בדיקות דם: אבחון מחלות

כולנו מכירים היטב את החוויה של בדיקות דם. דקירה קטנה בווריד ותוצאות שמגיעות למחשב. אבל מה באמת אנחנו יודעים על הפרוצדורה הפשוטה והיעילה הזו שמסייעת לרופאים ללמוד אודות בריאותינו? ממתי יודעים הרופאים לפענח את המידע הטמון בדמנו? ומה בכלל בודקים בבדיקות דם?

ד"ר נצר חירם, מומחה לרפואת משפחה, מסביר: "בחינת תאי הדם החלה במאה ה-18, עם המצאת המיקרוסקופ, והשתכללה עם השיפור בעוצמתו. בעבר נעשתה ספירת הדם באופן ידני על ידי אנשי מעבדה. ניתוח הרכב הדם החל גם הוא במאה ה-18. עד לתקופה זו, איברי הגוף הניתנים למישוש העסיקו את החוקרים ואנשי הרפואה, ונוזלי הגוף הוזנחו מבחינה מדעית. כשהחלו להתעניין בהרכב נוזל הדם, המלחים ושאר החומרים הנמצאים בו, ערכו בדיקות כימיות לניתוח התכולה והמאפיינים של נוזל הדם. מאז נלמד כי ניתוח הדם יכול ללמד אותנו רבות על בריאות האדם וכיום מהוות בדיקות הדם כלי ראשון במעלה לאבחון מצבו הבריאותי של האדם".

לדברי ד"ר חירם, "בדיקת דם היא ניתוח של הרכב הדם ותוכנו. הבדיקה מבוצעת בדגימת דם הנשאבת מתוך כלי דם (וריד, עורק או נים) אל תוך מבחנה בעזרת מחט. בדיקות הדם מתחלקות לשני חלקים: ספירת הדם המודדת את מספר תאי הדם ואת אופיים; ובדיקה ביוכימית המשמשת להעריך נוכחות חומרים שונים ורמתם בדם".

הבדיקות של ספירת הדם מלמדות אותנו על מצבם של תאי הדם, ולדברי ד"ר חירם הן יכולות להצביע על מחלות שונות, דוגמת אנמיה מסוגים שונים, ממאירויות של תאי הדם, מחלות גנטיות של תאי הדם ועוד. בעבר נעשתה ספירת הדם באופן ידני על ידי אנשי מעבדה. כיום ספירת הדם נעשית באמצעות מכשירים אוטומטיים.

הבדיקות הביוכימיות משמשות להעריך את רמתם בדם של הורמונים, מלחים, שומנים, תרופות, סמים וכן חמצן וגזים אחרים. הן יכולות ללמד על תפקודם של איברים שונים. לדברי ד"ר חירם, בדיקות הכימיה השכיחות מבוצעות לשם הערכת רמות מלחים (נתרן, אשלגן, כלור, סידן, מגנזים), חלבונים (אוריאה, אלבומין, קראטינין), שומנים (טריגליצרידים, כולסטרול) וסוכר. דוגמאות למחלות המאובחנות על ידי בדיקה ביוכימית של הדם הן הפרעה ברמת המלחים מסיבות שונות, עודף כולסטרול או שומנים אחרים, הפרה של איזון בפעילות הבלוטות השונות (בלוטת התריס, יותרת הכליה) והפרעות אחרות.

מתי עושים בדיקה?

בשל חשיבותן של בדיקות הדם נהוג לעשותן במקרה של חשד למחלות מסוימות או מצבים רפואיים מסוימים, לפני ניתוח הכולל הרדמה, לאחר פציעה או חבלה וכן כדבר שבשגרה. ד"ר חירם מפרט את ההמלצות הנוגעות לתדירות ביצוע בדיקות הדם השגרתיות התקופתיות, מה שמכונה "בדיקות כלליות" בעגת המטופלים: "תדירות בדיקות הדם נגזרת מגיל המטופל, רקע משפחתי ומחלות כרוניות. לכל ילד מומלצת ספירת דם בגיל שנה. פרופיל שומנים מומלץ מדי 5 שנים לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45. בדיקות דם מומלצות לקראת ובמהלך הריון. רופא שמכיר את המטופל ידע לקבוע מהי התדירות הנכונה של הבדיקות בהתאם למינו, גילו, הרקע המשפחתי והרקע הרפואי האישי שלו".

את בדיקות הדם צריך לדעת לקרוא ולפענח כדי להבין על מה הן מצביעות. ד"ר חירם: "פענוח בדיקות הדם נעשה בהשוואה לטווח התקין. טווח זה נקבע על סמך ניתוח סטטיסטי של הערכים השונים עבור קבוצה גדולה מאוד של אנשים בריאים. חריגה מהטווח התקין אינה מצביעה בהכרח על מצב מחלה. יש להתייחס לתמונה הכללית של תלונות המטופל, ממצאי הבדיקה הפיזיקלית, גודל החריגה ומדדים אחרים בבדיקת הדם שאינם תקינים".