חרדה ממחטים: מה עושים?

לא מעט הורים שמלווים את ילדיהם לבדיקות דם ולחיסונים מגלים שלא רק הילדים חוששים ומפחדים, אלא שגם להם קשה ההתמודדות עם מראה ילדיהם שסובלים מדקירת המחט. אילן אוסרן, פסיכולוג במכון גסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, מייעץ כיצד נוכל לסייע לילד להתגבר על הפחד מבדיקת הדם, להפחית החרדה וליצור שיתוף פעולה מיטבי:

הכנה טרום הבדיקה: אחד הדברים המפחידים ביותר ילדים (וגם מבוגרים) הוא חוסר הידיעה לגבי מה שמצפה להם. כאשר הילד יודע בדיוק מה יקרה בבדיקה הוא מרגיש יותר בשליטה, רמת החרדה שלו פוחתת ויש סיכוי גדול יותר שישתף פעולה. יש לספק לילד הסבר אמין וענייני אשר יפוגג את תחושת אי הוודאות וימנע הפתעות לא נעימות. אל תבטיחו לילד ש"זה בכלל לא יכאב", אלא אמרו שייתכן ותהיה תחושה לא נעימה שתעבור מהר. יש להסביר את מהלך הבדיקה הרפואית בהתאם ליכולת ההבנה של הילד - קצר ולעניין ובשפה פשוטה. תמיד אמרו את האמת לגבי מה מצפה לילד במפגש הבא עם הרופא, דבר זה יעזור לילדיכם לבטוח בכם בעתיד. בגילאים צעירים ניתן להשתמש בבובות ולעבור יחד על התהליך, להשיג מזרק צעצוע ולהדגים את הבדיקה על בובה, עליכם ועל ילדכם. חשוב לנסות להבין את מקור החשש של ילדיכם (למשל "שיילקח כל הדם מהגוף"). ניתן לשאול מה מפחיד אותם כדי שנדע להסביר ולהרגיע.

התמודדות פיזית: קיימות טכניקות הרפיה שונות שניתן ללמוד בכדי להרגיע את המתח הגופני בזמן הבדיקה. התמקדות בנשימה, למשל, עשויה לשמש כמסיחת דעת עבור הילדים. לילדים צעירים יותר אפשר לומר: "דמיינו שאתם נושמים פנימה רוגע וכוח ומוציאים בנשיפה מתח וחששות". מומלץ להתחיל ולתרגל טכניקות אלו עוד לפני הבדיקה.

התמודדות קוגניטיבית: בנוסף להרגעה הפיזית, ניתן גם להשתמש בדיבור עצמי שכולל משפטים שילדים אומרים לעצמם כדי להירגע. אתם וילדכם יכולים לחשוב ביחד על מספר משפטים, אותם הם יכולים לומר שוב ושוב בזמן הבדיקה (למשל: "זה לא עניין כזה גדול", "אני יכול לעשות את זה", "זה יימשך רק זמן קצר").

דברים נוספים שיכולים לסייע:

אם יש לילדכם חפץ כלשהו שמרגיע אותו, כגון שמיכה, בובה או צעצוע, הביאו אותו מהבית כדי לנסוך בו תחושת ביטחון. אפשר גם לשאול אותו מה יכול לעזור לו לעבור את הבדיקה.

ניתן להביא אתכם מהבית משהו שיסיח את דעתו של ילדכם, כגון תמונה או משחק. יש ילדים שעוזר להם להסתכל על הפנים שלכם בזמן הבדיקה. אפשר גם לשיר שיר שהילד אוהב יחד איתו.

ניתן להביא מהבית צעצוע לחיץ, כגון כדור גומי אשר יכול לפרוק מעט מהמתח שהילד חווה.

אפשר לתת לילד "תפקיד" (כגון להחזיק את הגזה) או אפשרויות בחירה על מנת להגביר את תחושת השליטה (כגון באיזו יד לעבור את הבדיקה, או לספור לאחור מ-10).

במידה ומדובר בבני נוער, הציעו להם להקשיב למוזיקה שהם אוהבים באוזניות בזמן הבדיקה, כדרך להפחית חרדה וכן להסיח את דעתם.

ניתן למרוח מראש קרם מאלחש על הזרוע, כגון אמלה Emla (שאלו את הצוות הרפואי בעניין זה). אפשר אף להציע לילד למרוח את המשחה בעצמו על מנת לתת לו תחושה של שליטה בתהליך.

כדאי לחשוב מראש אם הילד יסתכל על הבדיקה או יסיט את מבטו. רוב הילדים מוצאים כי התהליך קל יותר אם הם מסתכלים הצידה ולא על המחט, אם כי יש ילדים שדווקא רוצים להסתכל. ניתן לברר אם הילד מעוניין שההורה ישדר לו את מה שקורה.

אם אחד ההורים חושש מזריקות ומתקשה להתמודד בעצמו עם הסיטואציה מומלץ שההורה השני/אדם קרוב ייקח את הילד לבדיקה.

עיבוד לאחר הבדיקה: לאחר הבדיקה נחמו את הילד. אפשרו לו להביע רגשות שליליים והזכירו לו כמה היה אמיץ. נסו לברר מה עזר לילד לעבור את הבדיקה וחזקו את טכניקות ההתמודדות. אם היה לו קשה, דברו איתו ונסו לברר מה יכול לעזור לו בפעם הבאה. ניתן גם לחזק את הילד מול אנשים אחרים על מנת להגביר את ביטחונו העצמי.

במידה וילדכם מאוד מפחד מזריקות, ניתן גם לפנות לפסיכולוג אשר יוכל לעבוד עם הילד ואתכם על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם הפחד תוך מספר מצומצם של פגישות. לרוב הטיפול הינו בעל מרכיבים התנהגותיים וקוגניטיביים אשר נמצאו יעילים ביותר במצבים אלו.