חדשות סרטן השד

דגימות של גידולים בשד, הנלקחות באמצעות ביופסיית ליבה/מחט (core needle biopsy) יכולות לספק תמונה מדויקת של הביטוי הגנטי של הגידול בכללותו. כך עולה ממחקר שנערך בבזל, שוויץ, ומתפרסם בכתב העת Breast Cancer Research.

החוקרים השוו דגימות שנלקחו מ-22 חולות סרטן השד באמצעות ביופסיית ליבה/מחט לדגימות שנלקחו מאותן נשים לאחר מכן, באמצעות ניתוח. כמו כן, הושוו הממצאים מביופסיית הליבה/מחט לממצאים שנלקחו בניתוח מ-317 נשים שלא עברו ביופסיית ליבה/מחט.

בקרב 82% מ-22 הנשים, שני סוגי הדגימות חשפו רמות ביטוי דומות מאוד של 60 גנים המוכרים כמעורבים בהתפתחות גידולים בשד. ממצאים אלו מאשרים את אמינותה של טכניקת הביופסיה ליבה/מחט כאמצעי לאבחון המחלה ולהערכת מהלכה ותוצאותיה.

שאלה נוספת שבחן המחקר היתה האם ביופסיית ליבה/מחט המבוצעת לפני הדגימה הניתוחית יכולה להשפיע על תוצאות הביטוי הגנטי שיתקבלו בניתוח. אכן, החוקרים גילו כי המידע הגנטי שבא לידי ביטוי בביופסיה הניתוחית שנערכה לאחר ביופסיית הליבה/מחט כלל מידע על ארבעה גנים נוספים.

הסיבה המשוערת לכך היא כי עצם תהליך הביופסיה עורר את ביטויים של ארבעה גנים המעורבים בריפוי דלקות ופצעים, וכן בהופעת גידולים וגרורות. כתוצאה מכך, הפרופיל הגנטי המושג באמצעות ניתוח לאחר ביופסיה שונה מזה המושג בניתוח.

על רופאים לקחת זאת בחשבון בפיענוח הפרופיל הגנטי של דגימות ניתוחיות, שנלקחו לאחר ביופסיית ליבה/מחט. הביטוי של ארבעת הגנים אמנם אינו משנה את מידת האגרסיביות של הגידול, אולם פעילותם עשויה להשפיע על הערכת הסיכון ועל החלטות הטיפול.

הבחירה בביצוע שחזור שד כבר במהלך הניתוח להסרת השד (mastectomy) עלולה לעיתים להשפיע על מהלך הטיפול הקרינתי שלאחר הניתוח.

כך מגלה מחקר, שנערך על ידי מדענים ממספר מכוני מחקר בארה"ב, ומתפרסם בכתב העת International Journal of Radiaion Oncology, Biology and Physics.

חולות סרטן שד מוקדם, שעברו ניתוח להסרה מלאה של השד, מקבלות בדרך כלל טיפול קרינתי לאחר הניתוח, על מנת לחסל תאים סרטניים קשים לאיתור, שעדיין נותרו במקום. טיפול זה מצמצם את הסיכון לחזרת המחלה.

חולות יכולות לבחור בניתוח לשחזור השד, לדוגמא באמצעות שתל, במסגרת ניתוח הסרת השד, ובכך לאחד את שני ההליכים לניתוח אחד (שחזור מיידי). זהו הליך מקובל, אולם האם יש לו השלכות על המשך הטיפול באמצעות קרינה?

המחקר בחן את נתוניהן של 110 חולות שעברו הסרת שד ושחזור באותו ניתוח, והשווה אותם לקבוצת ביקורת, של נשים שעברו הסרת שד ללא שחזור מיידי. שתי הקבוצות היו מועמדות לטיפול קרינתי לאחר הניתוח.

על פי התוצאות, 52% מהחולות שעברו שחזור מיידי נאלצו לעשות פשרות ביחס לתוכנית הטיפול הקרינתי, בהשוואה ל-7% בלבד מהנשים בקבוצת הביקורת.

בקרב הנשים שעברו שחזור מיידי נפגעה היכולת האופטימלית של הטיפול הקרינתי לכסות את קיר החזה ובלוטות לימפה מסוימות. כמו כן, אצל נשים אלו היה קשה יותר לצמצם את החשיפה של הריאות והלב לקרינה.

בקרב נשים שעברו הסרה ושחזור מיידי בשד השמאלי הופיעו תופעות לוואי רבות יותר באופן מובהק בהשוואה לאלו שנותחו בשד הימני.

מסקנת החוקרים היא, כי הבחירה בשחזור מיידי עלולה לשנות את התוכנית האופטימלית של הטיפול הקרינתי שלאחר הניתוח. יחד עם זאת, יש לבחון במחקרים נוספים מיהן אותן נשים שעלולות להיפגע מכך, ומהן ההשלכות לטווח הארוך.

על נשים המעוניינות בשחזור מיידי לשוחח עם הרופא/ה על רמת הסיכון האישי שלהן כתוצאה מבחירה זו, בהשוואה לבחירה בניתוח שחזור מאוחר.

מחקר מצא כי חולות בסרטן שד מתקדם, שטופלו בהרצפטין למשך שנה, לקו בנזקים שונים ללב. יחד עם זאת, מעריכים החוקרים, כי תופעת לוואי זו היא בגדר "סיכון סביר", מפני שברוב המקרים הנזקים הם הפיכים וניתנים לטיפול.

המחקר, שבוצע על ידי מדענים ממרכז מ.ד. אנדרסון בטקסס, ארה"ב, מתפרסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

המחקר עקב אחר 173 חולות בסרטן שד מתקדם, שטופלו בהרצפטין במשך שנה (המחקר לא בחן את השלכות התרופה על חולות בסרטן שד מוקדם).

על פי הממצאים, בקרב 49 נשים (28%) נתגלו נזקים כלשהם ללב. 31 מהנשים שנפגעו בלב טופלו בהרצפטין בלבד, 18 האחרות טופלו בהרצפטין בשילוב כימותרפיה.

בקרב 46 מתוך 49 הנשים שסבלו מפגיעה בלב, תפקוד הלב השתפר לאחר הפסקת הטיפול בהרצפטין ומתן טיפול תרופתי מקובל לבעיות לב. לאחר שהנזק ללב תוקן, ניתן היה לחזור ולהמשיך בטיפול בהרצפטין.

לדברי החוקר הראשי במחקר, פרופ' פ. אסטבה, "התרופה מאריכה חיים במידה רבה. אמנם מצאנו רעילות משמעותית ללב, אך גילינו גם כי ניתן לטפל בהצלחה בתופעת לוואי זו".

אחד המסרים החשובים של המחקר הוא כי על חולות סרטן שד מתקדם לעבור הערכה של מצב הלב לפני ובמהלך הטיפול בהרצפטין.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.