בררנות באוכל: נורה אדומה?

לא אוהב ירקות? נגעל מגבינה? חש תחושת גועל מבננה או אבוקדו? אלה משפטים שכיחים למדי, שמשמיעים ילדים קטנים. רוב ההורים מתמודדים עם בררנות באוכל אצל הילדים, שמצדם היו שמחים להסתפק בכל ארוחה בכריך עם שוקולד, שניצל וצ'יפס...

ילדים רבים אינם מוכנים לטעום מגוון של סוגי אוכל, אולם הבררנות באוכל חולפת בדרך כלל עד גיל בית הספר - ככל שהם נחשפים, פעם אחר פעם, למגוון גדול יותר של סוגי מזון.

מעטים הם הילדים שהופכים לנערים ואחר כך למבוגרים, שעדיין מקובעים בהרגלי אכילה בררנית, שאפיינו אותם בשנים הראשונות לחייהם.

מניסיוני - הן כמטפלת והן כאם - נוכחתי לדעת כי ילדים מושפעים מאד מהמבוגרים, גם בנושא התזונה; וככל שנחשוף אותם למזונות מגוונים יותר, על ידי מתן דוגמא אישית לתזונה מגוונת, כך הבררנות באוכל תפחת עם השנים - והם יסכימו לטעום עוד ועוד סוגי מזון.

ילדים רבים אינם מוכנים לטעום מגוון של סוגי אוכל. צילום: שאטרסטוק

מהי הפרעת אכילה סלקטיבית?

הפרעת אכילה סלקטיבית - Restrictive Food Intake Disorder - ARFID - כתוצאה מתחושת גועל מאוכל (מריח האוכל או ממרקם האוכל) איננה נפוצה.

ההפרעה הנפוצה יותר, בקרב מתבגרים ומבוגרים, היא אכילה סלקטיבית - על רקע רגשי ועל רקע של דימוי גוף מעוות. במקרים אלה, האכילה הבררנית עלולה להיות קשורה בהפרעות אכילה קשות.

עד כמה הדמות ההורית מהווה מודל, המשפיע על התפתחות הפרעת האכילה?

אכן, הרגלי האכילה של ההורים והתייחסותם למזון קובעת במידה רבה מאד את הרגלי האכילה של הילד.

פעמים רבות, בטיפול במתבגרים הסובלים מבררנות באוכל ובהפרעות אכילה, מסתבר שהם מחקים את ההורה, שסובל בעצמו מאכילה סלקטיבית - בשל החשש מהשמנה. לחילופין, הורה שמטיף לילד לאכול מזון בריא, אך מסתפק בעצמו בחטיפים, במקום באוכל מגוון -מהווה מודל לאכילה בררנית.

מה עלול לגרום להתפתחות דימוי גוף מעוות?

ילד שגדל באווירה אובססיבית, בנוגע לאכילה; ומבין, מגיל צעיר, שחשוב להימנע מאוכל משמין, להימנע לגמרי ממתוקים וכי "חייבים להישאר רזים" - עלול לפתח דימוי גוף מעוות. כתוצאה מכך, עלולות גם להתפתח הפרעות אכילה קשות. ההימנעות מאוכל עלולה להוביל מחד לאנורקסיה ו/או לבולימיה; ומאידך, תוביל לאכילה בסתר ולהשמנת יתר.

ההשפעה שלנו, כמבוגרים, על הילדים בכל נושא התזונה ודימוי הגוף - גבוהה מאוד. הרגלי האכילה של הילדים מתעצבים כבר בגיל הגן. לכן, גם גננת שסובלת מהפרעות אכילה ומטיפה לילדים באופן אובססיבי לאכילה סלקטיבית, עלולה להשפיע על הרגלי האכילה של הילדים ועל דימוי הגוף שלהם.

הדרך הטובה ביותר היא לחשוף את הילדים לכמה שיותר סוגי מזון - ולתת להם אפשרויות בחירה מתוך מגוון, כולל דברי מתיקה. אין כל פסול בממתקים, אם הם נאכלים במידה.
איסור גורף על אכילת מתוקים יוצר מצב שכאשר יש לילד אפשרות, הוא יזלול מתוק בסתר -ומכאן קצרה הדרך, להתפתחות הפרעת אכילה.

הפרעת אכילה סלקטיבית והימנעות ממאכלים, בעקבות פחד מהשמנה - עלולה להוביל לחרדה של ממש מאכילה; ואם ההורים אינם ערים לבעיה בשלב מוקדם, הפרעת האכילה רק הולכת ומחמירה ודימוי הגוף המעוות הרסני לגוף ולנפש.

מהם הגורמים להפרעת אכילה סלקטיבית?

דוגמא אישית של ההורים ושל צוות חינוכי - בכל הקשור לתזונה.

נמצא קשר הדוק בין הפרעת אכילה סלקטיבית והפרעות אכילה באופן כללי, לבין הפרעה טורדנית כפייתית (אובססיבית קומפולסיבית - OCD). שתי ההפרעות מזינות ומעצימות האחת את השנייה. בניסיוני הקליני, לא נתקלתי במקרים של חולים בהפרעת אכילה, שלא סבלו גם מ-OCD.

נטייה לחרדה.

מסרים חברתיים-תרבותיים של אידיאל היופי.

לחץ חברתי-תרבותי לאכול רק מזון בריא.

מהם הסימפטומים של הפרעת אכילה סלקטיבית?

אכילה סלקטיבית עלולה להוביל להתפתחות אנורקסיה ו/או בולימיה, או להשמנת יתר.

רתיעה עד כדי חרדה ממאכלים מסוימים.

תזונה לקויה המבוססת על מרכיבים מעטים בלבד והימנעות מאכילה של כל אבות המזון.

פגיעה בצמיחה לגובה - כתוצאה מצמצום האכילה בגיל ההתבגרות: נער/ה שסובלים מהפרעת אכילה סלקטיבית, עלולים להיות מבוגרים נמוכים מאד. כמו כן, בני נוער (ובעיקר נערים), שמעוניינים לשמור על המשקל - מתחילים בגיל צעיר להתאמן במכון כושר. הרמת משקולות בטווח הגילאים 13-17, כאשר הגוף בשיא תהליך ההתפתחות, פוגעת בצמיחה. בני נוער שמרימים משקולות מנפחים את השרירים, אבל נותרים נמוכים.

הימנעות מאכילה בחברה ובבית הספר.

הדרך הטובה ביותר היא לחשוף את הילדים לכמה שיותר סוגי מזון. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן למנוע התפתחות הפרעת אכילה סלקטיבית?

חשיפה הדרגתית של הילד - לכמה שיותר סוגי מזון מגיל קטן.

מתן דוגמא אישית באכילת מגוון מזונות.

לימוד על חשיבות התזונה המאוזנת כולל היתר לאכילת דברי מתיקה, במידה ראויה.

בכל חשד להפרעת אכילה, חשוב לפנות לאבחון ולטיפול כבר בגיל צעיר, על מנת למנוע התפתחות הפרעות אכילה קשות ומורכבות יותר.

כיצד מתבצע הטיפול בהפרעת אכילה סלקטיבית?

הטיפול בהפרעת אכילה סלקטיבית, כמו בכל הפרעות האכילה, הוא טיפול מורכב - שייעשה במספר רבדים.
פסיכותרפיה: לפני הטיפול, ראשית יש לבדוק מהו הרקע לאכילה הרגשית. הטיפול כולל עבודה על דימוי הגוף והפרדת הרגשות מהאוכל. ישנן מספר שיטות טיפוליות. אני נוהגת לשלב טיפול בשיחות עם תרפיה בתנועה, שיעילה מאד לעבודה על דימוי הגוף; וכן טכניקות של דמיון מודרך, להפחתת החרדות.

טיפול משפחתי: חשוב מאוד לשלב גם את ההורים בטיפול, היות שברוב המקרים הפרעת האכילה התפתחה כתוצאה ממודל לקוי של ההורים.

כמו כן, ברוב המקרים חשוב לשלב טיפול קבוצתי עם אנשים הסובלים מבעיות אכילה.

אם קיימת הפרעה פסיכיאטרית, כגון הפרעה טורדנית כפייתית (אובססיבית קומפולסיבית - OCD), חרדה או דיכאון.

לאחר אבחון על ידי פסיכיאטר, יינתן טיפול תרופתי להפחתת החרדה ו/או הדיכאון.

בפן הפיזיולוגי, חשוב לשלב ייעוץ והרכבת תפריט על ידי תזונאית.

לסיכום: חשוב לגלות מהר ככל הניתן הפרעות אכילה, על מנת לתת טיפול - לפני שההפרעה הופכת למורכבת יותר. על מנת למנוע הפרעת אכילה בררנית, חשוב לחשוף את הילדים מגיל צעיר לסוגי מזון שונים; ולהוות עבורם מודל באכילה מגוונת. בנוסף, מומלץ להימנע מלהטיף לילדים להקפיד שלא להשמין.

אריאלה בר דוד היא פסיכולוגית, מומחית בטיפול בהפרעות אכילה ב"אסיא מדיקל", במרכז "אופטימל" לאיכות חיים ובקליניקה פרטית בתל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.