חיסונים לילדים: כשההורים מתנגדים

לאחרונה שמענו על התפרצויות של מחלות ילדות שנשכחו (חצבת, שעלת) בקרב מבוגרים וילדים, ביישובים שבהם הורים רבים בחרו לא לחסן את ילדיהם. כתגובה לכך, מנסה איגוד רופאי הילדים לקדם הצעת חוק שתחייב הורים לחסן את ילדיהם, אחרת לא יורשו להשתלב במוסדות חינוך.

"93%-98% מהילדים בארץ מקבלים חיסונים", אומרת ענת עמית אהרון, אחות ראשית באגף בריאות הציבור, מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל-אביב. "זהו שיעור מתחסנים גבוה, אך עדיין קיימים הורים המעדיפים לא לחסן את ילדיהם מסיבות אידיאולוגיות שונות".

החיסונים נחשבים לפריצת דרך בעולם הרפואה. בזכותם מקרי התחלואה והתמותה ממחלות קשות ירדו באופן ניכר. "רוב ההורים שלא מחסנים מודעים לחשיבות החיסונים ומעריכים את תוכנית החיסונים של משרד הבריאות", אומרת עמית אהרון, שערכה מחקר איכותני באוניברסיטת חיפה, באשר לסיבות שבגללן ההורים נמנעים מחיסונים. המחקר הוצג בכנס השנתי ה-9 למדיניות בריאות, שערך המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות. "ההורים פשוט סבורים שצריך להתאים באופן אישי לכל ילד את החיסונים בהתאם לגורמי רקע שונים כגון מחלות במשפחה. בנוסף, חלקם חוששים שתופעות הלוואי מהחיסון קשות יותר מהמחלה נגדה מחסנים. הם מאמינים כי חיסונים עלולים לגרום לאוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ומחלות אוטואימוניות, למרות שיש מחקרים המוכיחים כי אין קשר בין החיסונים למחלות אלו".

ממחקר שבוצע בקרב 537 אלף ילדים מדנמרק שחלקם קיבלו חיסון MMR וחלקם לא, עולה כי שכיחות האוטיזם זהה בין הילדים שחוסנו ואלו שלא חוסנו. המחקר פורסם בשנת 2002 בעיתון The New England Journal of Medicine והתווסף למחקרים נוספים שאישרו את בטיחות החיסונים.

חלק מההורים מחסנים את הילדים, אך מעדיפים לדחות את מועד החיסונים אחרי גיל שנה. זאת בטענה כי מערכת החיסון של הילד מתחזקת ובכך הוא יכול להתמודד טוב יותר עם החיסון. הם מקבלים את המידע באמצעות הומאופתים וקריאת כתבות באינטרנט. לדוגמה, חיסון נגד דלקת קרום המוח ניתן בארבע מנות החל מגיל חודשיים ועד גיל שנה, אך ההורים מעדיפים לדחות אותו לאחר גיל שנה מבלי להבין את משמעות הדחייה. "דלקת קרום המוח היא מחלה קשה מאוד ושכיחה יותר אצל תינוקות עד גיל שנתיים", מסבירה עמית אהרון. "כך שדחיית החיסון לאחר גיל שנה עלולה לגרום לסכנה ממשית לילד. המחלה שכיחה פחות לאחר גיל שנתיים והמערכת החיסונית מתחילה לעבוד לאחר המנה השלישית או הרביעית".

דוגמה נוספת היא בחיסון נגד דיפטריה וטטנוס הניתן בארבע מנות עד גיל שנה. מחלות אלו נגרמות עקב רעלן חיידק שנמצא באבק, בחול ובאדמה, ולכן ישנם הורים שמעדיפים לחסן את הילדים רק בגיל שנה, מכיוון שהם טוענים כי רק בגיל זה הילד מתחיל ללכת בחוץ, ליפול ולהיחשף למחלה. עמית אהרון מדגישה כי גם פה יעילות החיסון על המערכת החיסונית אפקטיבית ביותר רק לאחר המנה השלישית ולכן יש היגיון בהחלטת משרד הבריאות לחסן מוקדם את הילדים.

מכיוון שרוב ילדי ישראל מחוסנים, גם הילדים שלא התחסנו מוגנים מפני המחלה בצורה עקיפה. כשעמית אהרון העלתה את הנושא בפני המרואיינים, היא חשה באי נוחות מצדם, על כך שהם מסכנים לכאורה את הסביבה ונהנים מהפירות מבלי שהם תורמים. עם זאת חלק מההורים ציינו כי הם דווקא היו רוצים שהילדים ייחשפו למחלות ויתחסנו לכל החיים.

לדברי חלק מהמרואיינים במחקר, מחלה היא גורם מקשר בין הילד לאמו, ולכן הם לא ממהרים לתת תרופות כשהילד חולה ונמנעים מחלק מהחיסונים. הם לוקחים את הילד לרופא רק אחרי 3-4 ימים, כשהמחלה לא עוברת, ומאמינים כי ההתמודדות עם המחלה מחזקת את הילד. הם חושדים כי המניע של משרד הבריאות במתן החיסונים הוא למנוע היעדרויות של הורים מעבודתם ושיקולים כלכליים הקשורים לשיתופי פעולה עם חברות המשווקות את החיסונים.

עמית אהרון מציינת כי לעתים ההורים פועלים לפי תחושות בטן על בסיס מידע באינטרנט. "מחקרים מראים כי אנשים מחפשים מידע התומך בהשקפת עולמם, שמצדיק ומחזק את העמדות שלהם", היא מסבירה.

"למרות שהמחקר בוצע בקרב הורים שגרים בתל-אביב, התופעה מוכרת בכל הארץ והמסקנות הן שהצוות הרפואי צריך להקשיב להורים אלה ולא לשלול מיד את דבריהם", אומרת עמית אהרון. "חשוב לתת להורים מידע אמין בגובה העיניים, להתמודד עם הסוגיות שהם מעלים ולהסביר להם את ההשלכות. כיום יש יותר ויותר הורים שמחליטים לא לחסן את ילדיהם עקב סיפורים נוראיים שהם שומעים, אך מידע אמין ועובדתי עשוי לשנות את החלטתם".

בואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.