פרוביוטיקה: לא רק בעת מחלה

פירוש המלה "פרוביוטיקה" הוא "בעד החיים", ואכן מוצרים המתהדרים בהיותם מוצרים פרוביוטיים הם מוצרים המכילים חיידקים ידידותיים לגוף האדם, מוצרים שמעודדים את שגשוג אוכלוסיית החיידקים הטובים בגופנו.

"אמנם פרוביוטיקה נמכרת כתוסף מזון, אך מחקרים העלו כי יש לה יעילות מוכחת במספר מצבים קליניים", אומרת ליאת איבגי, רוקחת אחראית בניו-פארם מודיעין. "יש גם עדויות לכך שפרוביוטיקה עוזרת למנוע מחלות וזיהומים, בהם מחלות חורף וזיהומים במעיים".

בניגוד לחיידקים פתוגנים, הגורמים למחלות, החיידקים הידידותיים תורמים לתפקודו התקין של הגוף. הם מאכלסים את המעיים שלנו, ובין היתר אחראים לפירוק וספיגה של מזון, למניעה של זיהומים ואפילו ליצירת ויטמינים, לדוגמה ויטמין K.

"תכשיר פרוביוטי צריך להכיל מספר גדול מספיק של חיידקים", אומרת איבגי, "וגם מגוון של חיידקים, שהרי יש סוגים רבים של חיידקים ידידותיים במעיים ולא רק זן אחד. בתכשירי הפרוביוטיקה החיידקים מצופים בציפוי המגן עליהם מפני חומציות הקיבה, כך שלמעי מגיעים חיידקים חיים. חשוב להסתכל על התווית ולוודא כי יש פירוט של זני החיידקים, תת הזנים שלהם, והכמות של כל זן בתכשיר".

באיזה מצבים מומלץ לקחת פרוביוטיקה?

"למען האמת מדובר ברשימה די ארוכה. הפרוביוטיקה מקצרת את משכן של מחלות שונות ומפחיתה את חומרתן; עוזרת במניעת שלשולים בילדים המקבלים אנטיביוטיקה ובילדים מאושפזים; מקלה מצבי עצירות ונפיחות בבטן; מפחיתה את הסיכון ל-NEC (סיבוך בפגים הגורם לפגיעה קשה במעי, י"נ).

"הפרוביוטיקה עוזרת להפחית גם תופעות של אלרגיה בילדים, כולל דלקות עור אטופיות. היא משמשת למניעה של זיהומים פטרייתיים בנרתיק ולטיפול בהם, מסייעת לטיפול האנטיביוטי בחיידק הליקובקטר פילורי, עוזרת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז ולתינוקות הסובלים מקוליק ועוד ועוד - הדף קצר מלהכיל".

פרוביוטיקה יכולה לסייע גם במצבים כרוניים כמו סוכרת ולחץ דם?

"אין עדויות מחקריות לכך שהיא עוזרת במצבים הספציפיים הללו. מצד שני, אין התנגשות של מצבי המחלה הכרוניים עם טיפול פרוביוטי נקודתי, בזמן שנוטלים אנטיביוטיקה למשל".

יש טעם לקחת פרוביוטיקה באופן שוטף?

"בהחלט. הפרוביוטיקה תורמת לשיפור העיכול, לקיצור זמן המעבר של מזון במעי ועוד דברים המשפרים את המצב הגופני שלנו".

יש חשיבות לזמן הנטילה של התוסף?

"תלוי מתי משתמשים בתוסף וגם בסוג התוסף. יש מוצרים שעבורם אין חשיבות למועד הנטילה ביחס לאוכל, ואחרים מיועדים לנטילה בזמן האכילה או לאחריה. כך, למשל, במצב של טיפול אנטיביוטי, יש ליטול את התכשיר כשעתיים אחרי נטילת האנטיביוטיקה, פעמיים ביום. אם נוטלים תרופות מרשם כרוניות, רצוי לחכות פרק זמן של שעתיים לפני שלוקחים את התוסף. בכל מקרה יש להיוועץ ברוקח או להתייחס להתוויה על התכשיר".

למרות כל האמור, והיתרונות הברורים של הפרוביוטיקה, חשוב להיזהר ולהיוועץ במומחה לפני שמתחילים להשתמש בתוסף. "אנשים מדוכאי מערכת חיסון כמו מטופלים בכימותרפיה או מושתלים, אנשים שעברו כריתה של חלקים גדולים מהמעי, מי שנוטלים סטרואידים במינון גבוה וגם חולי איידס - לכל אלה לא מומלץ להשתמש בתכשירים פרוביוטיים", מזהירה איבגי. "עם זאת, למעט מקרים ספורים, לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות בעקבות שימוש בפרוביוטיקה באוכלוסיה הרגילה. יתרה מזאת, התכשירים נחשבים בטוחים לשימוש ובעלי תועלת העולה על הסיכון הפוטנציאלי".

בואו לדבר על זה בפורום תרופות ורוקחות.