הפרעות חרדה בקרב בני נוער

חרדה היא מצב נפשי, המלווה בתסמינים פיזיים ובתחושת פחד ו/או מצוקה סובייקטיבית מסיטואציות חברתיות או מסיטואציות אחרות, אשר באופן אובייקטיבי אינן מאיימות. חרדה פוגעת בתפקוד בחיי היום יום.

מהן הפרעות החרדה העיקריות, מהן סובלים בני הנוער?

בני נוער סובלים בעיקר מחרדה חברתית, המתבטאת על פי רוב בחשש לדבר בפומבי, לעמוד בפני הכיתה וליצור קשרים עם בני נוער אחרים. כאשר נער צריך להעביר הרצאה בפני חבריו לכיתה והוא לא מסוגל לדבר, רועד, משתתק, ובנוסף גם אינו מגיע לאירועים חברתיים ולא יוצא לטיולים, הוא סובל מחרדה חברתית. אחד מכל חמישה אנשים סובלים מהפרעות חרדה, כאשר מחציתם הם בני נוער - שרבים מהם אינם מאובחנים.

מה בנוגע להתקפי חרדה?

התקפי חרדה ופניקה, המתרחשים במהלך היום והלילה, גם הם מאפיינים בני נוער. התקפי חרדה מלווים בדפיקות לב, קוצר נשימה, הרגשת מחנק ובתחושה ש"הולכים למות". בני נוער נוטים לסבול גם מהפרעת חרדה כללית, שמתבטאת בציפייה מדאיגה שמשהו רע יתרחש ומלווה במחשבות "מה יהיה?", "מה יקרה אם..." וכדומה. מצב הדאגה והחרדה מלווה את הנער רוב הזמן ועלול להתבטא בכאבי ראש, שרירים, עצבנות וכאבי ראש.

האם יש בני נוער "מועדים" מראש למצבי חרדה?

לאור מחקרים אחרונים, נראה כי בני נוער אלה - ברובם - היו ילדים ופעוטות מופנמים, שלא ביטאו את כעסם כלפי אחרים, אלא שמרו בליבם והיו ילדים מאוד רגישים. כמובן שיש גם את האלמנט התורשתי, לפיו הורים חרדתיים בעלי סיכוי רב יותר לילדים עם הפרעות חרדה.

מה חש נער הסובל מהפרעות חרדה?

עוצמת מצב החרדה משתנה מאירוע לאירוע, אך נעה ממצב של חוסר נוחות ועד דפיקות לב מואצות, סחרחורת, רעד, הזעה ואפילו עילפון. החרדה עלולה להתעורר אפילו רק באמצעות חשיבה וללא התרחשות הסיטואציה בפועל. ישנם גם מצבי חרדה ספונטניים, התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת. קיים גם מצב של חרדה הדרגתית, המגיעה ומתגברת כתגובה למפגש עם מושא החרדה.

בכל מקרה, חשוב ללמוד כיצד להקטין את התגובות הפיזיולוגיות, במקביל לביטוי הפסיכולוגי, וזאת על מנת להתמודד עם החרדה.

איך מזהים נער הסובל מחרדה חברתית?

המאפיינים העיקריים שיעידו על הפרעות חרדה: מופנמות, יתר הסתגרות, יתר לחץ להישגיות מצד ההורים, תחושת מחנק, בעיות חברתיות, חוסר רצון לתקשר חברתית וירידה בהישגי הלימודים.

מדוע הפרעות חרדה כה נפוצות בימינו?

העידן בו אנו חיים הוא עידן בו קצב החיים מהיר מאוד, כל הזמן מתרחשים שינויים סביבתיים וטכנולוגיים, רמת הסתגלנות הנדרשת גבוהה במיוחד וכל העת יש צורך בהתאמת סגנון חיים. אנחנו מוצפים מידע, הציפיות גבוהות והדרישה להישגיות ומימוש עצמי בהתאם. נוסיף לכך את הניכור החברתי, "המפגשים החברתיים" שמתבצעים באמצעות המחשב והרשתות החברתיות -והתוצאה היא כי כמעט בלתי אפשרי לשמור על מצב רגשי מאוזן ונטול לחצים וחרדות.

מתי מחליטים לטפל באופן תרופתי?

כאשר התפקוד בחיי היום יום נפגע בבית הספר, בחברה ו/או בבית. הטיפול התרופתי כולל כדורים נוגדי דיכאון וחרדה כגון ציפרלקס, פרוזאק וכו'; והשימוש בתרופה איננו לכל החיים. נטילתה נמשכת, בממוצע, בין חצי שנה לשנה.

האם טיפול תרופתי מספיק?

לא. במקביל, חשוב שההורים ילכו להדרכת הורים והילד יטופל פסיכולוגית-רגשית. מטרת הדרכת ההורים היא לתת אמצעים כיצד להתמודד עם הנער/ה הסובלים מהפרעות חרדה וכיצד להתנהג ולהתנהל מולו. הטיפול הרגשי לבני הנוער הוא מגוון ויש להתאימו באופן אישי. ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי, לתחום של פסיכותרפיה דינמית או טיפול C.B.T.

מהו טיפול C.B.T?

זהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אשר גורם לשינוי התנהגותי דרך החשיבה - ומוביל לירידת רמות החרדה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס על הנחת היסוד כי הפרעות החרדה נגרמים מאימוץ דפוסי חשיבה שמגבילים את אותו נער/ה. לכן, טיפול ה-C.B.T מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. הדגש הוא על זמן ההווה. מדובר בטיפול ממוקד, קצר טווח ויעיל.

מהו טיפול דינמי?

הטיפול הדינמי הינו תהליך טיפולי ארוך טווח, בן מספר חודשים עד מספר שנים, בו המטופל מפתח מודעות רבה ומשמעותית לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו. למתמידים צפוי שיפור משמעותי באיכות החיים, אך לעיתים יש צורך לשלב גישות נוספות, כדי למגר לחלוטין את הפרעות החרדה.

האם ייתכן מצב של אשפוז, בעקבות הפרעות חרדה?

כל מקרה לגופו, אך ניתן לציין שבאופן גורף אין אשפוז בעקבות הפרעות חרדה. בני נוער שסובלים מחרדות, בדרך כלל מבקשים עזרה, מכיוון שהם סובלים ורוצים להחלים - וכאשר יש שיתוף פעולה הטיפול מצליח.

האם יש הפרעות חרדה ייחודיות לבני הנוער בישראל?

כן. בארץ יש הרבה מצבים ביטחוניים קשים באופן שוטף. כאשר יש מבצע כמו "צוק איתן" ודומיו, יש קפיצה מאוד גדולה באבחון הפרעות חרדה אצל ילדים ונוער. המצב הכי דרסטי הוא בדרום, בו האוכלוסייה סובלת באופן תדיר מאירועים ביטחוניים ולפיכך יש הרבה בני נוער שסובלים מחרדה. ניתן לומר כי ישראל, ביחס לעולם, מובילה במצבי החרדה הביטחוניים.

ד"ר מיכאל ינקו הוא פסיכיאטר מומחה לילד ולמתבגר.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות חרדה במבוגרים, נוער וילדים.