תבלין הכורכום נלחם בסרטן

קבוצת החוקרים בראשותם של פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז למניעת סרטן מהמרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי ופרופ' דב ליכטנברג, דיקאן הפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב, במסגרת הנחייתם את הסטודנט שחר לב ארי בעבודת המאסטר, מצאה כי חומר הקרוי כורכומין (Curcumin) אשר נמצא בתבלין הכורכום, מעצים את השפעתה של התרופה Celecoxib, המפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. תוספת הכורכום תאפשר, כך סוברים החוקרים, להפחית את המינון של התרופה Celecoxib ואת תופעות הלוואי הכרוכות בלקיחתה. החוקרים השלימו את רישום פטנט לשילוב חדשני זה.

מחקר זה מתפרסם לקראת סיומו של חודש המודעות לסרטן המעי הגס המתקיים בישראל במהלך כל חודש מרץ, במקביל לחודש המודעות הבינלאומי המצוין בכל רחבי העולם. במסגרת חודש זה עורכת האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה נרחב, המתמקד בחשיבותו המכרעת של הגילוי המוקדם, המביא ל - 90% ריפוי.

כחלק ממסע ההסברה שלחו מתנדבי האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום, לכל פונה לטלמידע, שירות המידע הטלפוני של האגודה למלחמה בסרטן שמספרו 1- 800-599-995 , חוברת מידע מעודכנת בנושא גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס שנכתבה על ידי מומחים בתחום ומופיעה בשפות עברית, רוסית וערבית.

מראשית חודש המודעות לסרטן המעי הגס שהחל ב - 1 במרץ ועד היום הגיעו לאגודה למלחמה בסרטן כ - 4,000 פניות בנושא סרטן המעי הגס בלבד, באמצעות שירותי המידע הטלפוניים בעברית, רוסית וערבית וכן באמצעות שירות הפניות באתר האינטרנט של האגודה.

מניעת סרטן המעי הגס נמצאת במוקד ההתעניינות המדעית העולמית. מחקרים רבים נעשים במטרה לחקור אמצעים שונים אשר ניתן בעזרתם להפחית את שעורי התחלואה הגבוהים במחלה זו. חוקרים ישראלים נמצאים בחזית המחקר הקליני, החוקר את השימוש בתרופות במטרה למנוע את התפתחות סרטן המעי הגס. התרופה נוגדת הדלקות CELECOXIB מפחיתה את התפתחותם של הגידולים הסרטניים במעי הגס באמצעות עיכוב פעילותו של האנזים הקרוי COX-2 , אשר נמצא ברמות גבוהות בגידולים והינו בעל תפקיד חשוב בהתפתחותם של תהליכים דלקתיים וממאירים. יחד עם זאת, נטילה סדירה של תרופה זו במינון גבוה כרוכה בתופעות לוואי. במחקר זה נבדק האם שילוב של ה- Celecoxib והכורכומין, הידוע כנוגד יעיל של תהליך החמצון (אנטי-אוקסידנט), יאפשר להפחית את המינון של התרופה אך לשמר את השפעתה המניעתית.

השפעת השילוב בין שני החומרים על עיכובם של התהליכים הממאירים נבדקה בשלושה סוגים של תאי רירית המעי הגס. החוקרים מצאו כי השילוב של שני החומרים גורם להעצמה של השפעתם, הנקראת האפקט הסינרגי. תוצאות המחקר הראו כי השילוב של הכורכומין ו ה-,CELECOXIB במינונו הנמוך, המקובל לטיפול שיגרתי בדלקות , מעכב ב-90% את התהליך הגידולי. מחקר נוסף יידרש כדי לקבוע מהו המנגנון המולקולרי האחראי על השפעת השילוב בין שני חומרים אלה. בשנה האחרונה הראנו ששילוב זה יעיל גם בטיפול בסרטנים אחרים ובמיוחד שאתות של הלבלב והערמונית.

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל. לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי אובחנו בישראל בשנה האחרונה כ- 3,200 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכ- 1,800 נשים וגברים מתו השנה ממחלה זו. רוב החולים המאובחנים במדינת ישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקה לגילוי מוקדם. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים.

ריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שנצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם בישראל, קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון, ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר. אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ - 15%) מאובחנת נטיה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני יותר ולבצע קולונוסקופיה - בדיקה מהימנה של המעי הגס לכל אורכו, בה מוחדר מכשיר ארוך וגמיש למעי הגס. בחלק מאוכלוסיה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעיתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם. לכן אם במשפחה ריבוי של גידולים במעי, ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב לפנות לייעוץ.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "על סמך המחקרים הקיימים היום, אנו ממליצים לציבור לאמץ אורח חיים בריא. המלצות אלה מקטינות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, ואף במחלות כרוניות (לב, סכרת):
· לאכול פחות שומן מן החי;
· לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד';
· להרבות באכילת פירות וירקות טריים;
· להימנע מהשמנת יתר;
· לבצע פעילות גופנית סדירה;
· להימנע מעישון".

בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה:
בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה, היא בדיקה פשוטה ולא פולשנית המומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה עד לגיל 75. הבדיקה ניתנת חינם בכל קופות החולים והיא פשוטה לביצוע. מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ - אדנומה) או גידול. אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד. גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מתגלה בד"כ בשלב מוקדם, וזה מקטין את התמותה ב- 30%. תוצאות חיוביות בבדיקה, המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הגידול אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, לכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים. ניתן לגלות באמצעות עקבות של דם בצואה כ - 50% של הפוליפים הגדולים, או הגידולים הממאירים. לכן יש צורך לבצע בדיקות עוקבות כל שנה, כדי לוודא שאין סימני דימום בתוך הצואה. למרות שהבדיקה השכיחה בשימוש רגישה גם לחומרים כימיים הנמצאים במזון, יתכן ואין צורך בהכנה מוקדמת מיוחדת, ואין מגבלות תזונתיות חמורות כמו בעבר. זאת לאור שיטות הבדיקה המתקדמות הנערכות במעבדה. ישנם מצבים בהם עלולה להתקבל תשובה שלילית, ובכל זאת קיים גידול. כלומר, מדובר באדם שקיימת אצלו מחלה, אך היא לא אותרה באמצעות בדיקה זו. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות ערניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא במידה והם מופיעים. במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא, כי על-ידי ביצוע הבדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה בצורה שיטתית, אחת לשנה, ניתן להפחית את התמותה מסרטן המעי הגס בכ-30%.


בכל גיל, לפנות מיידית לרופא אם מופיע אחד מהסימנים הבאים:
1. דם בצואה- רוב הגידולים בעלי נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, עשוי להופיע דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. יחד עם זאת, אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי אך עלול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואבחון.
2. שינוי בפעולת המעיים- הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי אל מחוץ לגוף. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות, כגון: עצירות שלא הייתה קיימת בעבר, נטייה לשלשול, שינוי בצורת היציאות ונפיחות בבטן. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות - כאשר תופעות אלה אינן חולפות תוך חודשיים - שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.
3. כאבי בטן קבועים- שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.
4. ירידה דרסטית במשקל - מחייבת פנייה לרופא לצורך בדיקה".


לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה:
על פי הנתונים הקיימים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר לאנשים מגיל 50 ומעלה, ומגיל 65 קיימת עלייה חדה במיוחד בתחלואה אצל גברים ונשים במידה שווה. בישראל יש יותר חולים בסרטן המעי הגס בין ילידי אירופה ופחות בין ילדי ארצות אסיה ואפריקה. באמצע נמצאים ילידי הארץ. ניתן להגדיר אנשים באוכלוסייה הכללית, כבעלי "סיכון גבוה" במיוחד לפתח את המחלה במקרים הבאים:
?אנשים בגיל 40 ומעלה, להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס;
?אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), בגידול ממאיר במעי הגס, בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות);
?אנשים עם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי. גיל הבדיקה לאנשים בקבוצה זו נקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.
?לאנשים בריאים, המצויים באחת מקבוצות "הסיכון הגבוה", מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה לאבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה.