יתר ו/או לקשיים בוויסות החושי.

גירוי יתר, לדוגמא, מצד ההורים בתקופת הינקות, שעה שהתינוק זקוק דווקא לרגיעה, מקשה על התינוק לפתח מנגנוני וויסות רגשי, וזה מחזק אצלו את פעלתנות היתר. יש להניח כי תגובת התינוק לגירוי היתר, מחזקת את דפוס התנהגות ההורים או הדמויות המשמעותיות בסביבתו של התינוק, והתהליך של התפתחות הפרעת הקשב, או הפרעה חושית אחרת, מוזן באופן מעגלי.

הצלחה באיתור מקור קשיי הקשב והריכוז והתחקות אחרי שורשיהם, תוך הבחנה בין מקור הקושי לבין קשיים התפתחותיים ותחלואה נלווית, עשויה לסייע במתן תשובה לשאלה מי זקוק לריטלין ולמי מתאימות חלופותיו.

הפרעת קשב וריכוז מורכבת מ-3 סוגים של סימפטומים: מוסחות, תנועתיות ואימפולסיביות. הדומיננטיות של כל אחד מהם קובעת את סוג ההפרעה. לרוב הילדים יש את שלושת הסימפטומים ומדובר בהפרעה מהסוג המשולב.

^^אבחנה מבדלת להפרעת קשב וריכוז:^^

לא כל מי שאינו קשוב, מוסח בקלות או תנועתי, סובל מהפרעת קשב וריכוז. ראשית, יש לקבוע שמדובר בחריגה מהנורמה ואחר כך לשלול רשימה ארוכה של הפרעות היכולות "להתחפש" להפרעת קשב וריכוז: לקויות למידה, הפרעות שינה, הפרעות רגשיות, הפרעות התנהגותיות, הפרעות נוירולוגיות אחרות, הפרעות מטבוליות.

^^תחלואה נלווית להפרעת קשב וריכוז:^^

באופן סטטיסטי, הלוקים מהפרעת קשב וריכוז, סובלים גם מהפרעות נוספות אשר יש לאבחן ולטפל בהקדם:

- הפרעות התנהגותיות

- הפרעות חרדה ומצב רוח

- טיקים ותסמונת טורט

- הפרעה מרדנית מתנגדת

- אישיות אנטי-סוציאלית (כ-50% מהנערים בכלא סובלים מהפרעת קשב וריכוז)

- בעיות התפתחות ולמידה: קשיי שפה ודיבור, לקויי קואורדינציה מוטורית, תפקוד אקדמי לקוי, תת-השגיות

- בעיות בריאותיות: ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז סובלים יותר מתאונות לסוגיהן ומפציעות, מבעיות שינה, התמכרויות, יחסי מין לא זהירים, מהבשלה מאוחרת וגם יותר מאסתמה ואלרגיות.

^^תהליך האבחון:^^

האבחון הינו קליני, התרשמותי. רשאי לאבחן: פסיכיאטר, נוירולוג, רופא התפתחותי. המאבחן בונה פאזל העשוי מחלקים קטנים, אשר בסופו נותן תמונה מלאה של הילד וקשייו. תהליך זה לוקח זמן! אין אף בדיקה בודדת היכולה לאבחן או לשלול הפרעת קשב וריכוז. ניתן להיעזר בכלים נוספים כמו שאלונים מובנים, מכתבים, תצפית ובדיקות ממוחשבות.

ההרצאה דנה בתהליך קבלת ההחלטה לגבי מתן הריטלין כחלק ממערך טיפול בילד הסובל מהפרעת קשב. לדבריה, אין בעד או נגד ריטלין, אלא בעד או נגד הילד.

ההחלטה צריכה להיעשות על פי הפרופיל האישי של הילד: התנהגות, אינטראקציה חברתית, דינאמיקה משפחתית, תהליכים קוגניטיביים, תפקודים מנהליים ומיצוי הפוטנציאל במסגרת הלימודית, התפתחות אישיותית נוכח ההתמודדות עם הפרעת הקשב ומצבו הרגשי של הילד בזמן הנתון.

במקרים מסוימים, הטיפול בריטלין נועד לגרום לילד להיות "זמין", ורק אז ניתן לטפל בבעיות הנלוות.

תקציר הרצאתה של ד"ר הלן שיאס, פסיכולוגית הומניסטית, על היבטים חינוכיים

אבחנה בין ADHD/ADD אורגני מול סביבתי, והמשמעויות המתבקשות בהתייחסות חברי הסגל החינוכי בביה"ס להבחנה זו.

1. במצב בו קשיי הקשב והריכוז מקורם אורגני והילד מטופל בריטלין, נבדוק את דרכי ההתמודדות של הצוות תוך התמקדות ב-3 נקודות:

א. הריטלין הוא חלק מהטיפול ואין להסתפק בו.

ב. מימוש הפוטנציאל האקדמי בידיעה שהילד מקבל ריטלין ופנוי להתפתחות.

ג. התייחסות לתקופות קריטיות תוך מתן דגש על גיל ההתבגרות.

2. במצב בו קשיי הקשב והריכוז מקורם בגורמים סביבתיים, הריטלין אינו חשוב, לכן הצוות החינוכי אמור למצוא דרכי התמודדות דידקטיים ופסיכולוגיים בעזרת אנשי מקצוע בית ספריים.

נקודת המוצא של הטיפול ההומיאופתי לגבי הריטלין היא כי לא יתכן טיפול זהה להפרעה כל כך מגוונת כמו הפרעת קשב וריכוז הנובעת מסיבות רבות כל כך ועם סימפטומים רבים ומגוונים. ריטלין מתאים רק במקרים מסוימים. ההומיאופתיה מגדירה את הבעיה, את סוג הפרעת הקשב ורק לאחר מכן מתאימה טיפול אישי.

הסיבות לקשיי קשב וריכוז עלולות להיות: חוסר במרכיב מסוים כמו ברזל או ויטמין, הגורמים להפרעות נוירולוגיות שונות; טראומה, נזק חיצוני (לידה קשה, חיסונים, תרופות, חבלה, טראומה נפשית...); השפעות נפשיות שונות משלב ההיריון והלאה הגורמים לרגישות יתר או תת רגישות של החושים והמערכת הרגשית; תורשה.

יש 4 רמות להפרעות קשב למידה וריכוז:

1. בעיה מבנית - מוח (מומים, גנטיקה, טראומה, חוסר חמצן בלידה).

2. בעיה תפקודית - המבנה של המוח ומערכת העצבים המרכזית תקין, אבל יש קושי תפקודי, להתארגן ולהגיב נכון להתרכז.

3. בעיה רגשית - המבנה והתפקוד בסדר, אבל הבעיה הרגשית מפריעה ליכולת הריכוז, הקשב והלמידה.

4. בעיה שכלית - המבנה, התפקוד והרגש בסדר, אבל יש בעיה בהבנת הנשמע או הנלמד.

יש חשיבות לברר את מצב האם במהלך ההיריון והלידה. לדוגמא: מצבים רגשיים שעברה האם, מתן הורמונים במהלך הריון, טראומות גופניות ורוחניות, הריון לא רצוי, רצון להפלה, לידה טראומתית.

על פי הגישה ההומיאופתית, הטיפול בהפרעת קשב למידה וריכוז צריך להיות מכוון לתיקון הבעיה האישית ולא טיפול כללי.

כמו בכל מחלה מנסה ההומיאופת לברר את סיבת הבעיה ואת אפיוניה. אין תרופה או תרופות סטנדרטיות להפרעות קשב למידה וריכוז. התרופה תיבחר על פי ההבנה של הבעיה והאפיון שלה.

ברור אם כן, שיש חשיבות רבה לשיתוף פעולה של המטופל ומשפחתו ומסירת כל המידע להומיאופת. ככל שיש יותר פרטים וככל שיש מידע יותר ברור ולא שיגרתי יוכל ההומיאופת להתאים תרופה יותר מדויקת.

התרופה ההומיאופתית מפעילה את כוחות הריפוי של המטופל. ההשפעה של הטיפול אינה מלאכותית ואינה נמשכת רק מספר שעות כמו השפעת הריטלין. השינוי שנוצר בעקבות הטיפול הוא אמיתי ועמוק.

כולנו מבקשים לתת לילדינו את הבסיס לאיכות-חיים גבוהה למימוש מלוא הפוטנציאל.

אם נזהה את הפוטנציאל הטמון בכל ילד וילד ונאפשר לו לגדול לתוכו - נוכל לגדל ילדים שמחים קצת יותר ומתוסכלים קצת פחות.

בכל אחד מאיתנו טמון פוטנציאל המחכה לצאת מהכוח אל הפועל. האם זהו פוטנציאל קוגניטיבי-לימודי? פוטנציאל גופני? יצירתי? ניהולי?

3 אלמנטים להצלחת כל טיפול שנבחר:

1. החיפוש אחר מקור ההפרעה - שיטת אלבאום היא בבסיסה שיטת טיפול גופנית השמה דגש על חיפוש וזיהוי גורמים גופניים/מוטוריים/סנסורים-מוטוריים להפרעת הקשב והריכוז.

2. ראיית האינדיבידואל כפי שהוא בתוך המסגרת בה הוא חי בשילוב בניית תכנית טיפולית משולבת המותאמת ומתאימה למטופל וליכולותיו. 'חוויה של הצלחה'.

3. יצירת מודעות, הגדרת הציפיות ומטרות ריאליות מהטיפול: מודעות ליכולות, ליתרונות, לפוטנציאל, כמו גם למוקדי הקושי.

הפרעת קשב וריכוז ADD/ADHD - היא סימפטום. שם כולל לקשת של מצבים.

שני מקורות עיקריים ידועים להפרעה:

1. מקור אורגני, נוירולוגי, גנטי.
2. מקור סביבתי, מערכתי, פסיכולוגי.

בשיטת אלבאום אנחנו מתייחסים בעיקר לגורם גופני, מוטורי, סנסורי-מוטורי - גורם ביניים הנובע או מהמקור הסביבתי או מהמקור האורגני.

השיטה מבוססת על ראיית מערך היכולות של כל אדם מתוך 4 מערכות בסיסיות:

אינטליגנציה גופנית, אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה אנרגטית-חושית ואינטליגנציה חשיבתית, אשר פועלות מרמת הפרט לרמת המערכת ועד לרמה המשלבת את 4 המערכות M.C.Q. כל קושי בכל אחת מהמערכות יכול לגרום לבעיה תפקודית או לימודית.

שיטת אלבאום אינה עוסקת ישירות באינטליגנציה החשיבתית, אלא מאמינה ב'הוצאת המקלות מהגלגלים', בדרך לנסיעה חלקה יותר. דהיינו, הבנה והכנת הבסיס לכל סוג של למידה.

הטיפול בשיטה הוא טיפול העומד בפני עצמו. אך, במקרים מאובחנים נוירולוגית - אין הטיפול בשיטת אלבאום מחליף טיפול תרופתי, אלא מהווה תמיכה והשלמה לו ולטיפול ההתנהגותי. הטיפול בשיטה הוא טיפול גופני המאפשר תמיכה בהתמודדות עם מצבי ADD/ADHD קליניים.

מגוון מקורות גופניים עלולים לגרום לסימפטום תנועתיות יתר:

נשימה לא-מודעת/הישרדותית - קושי בשילוב נשימה עם פעילות מוטורית.

חוסר איזון במערכת החושים - רגישות יתר או תת-רגישות למגע/ריח/שמיעה/אנרגיה.

קושי בכתיבה-קריאה - שרירי עיניים, מוטוריקה עדינה.

קושי במערכת ההצלבה, הקואורדינציה, רגישות.

קושי במוטוריקה הגסה, יציבה, סרבול.

^^הטיפול על פי שיטת אלבאום:^^

מערכת החושים - איזון הקליטה החושית - העלאת המודעות לחשיבות המגע, טיפול מבוקר על ידי עיסויים מותאמים - במסגרת הטיפול וכהנחיות עיסוי להורים, עבודה על החושים הסובלים מרגישות יתר.

נשימה - תרגול נשימה נכונה - פיתוח המודעות לנשימה. שילוב נשימה עם פעילות - פיתוח מודעות ותרגול לשילוב הנשימה עם פעילות גופנית/קוגניטיבית/רגשית/אחרת.

מוטוריקה גסה - קשר עין-יד-רגל.

מוטוריקה עדינה - גרפו-מוטוריקה.

מערכת השלד - יציבה וכוח - חיזוק שרירי שלד והגמישות, תרגיל גדילה, זוויות גוף, תרגילי כוח והרפיה.

איברי גוף - בידול איברים - פיתוח שליטה על איברי הגוף, ליעילות מרבית בהפעלת איבר נדרש. עשוי להשפיע על בעיות התארגנות ועל כתיבה תקינה.

מערכות ההצלבה, הקואורדינציה, 'קו אמצע' - חיזוק תפקוד מתואם של שתי האונות ושל שני צדי הגוף, מחזקות את ההבחנה בין ימין לשמאל, לפנים ולאחור, למעלה ולמטה. להעלאת מידת הקשב והריכוז, שיפור יכולת ההתארגנות ושליטה במערכות הגוף.

מדדים להצלחת הטיפול:

מודעות - מטופל/סביבה משפחתית/סביבה מערכתית לימודית.

מלל - הגדרה והבנת מצבים.

אחריות עצמית - 'תיבת-כלים', תרגול עצמי יומיומי/תרגול בעזרת המשפחה.

התקדמות.

למידע נוסף - הקליקו על האתר של מרכז אלבאום.

לפרטים נוספים על טיפול חדש - ניסוי קליני לסובלים מהפרעות קשב וריכוז לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים, בפורום פסיכולוגיה קלינית, ובפורום לקויות למידה.