מום ברגלי תינוקות: יש פתרון
מהו מטטרסוס אדוקטוס ברגלי תינוקות? כיצד ניתן לפתור את הבעיה לתמיד בעזרת סנדלים מיוחדים (UNFO) תוצרת הארץ? הכל על הטיפול הראשוני ברגלי התינוק
מטטרסוס אדוקטוס (MTA) הוא המום המולד הנפוץ ביותר אצל תינוקות, שניתן לזהות ממש מיום היוולדם. מום זה מחייב התייחסות מידית, טיפול ומעקב מרגע הלידה - ובהמשך לה. אותו מום גורם לתינוקות אלה לסובב את כף הרגל פנימה, מכיוון שבמרכזה של כף הרגל נוצרת צורה של קשת הדומה לאותC באנגלית. יחד עם זאת, במום זה המנח של הקרסול והעקב הינו תקין ונורמלי.
האם תופעת מטטרסוס אדוקטוס שכיחה אצל תינוקות?
שכיחות מטטרסוס אדוקטוס נעה בין 1% לבין 12%, על פי נתוני דיווחים שונים. שכיחות גבוהה יותר קיימת בקרב תאומים ושלישיות; וכן בקרב תינוקות אשר נולדו עם היסטוריה משפחתית של מטטרסוס אדוקטוס. ב-70% מן המקרים, הבעיה אף קיימת בשתי הרגליים.
מהי הסיבה לקיומו של מום זה?
הסיבה למום מטטרסוס אדוקטוס אינה ברורה בוודאות, אך נראה כי הלחץ התוך רחמי על העובר - הוא הסיבה העיקרית, הגורמת לצורת הקשת בכף הרגל. הבעיה קיימת בדרגות חומרה שונות, אשר מצריכות התייחסות ואבחון מהיר, הן על ידי צוות המיילדות והתינוקייה - מיד לאחר הלידה; והן על ידי רופאי ילדים ותחנות האם והילד וטיפות החלב (בהמשך).
האם חשוב לטפל ברגלי התינוק מיד לאחר הלידה?
אין ספק שטיפול מוקדם בבעיה, דהיינו בחודשים הראשונים של חיי התינוק, מניב תוצאות טיפוליות מוצלחות ביותר. לעומת זאת, איחור באבחון ובטיפול מביא לקשיים טיפוליים ולכישלונות טיפוליים, שבחלקם אף מסתיימים בהתערבות ניתוחית. יחד עם זאת, מחקרים רבים מצביעים על כך שקיים שיפור ספונטני של הבעיה בחלוף השנים, אצל כ-85% מהמקרים שנבדקו. עם זאת, הבעיה העולה מנתון זה היא שלא ניתן לחזות מראש איזה תינוקות יתגברו על הבעיה לבדם - ואיזה לא יתגברו. בנוסף לכך, המחקר אף מצביע על דיווחים של מקרים קלים, שהופכים עם הזמן לקשים ולנוקשים - בהיעדר טיפול מתאים.
כיצד מטפלים כאשר מאבחנים תינוק הסובל ממקרה קשה?
הטיפול במקרים הקשים של מטטרסוס אדוקטוס מתבצע באופן מיידי, מהחודש הראשון בחיי הפעוט. לגבי מקרים קלים וגמישים, הגישה הייתה בעבר "סלחנית" - שלא תמיד בצדק. והטיפול במצב היה אך ורק באמצעות תרגילי מתיחה ומעקב. כמובן, לתרגילים אלה יש חשיבות גם כיום; אך חשוב לדעת שאין טעם להמשיך בתרגילים למעלה מחודשיים, שמא יפוספס הזמן האופטימלי לטיפול בסד או בגבס - הפותרים את הבעיה באופן הטוב ביותר.
כיצד מטפלים במטטרסוס אדוקטוס?
ניתן לטפל במצב באמצעות תרגילי מתיחה, שההורים מבצעים לתינוק - בהדרכת רופא, מדי שעתיים כל יום, אך לרוב לא נעשים בצורה נכונה או יעילה. טיפול זה איננו מבטל את הצורך לביקורת, למעקב או לשינוי מדיניות הטיפול - במקרה שלא יחל שיפור במצב. במקרה שמצב הרגל לא משתפר תוך חודשיים, יש צורך בטיפול רפואי אורתוטי, כלומר, טיפול בעזרת גבסים או סדים.
טיפול בגבסים סדרתיים מתבצע על ידי אורתופד מנוסה בלבד או על ידי צוות מיומן במרפאות. בגבסים משתמשים למשך שישה שבועות - ומחליפים אותם על רגלי התינוק, אחת לשבוע או שבועיים במקרים הקשים, יש צורך במעקב או בשימוש בסדים מיוחדים גם אחרי הגבסים - כדי למנוע הישנות. טיפול בסדים תיקוניים במקום גבסים נחשב בעבר לפתרון יעיל לבעיה, אך לא נחל הצלחה משכנעת בפועל; ולכן, לא היה נהוג להשתמש בהם.
טיפול בגבסים הוא טיפול אשר כרוך בבעיות היגייניות, חברתיות, פסיכולוגיות - ומעלה את הסיכויים לפצעי לחץ ולבעיות נוספות, שמחייבות ערנות ופניה מידית לאורתופד המטפל, כדי למנוע סיבוכים. טיפול מייגע זה לא תמיד זוכה להיענות מצד ההורים - והתינוק נותר עם הבעיה, ללא טיפול.
פיזיותרפיה וקיבוע ברצועות הוא טיפול אשר נהוג בחלק מהמרכזים הרפואיים בצרפת בלבד; זהו טיפול הכולל פיזיותרפיה יום יומית וחבישות שנמשכות תקופה ארוכה. תהליך זה מסורבל ומייגע - להורים ולטף.
מהו הטיפול החדשני במטטרסוס אדוקטוס?
לצד כל הטיפולים האלה, קיים בסדים תיקוניים בשם אנפו. מדובר בראשי תיבות: Universal Neonatal Foot Orthotics .
טיפול זה התבצע לראשונה בארץ במרכז הרפואי "אנפו" - וכולל שימוש בסנדלים מסוג "אנפו". סנדלים אלה פותחו בארץ, באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של זמננו - ומאושרים על ידי משרד הבריאות כסנדלים איכותיים אשר נותנים מענה לבעיית מטטרסוס אדוקטוס. הסד נוח להנעלה והורדה על ידי ההורה, ניתן לשטיפה ואינו כרוך בסבל ואי נוחות מצד הפעוט וההורים. ההידוק המבוקר של הסנדל קל מאוד ללימוד - ויבוצע על ידי ההורים. טיפול בסדים של אנפו מומלץ על ידי רוב הרופאים האורתופדים במרכזים הרפואיים ומרפאות קהילתיות כטיפול העדיף על פני גבסים.
מה מיוחד בצורת הסנדל?
למעשה, הסנדל הינו סד בצורת כף רגל של פעוט, המרופדת בגומי רך ובעלת רצועה מתהדקת, אשר עוברת דרך מגרעת בתחתית הסד. מבנה זה מאפשר הידוק מבוקר של הסד, תוך התקדמות הטיפול - ועד להשלמתו הסופית.
כמה זמן יש לנעול את הסנדל המיוחד?
הסדים מותקנים באופן קבוע, למשך שישה שבועות ברציפות, כאשר ניתן להסירם פעמיים ביום - למשך חצי שעה, לצורך אמבטיה לטובת ניקיון התינוק; ולשם ביקורת של לחצים על הרגל, על ידי הורים. במקרה שיש סימני לחץ מעבר למצופה, ניתן לשחרר את הרצועה בהתאם - ולהתייעץ עם האורתופד המטפל. אחרי שישה שבועות של טיפול קבוע (למשך 23 שעות ביום), מומלץ להשתמש בסדים רק לשעות הלילה, למשך עוד שישה שבועות - לצורך שמירה על המצב ומניעת הישנות.
חשוב לציין כי סנדלים אלה מיועדים לפעוטות הנמצאים בחודשים הראשונים בחייהם. הטיפול המוקדם בחודשים הראשונים מאפשר פתרון מהיר ומוצלח יותר מטיפולים אחרים; ובנוכחות טיפול חדשני זה - טיפול בגבסים ותרגילים במטטרסוס אדוקטוס נראים עתה מיותרים.
ד"ר איזק דאיזדה הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית.