טלוויזיה: סיכון להפרעות קשב
מחקר מצא כי לפעוטות הצופים בתוכניות בטלוויזיה עד גיל שנתיים סיכון יותר מכפול להפרעות קשב, ריכוז והתנהגות. הצפייה בטלוויזיה מחמירה פי 6 הפרעות קיימות
מחקר נוסף מחזק את העדויות על הקשר בין צפייה בטלוויזיה להתפתחות הפרעות קשב, ריכוז והתנהגות אגרסיבית אצל ילדים. כך לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine.
החוקרים מסבירים כי לפי המלצת איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) משנת 2011, עדיף לא לחשוף ילדים לכלי תקשורת עד גיל שנתיים. על הילדים ללמוד לשחק, ולא ממסך הטלוויזיה. עם זאת, מחקר קודם מצא כי 17-48% מהילדים מתחת לגיל 4 שנים צופים בטלוויזיה.
המחקר הנוכחי, שהקיף קרוב ל-4,000 ילדים בהולנד, עקב אחר הילדים מבטן אמם ועד גיל 3. האמהות דיווחו בפירוט רב על חיי המשפחה וההורות, כמו גם על המצב הרפואי של הילד. בנוסף לזמן החשיפה לטלוויזיה, ההורים דיווחו גם על סוג התוכניות שבהן צפו ילדיהם בגיל שנתיים ובגיל שלוש.
החוקרים מדווחים כי דפוס הצפייה בטלוויזיה נמצא קשור באופן מובהק עם בעיות קשב והתנהגות (עלייה של פי 2.6 בסיכון). כמו כן, זוהה קשר עם נוכחות הפרעות שזוהו בגיל 18 חודשים עד גיל 36 חודשים. החוקרים מציינים כי תוכן התוכניות או מועד החשיפה לטלוויזיה בגיל שנתיים לא ניבא הפרעות אלו בגיל שלוש.
אף על פי שבילדים מעטים נרשמה עלייה בחשיפה בין גיל שנתיים לשלוש, ההשפעה של צפייה רבה בטלוויזיה על נוכחות בעיות קשב והתנהגות הייתה בולטת בילדים עם הפרעות קיימות (עלייה של פי 6 בסיכון). החוקרים כותבים כי ילדים בגילאים אלו הם קהל המטרה העיקרי של תוכניות טלוויזיה במדינות מערביות, וכי עדיף למנוע מהם חשיפה זו. ייתכן כי באופן זה, מציעים החוקרים, ניתן יהיה להפחית את שכיחות בעיות קשב והתנהגות, כמו גם בעיות נלוות דוגמת השמנת יתר ונזקים נוספים.
בואו לדבר על זה בפורום הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים.