חדשות סרטן השד - מחקרים חדשים

ממחקר חדש עולה כי נשים שעברו כריתת רחם, ומטופלות ב-CEE-Conjugated Equine Estrogens אינן בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד, אך הן חייבות לבצע מעקב ממוגרפיה לעתים קרובות. ממצאים אלו עולים מניתוח של נתוני מחקר יוזמת בריאות נשים, WHI - Womens Health Initiative.

החלק במחקר שעסק בטיפול באסטרוגן בלבד, אשר השווה טיפול ב-CEE עם פלסבו הופסק בשלב מוקדם בשל היארעות מוגברת של מקרי שבץ, ומבלי שנצפתה ירידה בסיכון למחלת לב קורונרית. לדעת החוקרים הנוכחיים, תוצאות ראשוניות שהראו ירידה אפשרית בשיעור סרטן שד בשלב הפסקת המחקר, מחייבות ניתוח מעמיק יותר.

לאחר ביצוע הערכת סיכון לסרטן שד אצל 10,739 נשים בגילאי 50-79 שעברו כריתת רחם, הן חולקו לקבוצה שקיבלה טיפול ב-CEE ולקבוצה שקיבלה פלסבו. המשתתפות עברו בדיקות ממוגרפיה ובדיקות שד בתחילת המחקר, ולאחר מכן אחת לשנה. תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 7.1 שנים. כל המקרים שאובחנו כסרטן שד מ-29 בפברואר 2004, נכללו בניתוח הנתונים. המדדים העיקריים שנבדקו היו שכיחות סרטן שד, מאפייני הגידול וממצאי ממוגרפיה.

במהלך תקופת המעקב נרשמו 104 מקרים של סרטן שד פולשני בקרב מטופלות CEE ו-133 מקרים בקבוצת הפלסבו. בניתוח התוצאות נמצא כי שכיחות סרטן השד מסוג Ductal Carcinoma היתה נמוכה בקרב המטופלות ב- CEE, אך בדיקת אינטראקציה לפי סוג הגידול לא היתה משמעותית.

לאחר שנה אחת, אחוז הנשים עם תוצאות ממוגרפיה חריגות שדרשו מעקב עמד על 9.2% בקרב המטופלות ב- CEE, לעומת 5.5% מהמטופלות בפלסבו. תבנית זו נשמרה לאורך המחקר עד קבלת אחוז מצטבר של 36.2% לעומת 28.1%, בהתאמה.

מסקנת החוקרים היא שטיפול ב-CEE בלבד למשך 7.1 שנים אינו מעלה את הסיכון לסרטן שד בקרב נשים לאחר הפסקת המחזור, שעברו כריתת רחם בעבר. עם זאת, טיפול ב-CEE מגביר את שכיחות בדיקות הממוגרפיה הדורשות מעקב במרווחי זמן קצרים. התחלת CEE צריכה להתבסס על שיקולים פרטניים באשר לגורמי הסיכון הפוטנציאליים והיתרונות בכל אישה.

חשיפה לקרינה בבדיקת ממוגרפיה אינה מעלה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן השד בקרב נשאיות המוטציות BRCA1,2, גם כאשר הבדיקות מתבצעות בגיל צעיר. אלו הן תוצאות מחקר עליו מדווח כתב העת The Lancet Oncology בגיליון ה-22 במרץ 2006.

המחקר מזים את החשש כי לאור העובדה שמוטציות BRCA מפריעות לתיקון נזקים ב-DNA, קרינה כתוצאה ממוגרפיה עלולה להגדיל את הסיכון של נשים אלו לחלות במחלה.

ד"ר סטיבן נארוד מאוניברסיטת טורונטו, קנדה ועמיתיו למחקר מארה"ב, אירופה וישראל ערכו מחקר שהקיף 1,600 נשים שאובחנו בסרטן השד ב-50 השנים האחרונות ו-1,600 נשים בקבוצת הביקורת. כולן נשאיות מוטציות BRCA.

במחקר נמצא כי לא היה קשר בין בדיקות ממוגרפיה לבין הסיכון לחלות בסרטן השד בקרב נשאיות BRCA. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי יהיה צורך במחקרים נוספים לאשר את התוצאות, ואף לנסות להעריך מדד מקסימום לחשיפה כוללת לקרינה.

מדענים זיהו וחסמו את פעולותיו של חלבון המקושר להתפשטות סרטן שד, סרטן ערמונית וסרטן עור לעצמות. החלבון הנקרא RANKL מופק במח העצמות ומהווה גורם מושך לתאים הסרטניים שחגים בגוף להיכנס לעצמות וגורם להתפשטות המחלה. בניסויים שנערכו בעכברים באוסטרליה וקנדה הוכח שדיכוי החלבון יכול למנוע הגירה של תאים סרטניים לעצמות.

סרטן, שהתפשט מעבר למיקומו המקורי שולח גרורות והופך ליותר חמור וקשה לטיפול. כ-70% מהחולות עם סרטן שד מתקדם ו-84% מחולי סרטן הערמונית מתקדם סובלים מגרורות בעצמות.

הממצאים עליהם דווח בכתב עת "NATURE" מסבירים את התעלומה מדוע סוגי סרטן מסוימים מתפשטים לעצמות ואיך הפרעה לתהליך זה יכול למנוע את התפשטות המחלה. במהלך המחקר טופלו עכברים החולים בסרטן עור בתרופה הבולמת את RANKL, ומסתבר שהתגלו אצלם פחות גידולים בעצמות מאשר בעכברים שלא טופלו. יחד עם זאת, התרופה לא האטה את התפשטות הסרטן למקומות אחרים בגוף.

יוסף פנינגר וצוותו מהאקדמיה האוסטרית למדעים מדגישים שהמחקר בוצע אמנם בעכברים, אולם התרופה אשר מפריעה ל-RANKL נמצאת בפיתוח שיכול לבחון את נכונות הממצאים גם בבני אדם. כמעט בכל גידול בסרטן שד אצל נשים קיים קולטן ל-RANKL, ולדעת פנינגר, זה יכול להוות סימן עקיף שממצאי המחקר הנוכחי תקפים גם לגבי בני אדם.

מאחר ותרופות חדשניות הבולמות RANKL נמצאות בהליכי פיתוח מתקדמים מציע ד"ר הולסטד ג'ונס מאוניברסיטת טורונטו, המחבר המוביל במחקר, לתת לחולים בסרטן שהוא בעל פוטנציאל להתפשט לעצמות את התרופה מיד עם האבחנה הראשונה, ובכך לבלום את משלוח הגרורות לעצמות.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.