לקויות למידה: חשיבות הטיפול המוקדם

לקות למידה מוגדרת כהפרעה התפתחותית המקשה על הילד לרכוש את הידע, בהשוואה לבני גילו. ההערכות הן כי המקור של לקויות למידה הוא בקשרים בין חלקי המוח השונים, הקשורים לעיבוד המידע - ולכן לקות הלמידה היא מולדת; ובחלק מהמקרים תורשתית.

לקויות למידה הן התפתחותיות, כך שאם אדם לא סבל מלקות למידה במהלך שנות הילדות, הוא לא יאובחן כבעל לקות למידה בגיל מבוגר. עם זאת, ייתכנו מצבים בהם אדם מבוגר סבל בילדות מלקות למידה שלא אובחנה.

יש ילדים הסובלים משילוב של לקויות למידה. צילום: שאטרסטוק

מהן לקויות הלמידה הקיימות?

החלוקה המקובלת של לקויות הלמידה העיקריות כוללת: לקות בקריאה (דיסלקציה), לקות בכתיבה (דיסגרפיה) ולקות בחשבון (דיסקלקוליה). בנוסף, ייתכנו קשיים ספציפיים בהבנת הנקרא ו/או בהבעה בכתב. חשוב לציין כי יש גם ילדים הסובלים משילוב של לקויות למידה, שתיים או יותר.

לעיתים יש מאפיינים משותפים, בין לקות שפתית ללקות למידה (בעיקר לקות קריאה). אם יש חשד ללקות שפתית, יש לפנות לקלינאית תקשורת. במקרה שהיא תראה בכך צורך, היא תפנה את הילד לאבחון דידקטי.

עד כמה שכיחות לקויות למידה?

אין תשובה חד משמעית, אם כי ההערכה המקובלת היא שבישראל כ-10% מהילדים סובלים מלקות למידה או משילוב של לקויות למידה. יש ילדים הסובלים מקשיים לימודיים שונים, שאינם נחשבים ללקות למידה. לכן, חשוב לתת לילד סיוע לימודי; ואם לא חל שיפור מספק, יש לבצע אבחון דידקטי.

האם קיים קשר בין לקויות למידה להפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, אשר מאובחנת על ידי רופא שהוכשר לכך (בדרך כלל נוירולוג או פסיכיאטר). הפרעת קשב וריכוז עלולה להשפיע על תפקודי הלמידה, אך היא אינה לקות למידה.

ייתכנו מקרים בהם נוכח לקות הלמידה, יבואו לידי ביטוי סימפטומים המאפיינים הפרעת קשב (ולהפך). בנוסף, קיימת חפיפה מסוימת בין תסמינים של לקות למידה, לבין תסמינים של הפרעת קשב, כך שייתכנו מקרים בהם אנשים סובלים משתי ההפרעות.

בכל מקרה, יש לפנות לרופא מומחה - לצורך אבחון הפרעת קשב; ולמאבחן דידקטי מוסמך - לצורך אבחון לקויות למידה (כך ניתן לבצע אבחנה מבדלת).

מהם הגורמים ללקויות למידה?

לא ידוע על גורם אחד ומובהק, הגורם ללקות למידה. עם זאת, כאמור, ההערכות הן כי לקות הלמידה נובעת מבעיה בתפקוד נוירולוגי מרכזי.

כמו כן, ידוע כי קיים מרכיב גנטי בלקות הלמידה, היות שבלא מעט מקרים, כאשר ילד מאובחן עם לקות למידה, נמצא כי לבני משפחה נוספים יש לקות למידה.

באיזה מקרים כדאי שהילד יעבור אבחון של לקויות למידה?

מומלץ לפנות לאבחון לקויות למידה, כאשר מבחינים באחד או יותר מהסימפטומים הבאים, הנמשכים לאורך חצי שנה לפחות, תוך פגיעה בהישגי התלמיד - וללא שיפור מספק בעקבות סיוע:

סימפטומים שיכולים להעיד על דיסלקציה: קושי בקריאה, המתבטא בקריאה איטית או בלתי מדויקת (גם בקריאת מילים בודדות). פעמים רבות, נראה הימנעות מקריאה בקול בכיתה או מקריאה בכלל והתעייפות בקריאה.

סימפטומים שיכולים להעיד על דיסגרפיה: קושי בכתיבה, המתבטא בריבוי שגיאות כתיב, מסוגים שונים, בהשוואה לבני כיתתו; כתיבה איטית ומאומצת או קושי בעיצוב האותיות. תיתכן הימנעות מכתיבה או התעייפות מהירה בכתיבה.
סימפטומים שיכולים להעיד על דיסקלקוליה: קושי בחשבון, המתבטא בקושי בביצוע חישובים פשוטים, קושי לזכור פעולות חשבון פשוטות, קושי בהבנה כמותית או בחשיבה מתמטית.
בנוסף, כדאי לפנות לאבחון כאשר קיימים קשיים בולטים בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב.

כיצד מתבצע אבחון דידקטי (אבחון לקויות למידה)?

אבחון לקויות למידה מבוצע באמצעות אבחון דידקטי של תפקודי למידה, במטרה למפות את היכולות והקשיים של הילד - ולהמליץ על דרכים לסיוע ולקידום הילד. במסגרת האבחון הדידקטי, נבחנות מיומנויות למידה בסיסיות, כדוגמת קריאה וכתיבה; וכן מיומנויות שונות הקשורות ללמידה, כגון: תפקודי זיכרון, מיומנויות שפה; ובמקרים רבים, תתבצע הערכה של הבנת הנקרא והבעה בכתב.

כאשר בודקים האם קיימת לקות למידה, חשוב לתת דגש גם למשך הזמן של הקשיים; לבחון האם הם ניתנים להסבר על ידי גורם אחר (פגיעה פיזית, נפשית או סביבתית) - ולסייע בהתאם. בכל מקרה של חשד, יש לפנות לאבחון אצל איש מקצוע, בעל תואר שני באבחון ובטיפול בלקויות למידה.

כחלק מאבחון דידקטי מקצועי יש לבצע לילד בדיקות שמיעה וראייה. צילום: שאטרסטוק

האם ייתכן כי בעיות שמיעה וראייה ישפיעו על לקות הלמידה? האם נחוצות בדיקות נוספות?

כחלק מאבחון דידקטי מקצועי, שואלים את ההורים האם ביצעו לילד בדיקות שמיעה וראייה. חשוב מאוד לבצע בדיקות אלה בילדות, באופן תקופתי; ובעיקר אם קיים חשד לקושי בתחום. לעיתים קשיי קריאה קשורים לבעיות ראייה שונות, כגון קושי במיקוד ראייה, בתפיסה חזותית וכו'. על מנת לשלול בעיות אלה, יש לפנות לאופטומטריסט מוסמך או לרופא עיניים.

חשוב לציין כי לקות למידה איננה בעיה רגשית או התנהגותית. יחד עם זאת, ייתכן כי אצל חלק מהילדים הסובלים מלקויות למידה באים לידי ביטוי גם קשיים התנהגותיים, חברתיים או רגשיים. במקרה כזה, בנוסף לאבחון דידקטי - חשוב להפנות את הילד גם לייעוץ פסיכולוגי.

עד איזה גיל ניתן לטפל בלקויות למידה ולרכוש כישורי למידה?

בדומה להפרעות התפתחותיות רבות, מומלץ לאבחן ולטפל בהקדם האפשרי. אבחון דידקטי נהוג לבצע החל מכיתה ב' (לאחר שהייתה לילד הזדמנות לרכישת מיומנויות יסוד).

יחד עם זאת, הוראה מתקנת וסיוע לימודי ניתן לתת כבר מגיל צעיר יותר. במקרה של התלבטות, יש לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע.

מהו הטיפול המומלץ בלקויות למידה?

הטיפול בכל לקויות הלמידה הינו הוראה מותאמת (מתקנת), המותאמת אישית לקשיי התלמיד - וכוללת לימוד אסטרטגיות, על מנת לעקוף את הקושי.

לדוגמה: ילד המתקשה בקריאת מילים ארוכות (וכתוצאה מכך נבהל ונרתע מקריאת טקסט) - ניתן לסייע לו על ידי פעולת הטרמה. כלומר, טרם קריאת הטקסט, המורה תחלץ מתוך הטקסט מילים קשות - ותתרגל אתו את קריאת המילים האלה באמצעות משחקים.

דוגמה נוספת הינה הכנת כרטיסים קטנים עם "טיפים" או סיכום כללים שנלמדו (למשל: כללי כתיבה נכונה), על מנת שהילד יוכל להחזיקם ולהיעזר בהם בעת הצורך.

הוראה מותאמת יש לבצע אצל מורה שהוכשרה לכך.

חשוב לציין כי דיסגרפיה מטופלת פעמים רבות באמצעות ריפוי בעיסוק (נוכח העובדה כי היא כוללת מרכיב מוטורי; לדוגמא: אופן האחיזה של כלי הכתיבה).

לסיכום: לקות בקריאה (דיסלקציה), לקות בכתיבה (דיסגרפיה) ולקות בחשבון (דיסקלקוליה) באמצעות טיפול נכון ניתן לשפר משמעותית את התפקוד. לצורך קבלת טיפול נכון, יש לעבור אבחון יסודי. לעתים, חלק מהבעיות המאובחנות משולבות זו בזו. ככל שהאבחון מתבצע בגיל צעיר - הסיכוי לשיפור גדול יותר.

תמר פייר היא בעלת תואר MA באבחון וטיפול בלקויות למידה, מאבחנת לקויות למידה ומורה להוראה מתקנת במרכז "אות ועוד" בירושלים.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors