חיסונים: מקדימים תרופה למכה

לאחר לידת בתי, הסבירו לי בטיפת חלב על שגרת החיסונים שכל ילד עובר בשנים הראשונות לחייו. מתוך סקרנות נכנסתי לאינטרנט כדי לקרוא על החיסונים, ושם נחשפתי לראשונה לוויכוח סביב הנושא. בצד אחד נמצאים הרופאים ורוב האוכלוסייה, שמודעים לחשיבותם של החיסונים, ובצד השני נמצאים כ-10% מההורים בארץ שאינם מחסנים את ילדיהם מסיבות שונות, חלקם אף טוענים שהחיסונים מיותרים ועלולים לגרום לסיבוכים שונים.

"ברור לי שהורה הבוחר שלא לחסן את ילדו עושה זאת כיוון שהוא משוכנע כי הוא עושה את הדבר הטוב והנכון למענו", אומרת ד"ר מיכל שטיין, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בחטיבת הילדים, מרכז רפואי וולפסון ומנהלת פורום חיסונים לילדים בדוקטורס. "אך למעשה בכך הוא מונע מילדו את יתרונותיו של ילד הגדל במדינה מפותחת, היכול ליהנות מהקדמה הרפואית של המאה ה-21. ילד שאינו מחוסן הוא פגיע, ונמצא בעמדת נחיתות כלפי סביבתו. הורה שאינו מחסן צריך לזכור, כי אי מתן חיסונים הוא הימור על בריאותו ועל חייו של ילדו, ממש כמו במשחק רולטה רוסית".

חלק מהטענות הנשמעות על-ידי המתנגדים לחיסונים הן שהמחלות שנגדן ניתנים החיסונים למעשה נעלמו מהמדינות המפותחות, לכן מתן החיסונים הוא מיותר, מה גם שרוב הילדים בסביבה מחוסנים וכך הם מגנים על הילד שהוריו בחרו שלא לחסנו. "המחלה היחידה שמוגרה לחלוטין, ולכן ניתן היה להפסיק את החיסון נגדה, היא מחלת האבעבועות השחורות. כל המחלות האחרות שנגדן מחסנים קיימות עדיין", מסבירה ד"ר שטיין. "אמנם במדינות שבהן מחסנים ירד שיעורן באופו דרסטי, אך במקומות אחרים בעולם הן קיימות, ובשיעורי תחלואה גבוהים. היות שהעולם הוא כיום 'כפר גלובלי', נוסעים יכולים לייבא מחלות אלו, ומי שאינו מחוסן נמצא בעמדת פגיעות". עוד היא מוסיפה, כי חלק ממחוללי המחלות נמצאים בסביבתנו, כגון מחולל הטטנוס הנמצא באבק, לכלוך, חלודה ועוד.

ד"ר שטיין מספרת כי במדינות שהפסיקו חיסונים עקב חשש (לא מוצדק) הופיעו מגפות עם עלייה ניכרת בתמותה, כגון התפרצויות שעלת בבריטניה, יפן ושבדיה בשנות השבעים והשמונים, והתפרצות דיפטריה בברית המועצות לשעבר בתחילת שנות התשעים. לדבריה, החשש מחיסון ה-MMR בבריטניה הביא לירידה דרמטית בהתחסנות, ולעלייה בתחלואה. כמו כן, אורח בריטי חולה, שהגיע לישראל לחתונה בחצר חסידית שבה נהוג לא לחסן, הביא להתפרצות של כאלפיים מקרי חצבת בשנת 2008 בישראל (רוב החולים לא היו מחוסנים).

החיסונים מגנים עלינו ועל ילדינו מהמחלות המסוכנות. בנוסף, אנו משמשים הגנה לאחוז מסוים באוכלוסיה שאינו יכול להתחסן עקב רגישות יתר לאחד ממרכיבי החיסון, לתינוקות שלא הגיעו עדיין לגיל מתן החיסון או לאנשים הסובלים ממחלות חסר חיסוני (נובעות מפגמים מולדים בגנים שונים). בנוסף, ישנו גם אחוז מסוים באוכלוסייה המתחסן אך אינו מגיב למתן חיסון. "אנשים ותינוקות אלו נמצאים בסיכון יתר, וההגנה היחידה שלהם היא המעגל של אוכלוסיה מחוסנת סביבם, שלא תעביר אליהם מחלות", אומרת ד"ר שטיין. "תוכנית חיסונים מוצלחת, כמו גם חברה מוצלחת, תלויה בשיתוף פעולה של האינדיבידואלים לטובת הכלל. ברור שאנו מייחסים חוסר אחריות לנהג שמתעלם מחוקי התנועה על סמך זה ששאר הנהגים ייזהרו ממנו. באותה מידה, איננו יכולים לסמוך על האנשים סביבנו שימנעו העברת מחלות אם אנו יכולים להתחסן ולא עושים זאת".

המראה של הפעוט הקטן בטיפת חלב שמקבל זריקה גורם לחלקנו לרחמים ולבטים לגבי יכולתו הגופנית לקבל חיסון כשהוא עוד כל כך קטן. כתוצאה מכך נשמעת טענה רווחת שהחיסונים גורמים לעומס בלתי נסבל על מערכת החיסון. "החיסונים אינם מחלישים את גוף התינוק, להיפך - הם גורמים לשיפור התגובה של מערכת החיסון כנגד מחוללי המחלות, כך שאם הגוף יותקף על ידי מי מהם, תוכל מערכת החיסון להילחם בו כיחידת קומנדו מאומנת ולא כפלוגת טירונים", אומרת ד"ר שטיין. "במציאות, מערכת החיסון של תינוק יכולה להגיב לכ-100 אלף אורגניזמים שונים (חיידקים וירוסים וכדומה), לכן, מתן חיסון כנגד 10 אורגניזמים, כפי שמומלץ בשנת החיים הראשונה, יעשה שימוש ב-0.01% ממערכת החיסון, המהווה כמובן חלק זניח מהפוטנציאל שלה". עוד היא מוסיפה, כי כשהגוף נחשף לחומר זר, הוא מגיב למרכיבים מסוימים בו, שאותם מכנים "אנטיגנים". אנו מוקפים אנטיגנים זרים וחשופים אליהם ללא הרף. בכל מחלה פשוטה, הגוף מגיב לכמה עשרות אנטיגנים. בכל תוכנית החיסונים הניתנת כיום, מוצגים לגוף כ-125 אנטיגנים בלבד, כך שמתן חיסונים עושה שימוש בטל בשישים במערכת החיסון לעומת יכולתה, ואין שום חשש לשימוש יתר.

הטענה המפחידה ביותר הנשמעת בקרב מתנגדי החיסונים היא שחיסון ה-MMR עלול לגרום לאוטיזם או להחמיר את המצב הקיים. ד"ר שטיין מפריכה את הטענה: "אוטיזם הוא תסמין של מגוון מחלות נוירולוגיות, המתבטא בהפרעה תקשורתית בדרגות שונות. קיימת עלייה מתמדת באבחון אוטיזם. עלייה זו מוסברת באופן חלקי על ידי שיפור באמצעי האבחנה, עלייה במודעות ושינוי בקריטריונים האבחנתיים, אך קיים ככל הנראה גם גורם סביבתי שטרם ידוע מה טיבו. היות שהבעיות התקשורתיות מתחילות לבלוט סביב גיל שנה, גיל שבו הילד אמור להתחיל לפתח תקשורת שפתית, וגם חיסון ה-MMR ניתן בגיל שנה, הועלתה האפשרות של קשר בין השניים".

ב-1988 התפרסם בעיתון מדעי מוביל מחקר קטן, על 12 ילדים, שרמז על קשר בין חיסון ה-MMR לבין התפתחות אוטיזם אצל שמונה מהם. הכותבים, בראשות ד"ר אנדרו וויקפילד, רופא מבית החולים רויאל פרי בלונדון, לא היו ראשונים להעלות היפותזה זו, אך הם היו הראשונים לתת לה גושפנקה "מדעית". המחקר הוביל לתהודה תקשורתית רבה, התעורר פחד גדול ממתן החיסון, ורמת ההתחסנות ירדה פלאים (מה שגרר עלייה ניכרת בתחלואה). בהמשך, הקשר נשלל בסדרת מחקרים גדולים אשר בוצעה על מאות אלפי ילדים, ובסופו של דבר התברר מחקרו של ד"ר וויקפילד כמעשה רמייה שגרם לשערורייה בקהילה המדעית.

"בארה"ב קיים מערך דיווח (The vaccine adverse event reporting system VAERS), המרכז כל תופעה חריגה החלה לאחר חיסון, מקלה ועד חמורה, בין אם נראית קשורה לחיסון ובין אם לאו", אומרת ד"ר שטיין. "בצורה זו קיימת ביקורת מתמשכת על תופעות לוואי של חיסונים והמערכת מבקרת את עצמה באופן מתמשך. בטיחותם של החיסונים הוכחה במעקב אחר מיליונים רבים של ילדים שחוסנו, ומחקרים אפידמיולוגים מדעיים רבי היקף ממדינות שונות ובשיטות שונות שללו באופן ברור ומוחלט את הקשר שקיים כביכול בין חיסונים לתופעות לוואי כמו אוטיזם, מוות בעריסה, טרשת נפוצה, סוכרת, ועוד".

אמנם ניתן להבין את חשיבות החיסונים נגד מחלות קשות ומפחידות, אך כיום כחלק משגרת החיסונים מחסנים גם נגד אבעבועות רוח, מחלת ילדים שרובנו עברנו ללא חיסון. "גם בצורתה הקלה, מחלה זו היא מטרידה ביותר וגורמת הן סבל לילד החולה והן אובדן ימי עבודה לא מבוטל להוריו", אומרת ד"ר שטיין. "הנתונים מישראל מראים אובן של כשמונה ימי לימודים ו-2.5 ימי עבודה בממוצע. בנוסף קיים שיעור לא מבוטל של סיבוכים - הן מנגיף האבעבועות עצמו והן סיבוכים חיידקיים משניים. בכל שנה, 1 מתוך 300 ילדים בישראל מגיע לאשפוז, ו-2-1 ילדים מתים כתוצאה מסיבוכים אלו. לכן, אין סיבה לחשוף ילד לסיכון לחלות במחלה העלולה לגרום לסיבוכים קשים כאשר יש בנמצא חיסון נגדה".

כאמור, הסיכונים בוויתור על החיסונים גדולים יותר מסיכוני החיסונים עצמם, לכן קבלת ההחלטות שלכם צריכה להתבסס על נתונים מדעיים ועובדות קיימות ולא על השערות, שמועות או תחושות, מכיוון שמדובר בבריאות ילדכם.

לפרטים נוספים על חיסונים - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.